חקיקה לביסוס המשילות, תיקוני חוקים וגם חוקים לטובת הציבור – סיכום שנה חוקתית בצל ההפיכה המשפטית: על פי נתוני המכון לדמוקרטיה שמתבססים על אתר הכנסת, בכנסת הנוכחית הוגשו לא פחות מ-4,122 הצעות חוק, רובן פרטיות מטעם חברי כנסת מהקואליציה וחברי כנסת מהאופוזיציה, וחלקן מטעם ועדות הכנסת והצעות ממשלתיות.

מדובר בכמות גדולה של הצעות חוק באופן יחסי בשביל כנסת המכהנת כ-8 חודשים בלבד. לשם ההשוואה, בכנסת הקודמת, שכיהנה כשנה ורבע – הוגשו 4,040 הצעות חוק לאורך כל הקדנציה. חלק מהצעות החוק שהוגשו בשנה האחרונה, נסקרו בהרחבה בכלי התקשורת השונים, אך הסיכוי שלהן להתקבל כחוק הוא קטן. רק אחוזים בודדים מההצעות צפויים בסופו של דבר להפוך לחוקים בכנסת הנוכחית, אך למעלה מ-80 חוקים כבר אושרו בקריאה שלישית ונכנסו לרשומות.

יש לציין כי חלק גדול מהחוקים שעברו, נכנסו במסגרת תוכנית התקציב ("חוק ההסדרים"), וחלקם הוצעו עוד בימי הממשלה או הכנסת הקודמת – ואושרו רק בכנסת הנוכחית. עם פתיחת השנה העברית החדשה, קבלו את הסקירה המקיפה של mako לחוקים המרכזיים שעברו בכנסת ה-25 על פי הסדר הכרונולוגי של פרסומן ברשומות:

החוק שדואג לקואליציה

השם הרשמי: חוק הכנסת (תיקון מס' 51), התשפ"ג-2022

מתי עבר: 19 בדצמבר 2022

מה החוק אומר: זהו החוק הראשון שבחרה הקואליציה להעביר בשם המשילות. מדובר למעשה בתיקון מס' 51 לחוק הכנסת, אשר מבטל את האפשרות של 4 חברי כנסת להתפלג מסיעתם, וזאת כדי לשמור על הרוב הקואליציוני של הממשלה.

בשורה התחתונה: חוק שמפיק לקח מאירועי הממשלה הקודמת - ומנסה למנוע התפלגויות בסיעה.

הקואליציה לאחר ההצבעה על תקציב המדינה (צילום: דוברות הכנסת)
הקואליציה לאחר ההצבעה על תקציב המדינה לשנת 2021-2022 | צילום: דוברות הכנסת

חוק בן גביר

השם הרשמי: הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות) מס' 37

מתי עבר: 27 בדצמבר 2022

מה החוק אומר: זהו החוק השני שאושר בקדנציה הנוכחית, אף הוא ביוזמת הממשלה ולמטרת "חיזוק המשילות". החוק מסדיר את כפיפות משטרת ישראל למרות הממשלה, ואת השר לביטחון פנים כממונה עליה מטעם הממשלה. כמו כן, בחוק עוגנה סמכותו של השר לביטחון פנים להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, ונקבעה חובת דיווח בעניין מדיניות זו לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לכנס.

בנוסף, נקבע כי בתחום החקירות, השר יהיה רשאי לקבוע מדיניות כללית לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, התייעץ עם המפקח הכללי של משטרת ישראל ועם המופקדים במשטרה על תחום החקירות. בצד זאת, הובהר כי מדיניות השר לא תגרע מחובת המשטרה לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, וכן לא תגרע מחובותיה אם נודע לה על ביצוע עבירה. הוראות המשטרה שקובע המפקח הכללי של משטרת ישראל ייקבעו בהתאם למדיניות השר.

בשורה התחתונה: חיזוק כפיפות המשטרה למרות הממשלה ולשר לביטחון פנים (ראו ערך: בן גביר).

קובי שבתאי והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
השר בן גביר לצד מפכ"ל המשטרה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הגבלת הנכנסים לישראל – והיוצאים ממנה

השם הרשמי: חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 36)

מתי עבר: 22 בפברואר 2023

מה החוק אומר: הצעת החוק הממשלתית אושרה, וקבעה כי מי שאחראי על כלי הסעה (כדוגמת מטוסים) שעתיד להגיע לישראל או לצאת ממנה, יעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את הפרטים המופיעים במסמכי הנסיעה על אודות האנשים העומדים להגיע לישראל או לצאת ממנה, לצד מועד הגעתם לישראל, נקודת מוצאם או מועד יציאתם מישראל וגם יעדם.

