אינספור שאלות צפות ועולות בעקבות המתקפה הרצחנית שביצע חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר. ובעוד סוגיות המודיעין, המוכנות הצבאית והשיתוק של מוסדות המדינה צפויות לתחקירים מעמיקים ומרובים, ישנן גם שאלות שקשורות לצד השני של המתקפה הזו. 

לכאורה, עזה אמורה להיות תחת מצור ישראלי (אף שיש לה גבול משותף עם מצרים), שאינו מאפשר לשום דבר להיכנס אליה מבלי שישראל תדע על כך. יחד עם זאת, ישראל מודעת במשך שנים למחרטות המקומיות שמייצרות את הטילים שנורים אל שטחה, ומערכת המנהרות הסבוכה שמאפשרת להעביר סחורות ואמל"ח מתוך מעבר רפיח. אבל איך כל זה ממומן? חמאס נמצא ברשימות ארגוני הטרור של ארה"ב והאיחוד האירופי, בריטניה, אוסטרליה ויפן - מה שמקשה עליו מאוד לבצע פעולות באמצעות המערכת הבנקאית העולמית, או לסחור עם ארגונים ומדינות שמאוימים בסנקציות - ובכל זאת, על פי הערכת מומחה אמריקאי שפורסמה השבוע ברויטרס, תקציב הארגון עומד על לפחות 300 מיליון דולר. 

תחקיר שפורסם בוול סטריט ג'ורנל מגלה שהחמאס, כמו גם הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה, מבסס חלק נכבד מהתקציב שלו על סחר במטבעות קריפטו. העיתון מפרסם שמשטרת ישראל הצליחה לתפוס ולסגור עשרות ארנקים דיגיטליים שאליהם הועברו הכספים, אבל ההערכה היא שבשנתיים האחרונות זרמו בדרך הזו לחשבונות הג'יהאד לא פחות מ-93 מיליון דולרים, בעוד החמאס מקבל כ-41 מיליון דולרים. השימוש במטבעות קריפטו מקשה מאוד על איתור ומניעה של העברות כספים, מכיוון שהם אינם עוברים במערכת בנקאית סדורה, אלא נשלחים ישירות מארנק דיגיטלי אחד לאחר בהעברה מוצפנת. בדרך הזו מגייסים גם ארגוני טרור אחרים, כמו אל קאעידה והמדינה האסלאמית, כספים למימון פעילותם מתחת לאפם של ארגוני הביון המדינתיים בעולם.

עוד דווח בכתבה כי המטה הלאומי למלחמה בטרור הגיש רק בחודש שעבר בקשה להקפאתם של 67 חשבונות ב-Binance, שוק המסחר הגדול בעולם למטבעות קריפטו. השוק נמצא תחת חקירה של משרד המשפטים האמריקאי בשל החשדות ששימש כאמצעי להלבנות הון. דובר מטעם Binance אמר שהחברה משתפת פעולה באופן מלא עם משרד המשפטים האמריקאי ועם ישראל, וכי מספר חשבונות הוקפאו בעקבות החקירה שבוצעה לבקשתה של ישראל. המבנה המבוזר של בורסות הקריפטו לא מאפשר לזהות את מקורות הכספים, ובעוד סביר להניח שחלק גדול מהם מגיע ממקורות מדינתיים, ישנם גם לא מעט אנשים פרטיים שמממנים את פעילותם של ארגוני הטרור בדרך הזו.

הפצצות בעזה
עזה לאחר הפצצות חיל האוויר

באופן מאוד לא מפתיע, חמאס עשה שימוש ברשתות החברתיות הפופולריות כדי לגייס תרומות לפעילותו. בתחילה עשה זאת ב-X (לשעבר טוויטר) ופייסבוק, בהם פורסמה כתובת הארנק הדיגיטלי של הארגון. ב-2019 הוגש כתב אישום בניו ג'רזי נגד אדם שהעלה פוסט באינסטגרם ובו התוודה שתרם באמצעות הלינק מאה דולרים לארגון הטרור. בהמשך עבר הארגון לגיוס נרחב בטלגרם, בתקווה להסוות בצורה טובה יותר את גיוסי הכספים. 

