המוסד לביטוח לאומי פרסם שלשום (ב') את הזכויות שאליהן יהיו זכאים אזרחים שנחטפו לעזה – לאחר חזרתם. לפיהן, כל חטוף אשר שב מעזה, יקבל מענק הצטיידות ראשוני חד-פעמי בסך 10,000 שקלים. בנוסף, הוא יקבל תשלום חודשי מכוח חוק פדויי שבי, בסך של כ-1,350 שקלים לכל ימי חייו. זאת, לאחר שמעמד החטופים הושווה לזה של נפגע פעולות איבה.
כמו כן, חטוף\ה ששבו ארצה, יקבלו מעטפת כוללת התואמת לזו שמקבלים נפגעי פעולות איבה, לרבות מימון טיפול רפואי מלא, נפשי ופיזי כאחד, מתן מענה לצרכים מיוחדים (דיור וניידות במקרים הרלוונטיים), וכן ליווי של עובד סוציאלי מטעם הביטוח הלאומי. החטופים השבים גם יהיו זכאים לקביעת אחוזי נכות, ולקביעת קצבה שוטפת בהתבסס על שיעורי הנכות.
עו"ד ענת קאופמן, יו"ר ועדת ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין וראש צוות מיצוי זכויות במטה החטופים, מוסיפה ומעדכנת: "החטופים יכולים להגיש תביעת נכות, גופנית או נפשית – אם בעקבות פריצת מחלה גופנית/החמרת מחלה בעקבות הסטרס, או חוסר תפקוד בעקבות הידרדרות נפשית וכדומה. כל אלה נבחנים בוועדות הרפואיות". לעניין פגיעות נפשיות, עו"ד קאופמן ממליצה לפנות לטיפול, לספר ולתעד, כי לדבריה מצוקה נפשית קשה יותר להוכיח.
עו"ד קאופמן ממליצה גם להגיש בקשה למענק על נכות כללית של פחות מ-20% וגם לקצבה בנכות מ-20% ומעלה. למענק נכות חד-פעמי זכאים נכים מפעולת איבה, שוועדה רפואית קבעה להם דרגת נכות קבועה (לצמיתות) בשיעור של 10%-19%. סכום המענק החד-פעמי הוא החל מכ-57 אלף שקלים על 10% נכות כללית, ועד כ-217 אלף שקלים לדרגה של 19% נכות.
בנוסף, נפגע בפעולת איבה שאינו כשיר לעבודה (על פי תעודה רפואית ובאישור רופא המוסד), זכאי לדבריה, בתקופה זו, לתגמול המכונה תגמול טיפול רפואי (תט"ר), בגובה המשכורת שהשתכר עד שנחטף. זאת, בתנאי שלא משולם לו שכר או פיצוי אחר בתקופה זו. תקופת התשלום: עד 9 חודשים מיום הפגיעה. זכאי לכך מי שלא עבד לפני הפגיעה. נפגעים בני 18-14 שנים, שלא עבדו לפני תחילת זכאותם לתגמולים – יקבלו מחצית מהסכום שמקבל אדם שלא עבד לפני פגיעתו. אם שהו באשפוז 14 ימים או יותר ברציפות – יקבלו תגמול מופחת. עם זאת, ילדים שלא מלאו להם 14 שנים – אינם זכאים לתגמול בעת הטיפול הרפואי, אך אלה יוכלו להגיש תביעה לתגמול נכות. דרגת נכותם תיקבע מיום הפגיעה.
לפי עו"ד קאופמן יש לזכור שמדובר בבקשות והליכים מורכבים, כפי שידוע לאלו שעברו בעבר ועדה רפואית בביטוח לאומי. לכן, המוסד לביטוח לאומי הכשיר עורכי דין מטעמו לנושא – כדי ללוות ללא עלות חטופים ובני משפחתם, שגם להם זכאות לפיצויים.
גם עורכי הדין הפרטיים עמוסים בימים אלה בליווי משפחות החטופים, ועו"ד קאופמן מבקשת לדחות את הביקורות בנושא: "עורכי הדין מבצעים הרבה עבודה התנדבותית. יש כ-120 עורכי דין מתנדבים המלווים את משפחות החטופים". עם זאת, היא מודה: "הם לא לוקחים שכר טרחה ראשוני, אבל גובים שכר טרחה על ייצוג לקבלת זכויות בוועדות הרפואיות".
"שחברות הביטוח יכניסו את היד לכיס"
עו"ד קאופמן מעלה סוגיה שטרם נפתרה, והיא הכרה בביטוח אובדן כושר עבודה (אכ"ע) שנמצא בחסכונות הפנסיוניים. ביטוח אובדן כושר עבודה הוא רכיב בקרן פנסיה או בביטוח המנהלים, שנועד להבטיח תשלום קצבה חודשית לחוסך, וזאת במקרה שלא יוכל להמשיך לעבוד ולהתפרנס עקב מצבו הבריאותי. "אישה או גבר שיחזרו מעזה, לאחר זמן רב שלא עבדו ולא מסוגלים לעבוד לאחר חזרתם, ויש להם קרן פנסיה עם ביטוח אכ"ע – החוק מכיר בזכותם לקבל פיצוי על אובדן כושר עבודה, רק לאחר 3 חודשים ולאחר הכרה באובדן חלקי או מלא של כושר העבודה שלהם", מסבירה עו"ד קאופמן.
לדבריה, "יש להכיר באכ"ע של חטופים מהיום הראשון שנחטפו. אני קוראת לחברות הביטוח – תכניסו את היד לכיס. לא כל פיצוי צריך להגיע מהמדינה. אנשים שילמו לכם פרמיות במשך שנים, החברות לא הרוויחו מספיק? הדו"חות מראים את הרווחים האדירים שלהן".
סיוע לחטופים הנחשבים "אזרחים ותיקים"
משרד הרווחה והביטחון החברתי גיבש סל מענים לאזרחיות ולאזרחים ותיקים, ששבים לארץ משבי חמאס. על פי הנוהל, אזרחיות ואזרחים ותיקים יוכלו לעבור לדירה בדיור מוגן ביחד או להתפנות למקום אחר. עובדות ועובדים סוציאליים מהרשויות המקומיות ילוו אותם לטווח הארוך, ויעקבו אחר מצבם הרגשי במהלך האבל על האובדן ולאחריו. על פי הנוהל, משרד הרווחה יממן את ההוצאות הנלוות של האזרח הוותיק בדיור המוגן, ובכלל זה מזון, תרופות והקצאת כוח אדם ייעודי עבורם. כמו כן, העובדים הסוציאליים יבצעו עבור האזרחים הוותיקים מיצוי זכויות מלא מול כלל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים והפרטיים, כגון המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, הבנקים וכדומה. הסל החומרי שמציע המשרד, כולל סיוע במימון לביגוד, להצטיידות ראשונית, לסיוע במשקפיים ובמכשירי שמיעה או אביזרי בריאות כגון הליכונים ואביזרים אחרים.
על פי הנוהל, עובדים סוציאליים מהרשויות המקומיות שבהן מתגוררים השבים, ילוו גם את האזרחים הוותיקים ואת בני המשפחה, ויסייעו להם בקבלת החלטות משותפות ובהגעה להסכמות באשר לדרכי הטיפול הנכונות. העובדים הסוציאליים ימשיכו ללוות את האזרחים הוותיקים גם בתקופה הקרובה, תוך הקפדה יתרה על קשר עם בני המשפחה, ומעקב אחרי מצבם הרגשי והנפשי.