במקרה שבו יימצא בבדיקות המקדימות כי אדם לא מורשה להיכנס לישראל או לצאת ממנה, רשאי קצין ביקורת הגבולות להעביר הודעה על כך לאחראי על כלי ההסעה, כדי שיימנע מלהובילו לישראל או ממנה, אלא אם מדובר בכניסה לישראל של אזרח, תושב או אדם בעל אשרת חוזר בתוקף.

המידע יישמר בידי רשות האוכלוסין וההגירה למשך 90 ימים, ובסופם יימחק. במהלך תקופה זו, רשאית רשות האוכלוסין להעביר את המידע לגורמים אחרים, ובהם גם גופים ביטחוניים. רשות האוכלוסין ומי שהעבירה את המידע על פי חוק זה, רשאים שלא למחוק מידע לגבי אדם מסוים למטרות אכיפת החוק או לניהול הליכים שהמדינה הינה צד להם.

בשורה התחתונה: מעקב על פרטי מי שמעוניין להיכנס ארצה או לצאת ממנה בכלי הסעה פרטית, כמו מטוס.

חזרה לישראל בנתב"ג (צילום: Elena Dijour, שאטרסטוק)
אילוסטרציה - כניסה לנתב"ג | צילום: Elena Dijour, שאטרסטוק

חוק החלב

השם הרשמי: חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 5)

מתי עבר: 21 במרץ 2023

מה החוק אומר: זוהי הצעת חוק ממשלתית אשר ביקשה להפחית את מחירי החלב הגולמי שמשלמות המחלבות לרפתנים (קרוי גם "מחיר המטרה"). החוק מסמיך את שרי האוצר, החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע בצו פיקוח את מחירי המצרכים והשירותים, מחירים מזעריים שעל מחלבה לשלם ליצרן בעד חלב בקר שקיים במכסה. לצד זאת, נקבעה בחוק הוראה שלפיה בתקופת המעבר, המחירים המזעריים יהיו בהתאם למנגנון עדכון מחירים, אשר ייקבע בידי השרים בתקנות באישור ועדת הכלכלה. בחוק זה הוארכה תקופת המעבר עד ל-31 בדצמבר 2025.

בנוסף, הוסמכו השרים לקבוע הוראות שיאפשרו להוריד את מחיר המטרה בתקנות. זאת, על ידי קביעה כי בחישוב עלויות הייצור השנתיות, שעל בסיסן נקבע מחיר המטרה, יכללו רק הרפתות היעילות יותר. בנוסף, יוכלו לעשות זאת על ידי הפחתה של מחירי המטרה הרבעוניים למשך שנה. חוק זה הוא שהביא מאוחר יותר למחסור בייצור חלב, לצד יוזמת שר האוצר לאשר יבוא חלב לשתייה.

בשורה התחתונה: הפחתת מחירי החלב הגולמי שמשלמות מחלבות לרפתנים - וצו פיקוח בהסמכת שרים.

חוק הנבצרות

השם הרשמי: חוק־יסוד הממשלה (תיקון מס' 12)

מתי עבר: 27 במרץ 2023

מה החוק אומר: חוק זה הוגדר כחוק יסוד, לפיו נקבע כי נבצרות זמנית של ראש הממשלה מלמלא את תפקידו – תהיה בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית בלבד. הדבר ייקבע על ידי ראש הממשלה, בהודעה לממשלה וליושב ראש הכנסת, ובאישור ועדת הכנסת ברוב של 2 מתוך 3 חבריה. בנוסף, גם הממשלה תהיה רשאית להחליט ברוב של 3 מתוך 4 מחבריה, כי נבצר מראש הממשלה באופן זמני למלא את תפקידו, בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית.

מדובר בהצעת חוק פרטית של חברי הכנסת אופיר כץ, ינון אזולאי, שמחה רוטמן, יצחק פינדרוס ויצחק קרויזר. בימים אלה דן בג"ץ בחוק הנבצרות. השופטים אומנם הסכימו כי חוק הנבצרות הוא פרסונלי – אך עדיין שוקלים את דחייתו. בג"ץ הוציא למדינה צו על תנאי, לפיו על המדינה לנמק מדוע אין לקבוע שהחוק לא יוחל מיידית. כמו כן, הרחיב בג"ץ את ההרכב בדיון המכריע ל-11 שופטים.