100 מיליון דולר בשנה מאירן

מממנת מוכרת הרבה יותר היא כמובן איראן. ציר הטרור שהקימה המדינה כולל את המיליציות השיעיות בעיראק ובבחריין, הטליבאן באפגניסטן, המורדים החות'ים בתימן, ארגוני טרור שיעיים בסוריה, חיזבאללה בלבנון וחמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה. על פי ההערכות, איראן תמכה גם באל קאעידה ובמדינה האסלאמית. הארגונים משמשים כזרוע ארוכה של המשטר האיראני, במטרה להחליש את יריבותיה במזרח התיכון ולהיאבק במדינות המערב. בדו"ח שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית (הסטייט דיפרטמנט) ב-2019, נכתב שאיראן מעבירה כ-100 מיליון דולר מדי שנה לארגוני טרור פלסטיניים. זאת בנוסף לניסיונות להברחת אמל"ח לשטח רצועת עזה. 

פטרון משמעותי נוסף של חמאס היא קטאר, אף שבמקרה הזה היא עשתה זאת בתיווך של ישראל. מאז 2012 העבירה קטאר כספים לעזה, לכאורה לטובת תשלום משכורות ולרכישת סולר עבור תחנת הכוח בעזה. בכל פעם שישראל עיכבה או מנעה מהכספים להיכנס, החל חמאס בסבב הסלמה במטרה ללחוץ עליה לאפשר את העברתו. מאז 2018 הפך המסלול הזה למה שכונה "מזוודות הכסף", כשנציג רשמי מקטאר נכנס לעזה דרך מעבר הגבול הישראלי, והעביר לאנשי ארגון הטרור עשרות מיליוני דולרים במזומן.

 ב-2021 העבירה כך קטאר מדי חודש לא פחות מ-30 מיליון דולר לחמאס. עם כניסתו של נפתלי בנט ללשכת ראש הממשלה, נפסקו העברות הכספים הישירות לטובת מנגנון עקיף שבו ממשלת מצרים העבירה לחמאס דלקים שנרכשו בכסף קטארי. 

אסמאעיל הניה עם נשיא איראן ראיסי בטהראן
נשיא איראן איברהים ראיסי ומנהיג חמאס איסמעיל הנייה. 100 מיליון דולר בשנה מאיראן

המסים ברצועה - פחות ממזוועדות הכסף

מקורות הכסף הפומביים יותר של חמאס הם מוסדות הרווחה של הארגון, שאמורים לגייס כספים עבור המוסדות המדינתיים של חמאס ברצועת עזה. הכסף הזה אמור לממן את פעילותם של השירותים לאזרחים או פעילות הומניטרית, אבל בפועל נמצא שהוא הללו שימש לא אחת את הזרוע הצבאית של הארגון. כך, למשל, במקרה של הקרן לרווחה לנזקקים באוטווה, שהעבירה כ-15 מיליון דולר בכספי תרומות לחמאס בשנים 2005-2009, שנמצא כי שימשו למטרות טרור.

מפתיע ככל שזה נשמע, חמאס מפעיל גם לא פחות מקרן השקעות עצמאית. על פי דיווח בגרמניה בשנה שעברה, השקיע הארגון בנכסים בטורקיה, סעודיה, אלג'יריה וסודאן - רובם המכריע נכסי נדל"ן - שערכם הכולל נאמד בכ-500 מיליון דולר. אף שהממשל האמריקאי הטיל סנקציות על מי שהיו מעורבים בעסקאות עם החמאס, בהחלט ייתכן שלפחות חלק מהנכסים האלה עדיין מניבים לו רווח. 

לבסוף, גם תושבי רצועת עזה הם מקור הכנסה עבור חמאס באמצעות תשלומי המיסים שגובה הארגון מעסקים, עבור סחורות שמגיעות ממעבר רפיח, ובהן דלקים, סיגריות וחומרי בנייה. הסכום המצטבר של גביית המיסים נע בין 12 ל-15 מיליון דולר בשנה.