בימים אלה מתבצעת עבודת מטה בראשות משרד האוצר, יחד עם המוסד לביטוח לאומי ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שבוחנת את ביטול תוכנית "חיסכון לכל ילד" בבנקים. מדובר בביטול התוכנית למצטרפים חדשים ולאפשר לחוסכים הקיימים ניוד (מעבר) התוכנית לקופות הגמל ובתי ההשקעות והוספת מסלול סיכון מועט ביותר, לאלה שמרגישים הכי בטוחים בבנקים. לחילופין, נבחנת הצעה לאפשר לבנקים מסלולים יותר אטרקטיביים לחוסכים.

נושא ניוד התכנית מהבנקים לקופות הגמל הוא לא פשוט. בבנק ישראל הסבירו שלפתוח באמצע פיקדון שסגרו אותו ל-18 שנה, זה דבר בעייתי מאוד מבחינה משפטית, כי מדובר בחוזה סגור ומוסכם. כמו כן, על פי המצב החוקי כיום ניוד הכספים יצור אירוע מס כך שמשפחות שיעבירו לאחר מספר שנים את החיסכון מבנק אל קופת גמל ישלמו על הפיקדון מס של 15%, ובכך התשואה לכל אורך החיסכון תיפגע. בנוסף, באוצר טוענים כי אין עדיין פלטפורמה טכנית לביצוע הניוד, וכן נדרש לגבש פתרון מתאים לפיקדונות קיימים שנסגרו ל-18 שנה ללא תחנות יציאה.

לכתבות נוספות במדור כסף >>

שינוי נוסף שנבחן הוא שינוי מנגנון ברירת המחדל. מאז דצמבר האחרון, ברירת המחדל עבור הורים שאינם בוחרים תוך מספר חודשים מרגע הלידה מסלול לתוכנית חיסכון היא פתיחת חיסכון בקופת גמל בסיכון גבוה, זאת מתוך מטרה להבטיח להם פוטנציאלית את התשואה הגבוהה ביותר. עם זאת, ברירת המחדל כיום עבור הילד השני במשפחה היא בהתאם למסלול שנבחר לילד הראשון. כך שאם הורים פתחו לילד הראשון חסכון בבנק ולילד השני הם לא בחרו בכלל, ברירת המחדל תהיה חסכון בבנק. על פי ההצעה ברירת המחדל לגבי כל ילד תהיה פתיחת חסכון בקופת גמל במסלול סיכון גבוה.

השינויים תואמים את הצעת החוק הראשונה בנושא שבאה בעקבות יוזמה של ארגון לובי 99 והוגשה בידי ח"כ ינון אזולאי לפני כשנתיים, אליה הצטרף מאוחר יותר גם ח"כ משה ארבל. הצעת החוק אושרה עוד בכנסת הקודמת ב-2022 בקריאה ראשונה.

התוכנית דווקא מרחיבה את הפערים החברתיים

אף שתוכנית "חסכון לכל ילד", שהושקה בשנת 2017, מיועדת מלכתחילה לצמצום הפערים בין ילדים ממשפחות מעוטות הכנסה למשפחות ממעמד כלכלי גבוה, לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי מסוף 2021, היא תורמת לצבירת חסכון גדול יותר דווקא בקרב ילדים להורים ממעמד כלכלי גבוה. הורים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר בחרו בקופת גמל להשקעה במסלול סיכון מוגבר לעומת הורים בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר שבחרו בחיסכון בבנק או בקופת גמל במסלול השקעה ברירת מחדל בסיכון נמוך, וגם לא מוסיפים מצדם עוד 55 שקל על ההפקדה של המדינה.

עוד עלה מנתוני הביטוח הלאומי, כי נכון לילדים שנולדו ב-2021, הרי שבחמישון הראשון, הנמוך ביותר, 62% מההורים כלל לא בוחרים במסלול (כשאז מופעלת ברירת המחדל). 28% בוחרים בקופות גמל וכמעט 10% בוחרים בבנקים. לעומת זאת, בחמישון הגבוה ביותר – 44% לא בוחרים, 50% בוחרים בקופות גמל, ו-5% בלבד בוחרים בבנקים.

על פי נתונים אלה, טען ח"כ אזולאי בוועדת הכספים, כי הפער בין החוסכים הוא עצום. לדבריו, ילדים שהוריהם בחרו באופן השמרני ביותר – חיסכון בבנק, ובחרו שלא להשקיע 50 (כיום 55) שקלים נוספים מקצבת הילדים – צפויים לקבל בגיל 21 כ-13,300 שקלים, לעומת ילדים שהוריהם בחרו בקופת גמל להשקעה במסלול בסיכון מוגבר והשקיעו 50 שקלים נוספים מקצבת הילדים, צפויים לקבל בגיל 21  כ-61,700 שקלים - פער של יותר מ-500%.

"הבנקים לא צריכים להיות בתוכנית"

בדיון האחרון בהצעת החוק בוועדת הכספים ביולי 2023, אמר נציג אגף התקציבים באוצר: "הבנקים לא צריכים להיות חלק מהתוכנית, פיקדונות בנקאיים הם מוצר נחות ביחס לקופת גמל". אגף החשב הכללי הצטרף לעמדת אגף התקציבים, והם מסרו שהאוצר יטפל בנושא כהצעת חוק ממשלתית או הוראה אחרת, בהתאם להצעת החוק הפרטית. ח"כ אזולאי, ששימש גם כמ"מ יו"ר עדת הכספים בדיון, הודיע כי יחכה להחלטת האוצר.

בינתיים חלפו חודשים ארוכים מאז הודעת האוצר, גם המלחמה פגעה בשיגרת העבודה של משרדי הממשלה, והחוסכים בבנקים ממשיכים להפסיד.

משה קאשי, מנהל המחלקה הפיננסית בארגון לובי 99, קרא היום לאוצר לפעול מיידית לביטול הפיקדונות הבנקאיים במסגרת תוכנית חיסכון לכל ילד, "בכל יום בו המדינה מאפשרת להפקיד את כספי 'תוכנית חיסכון לכל ילד' בפיקדונות בנקאיים, מתעצמת הפגיעה בעתידם של ילדי ישראל, במיוחד באלה מהשכבות החלשות ביותר באוכלוסייה.

כשם שהמדינה לא מאפשרת את הפקדת כספי החיסכון הפנסיוני במסלולי פיקדון בנקאי, כך המדינה צריכה להפסיק את הפקדת כספי תוכנית "חיסכון לכל לילד" בפיקדונות בנקאיים – מסלולים אלה אינם מתאימים לחיסכון לטווח ארוך, ויוצרים הפסדים לחוסכים.

 יש לקדם חקיקה שבין היתר תאפשר את ניוד כספי התוכניות המופקדים בפיקדונות בנקאיים למסלולי קופות גמל."

מהאוצר נמסר, כי "הנושא עדיין נמצא בעבודת מטה מאומצת. ההחלטות יהיו בהתאם לעבודת המטה בנושא".

בשם הבנקים, שבאופן טבעי מתנגדים לשינוי המוצע, מסר טיבי רבינוביץ, מנהל קשרי החוץ של איגוד הבנקים: "ברירת המחדל הקיימת פותרת את הבעיה למצטרפים חדשים. אבל לא הגיוני להסיר מהמדף מוצר שצריך להיות על המדף כי יש הורים שמעוניינים בו. יש הורים שרואים בבנקים את ההשקעה הכי בטוחה, וזה לא הגיוני למנוע מהם את הבחירה הזאת".