בשורה התחתונה: נבצרות זמנית של רה"מ מתפקידו - בשל אי-מסוגלות פיזית \ נפשית בלבד, שעליה יצהיר רה"מ או 3 מתוך 4 חברי הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
נתניהו בכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חוק נקודות הזיכוי ומענק עבודה

השם הרשמי: חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג-2023

מתי עבר: 7 ביוני 2023

מה החוק אומר: מדובר בהצעת חוק ממשלתית שקובעת כי החל משנת 2024, הורים לילדים בגיל 6-18 יהיו זכאים לנקודת זיכוי אחת נוספת במס הכנסה על כל ילד בגיל האמור. מדובר בהטבת מס שניתנה על ידי הממשלה הקודמת בשנת 2022, למען הלחימה ביוקר המחיה – באמצעות הוראת שעה שתוקפה הסתיים ב-28 בפברואר 2023. הממשלה הנוכחית לא מיהרה להאריך את החוק, ורק ב-5 במרץ 2023 אישרה את הארכת ההטבה. עם זאת, הכנסת לא דנה בהארכה ולא אישרה אותה למרות הדחיפות, כך שבמשכורת של חודש מרץ נגרעו נקודות הזיכוי מהמשכורות למי שהיו זכאים להן.

רק ב-19 באפריל, בתוך הפגרה, אישרה מליאת הכנסת את הארכת הוראת השעה. נקודות הזיכוי שנגרעו במשכורות מרץ והשווי הכספי שלהן, יוחזרו להורים רטרואקטיבית, אבל ההחזר הוא בפריסה ל-8 חודשים. ברשות המיסים נימקו שלא ניתן להחזיר את כל שווי הנקודות במשכורת אחת.

בנוסף, החוק מגדיל את סכום מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) הניתן לאב עובד ולאב שהינו עצמאי, כך שיהיה שווה לסכום המענק הניתן לאם עובדת ולאם שהיא עצמאית (בהתאמה), משנת 2024. כמו כן, גיל הזכאות למענק עבודה ירד ל-21 החל משנת 2025.

בשורה התחתונה: משנה הבאה - הורים לילדים בני 6-18 יהיו זכאים לנק' זיכוי נוספת במס הכנסה. בנוסף יורחב מענק העבודה.

חוק הדרכונים

השם הרשמי: הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג 2023

מתי עבר: 13 ביוני 2023

מה החוק אומר: מדובר בהצעה ממשלתית שאליה מוזגה הצעה פרטית של ח"כ יוסף טייב. על פי תיקון החוק, שר הפנים הוסמך לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה אשר טרם השתקע בישראל. השר יוכל להעניק לו תעודת מעבר. החוק התקבל בשל החשש מפגיעה בחוזקו של הדרכון הישראלי בעולם. כמו כן, גורמי הביטחון הביעו חשש כי תיקון זה עלול להביא לניצול לרעה של חוק השבות, לצורך קבלת דרכון ישראלי על ידי גורמים המבקשים לבצע פעולות הפוגעות בביטחון המדינה.

בכך, הושב לקדמותו המצב שהיה עד 2017, אז נכנס לתוקף תיקון מס' 9 לחוק הדרכונים, שעניינו שיקול דעת של שר הפנים במתן דרכונים או תעודות מעבר, ונוספה בו הוראת סעיף שלפיה "לא יסרב השר לתת דרכון ראשון למי שקיבל את אזרחותו בחוק האזרחות, בשל כך שטרם השתקע בישראל".

בשורה התחתונה: שר הפנים הוסמך לסרב שוב להעניק דרכון ישראלי לעולה אשר טרם השתקע בישראל.

תור דרכונים נמל תעופה (צילום: Hayk_Shalunts, shutterstock)
צילום: Hayk_Shalunts, shutterstock

לממשכנים: החלפת מוטב בביטוח החיים

השם הרשמי: תיקון העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים

מתי עבר: 13 ביולי 2023

מה החוק אומר: החוק לתיקון חוק חוזה ביטוח שיזמו הח"כים יעקב אשר ומשה גפני, נועד להקל על התנאים להחלפת מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים, אשר נערך לצורך קבלת הלוואת משכנתא לרכישת דירה.

כשמבוטח רוצה למחזר הלוואת משכנתא בבנק אחר מזה שממנו קיבל את ההלוואה הקיימת, הוא היה צריך לקבל בעבר את הסכמת הבנק או גוף מוסדי אחר שהעניק את הלוואת המשכנתא, לכך שהבנק שאליו עוברת המשכנתא יהיה המוטב בביטוח החיים של הלווה. מדובר בהליך בירוקרטי מורכב מבחינת הלווה.

על פי החוק שאושר, אין צורך בהסכמת המוטב הראשון אם המבוטח רוצה למחזר את ההלוואה בבנק אחר – ובלבד שקבע מלווה מוסדי כמוטב אחר באותה פוליסה בהלוואת הדיור החדשה. החלפת המוטב תיכנס לתוקפה מיום פירעון ההלוואה לדיור שנתן המוטב הראשון. בכך, פטרו למעשה את ממחזרי המשכנתאות מהצורך לפנות לבנק הקודם ולקבל את הסכמתו.

בשורה התחתונה: הקלה בתנאים להחלפת מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים - לצורך קבלת הלוואת משכנתא לרכישת דירה.

חוק עילת הסבירות

השם הרשמי: חוק יסוד השפיטה (תיקון מס' 3)

מתי עבר: 26 ביולי 2023

מה החוק אומר: על פי החוק שנחקק: "רשות שיפוטית לא תדון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה במליאתה, של ראש הממשלה או של שר אחר ולא תיתן צו בעניין סבירות ההחלטה". החוק הובא לדיון בבג"ץ עקב עתירות שהוגשו נגדו. בג"ץ מצידו קבע דיון בהיקף המורחב ביותר, של 15 שופטיו, ב-12 בספטמבר 2023.

בשורה התחתונה: ביה"מ לא ידון במידת הסבירות של החלטות ממשלה במליאה או בהחלטות של רה"מ או של שר אחר.

הדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חוק העסקת בני נוער בדוגמנות

השם הרשמי: הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ג-2023

מתי עבר: 3 באוגוסט 2023

מה החוק אומר: החוק הוגש כהצעת חוק פרטית בכנסת הקודמת ביוזמת חברי הכנסת רון כץ, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי, ונועד לעגן את התנאים להעסקת נערות ונערים בני 15-18 בתחום הדוגמנות והפרסום. הרקע לחקיקה הוא חוק עבודת הנוער, המתייחס לעניין העסקת ילדים שטרם מלאו להם 15 שנים בהופעה ציבורית, אומנותית או לצורכי פרסום, ואף לעניין תיווך להעסקה כאמור.

העסקה בתחומים אלה אומנם אפשרית בגיל צעיר, אך טעונה בהיתר של שר הכלכלה והתעשייה, הסכמה של ההורים, חוות דעת של המוסד החינוכי שבו מתחנכים הילדים, ובתחום הפרסום – גם חובת נוכחות של ההורה בעת ההעסקה. ואולם, הניסיון מלמד שצעירים המועסקים בתחומים אלה נפגעים ומנוצלים גם לאחר שמלאו להם 15 שנים, ולכן קיים צורך לחזק את ההגנה על בני הנוער המועסקים בתחומים אלה, נוכח עדויות שפורסמו לאחרונה על הטרדות מיניות ועל ניצול כלכלי בעולם הפרסום והדוגמנות.

על פי התיקון לחוק, לא יתווך אדם להעסקה ולא יעסיק נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים בהופעת פרסום, ובכלל זה בקיום ריאיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, אלא לאחר קבלת הסכמת הנער וההורה לתיווך להעסקה או להעסקה של הנער, על פי העניין. הסכמת הנער וההורה תינתן בטופס ובצירוף צילום תעודה מזהה של ההורה.

בשורה התחתונה: לא יתווך אדם להעסקה ולא יעסיק נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים בהופעת פרסום או בקיום ריאיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, אלא לאחר קבלת הסכמת הנער וההורה.

החוק שמגן על הצרכן – בנסיבות מחמירות

השם הרשמי: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג-2023

מתי עבר: 3 באוגוסט 2023

מה החוק אומר: מדובר במיזוג של הצעת חוק ממשלתית של הממשלה הקודמת, והצעת חוק פרטית של הח"כים מירב כהן, אורנה ברביבאי ודוד ביטן. במהותו, בא החוק להגן על צרכנים שהינם אזרחים ותיקים, קטינים או בעלי מוגבלות, וגם על עולים חדשים. התיקון לחוק נחקק על רקע תופעות חוזרות ונשנות של עוקץ ועושק של אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים, באמצעות שיטות שיווק אגרסיביות שיש בהן הטעיה של הצרכן, השפעה בלתי הוגנת על הצרכן או הפרה אחרת של חוק הגנת הצרכן.

החוק מטיל קנסות גדולים על עוסקים ותאגידים שמפרים את החוק "בנסיבות מחמירות". בתיקון לחוק, הורחבה ההגדרה של הפרה "בנסיבות מחמירות", שנעשתה כלפי צרכן שהוא אזרח ותיק, עולה חדש, קטין, אדם שניכר כי הוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית ואדם שניכר כי אינו שולט בשפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.

בשורה התחתונה: החוק נועד להגן על צרכנים שהינם אזרחים ותיקים, קטינים או בעלי מוגבלות, וגם על עולים חדשים - ומטיל קנסות גדולים על עוסקים ותאגידים שמפרים את החוק "בנסיבות מחמירות".

תור לפני סניף דואר בשכונת הדר יוסף בתל אביב (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
סניף דואר - אילוסטרציה | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

חוק האיזוק האלקטרוני

השם הרשמי: הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה)

מתי עבר: 6 באוגוסט 2023

מה החוק אומר: בישיבת מליאה סוערת שבה ח"כיות אזקו עצמן, הקואליציה הפילה במרץ האחרון הצעת חוק של הח"כים גדעון סער, מירב בן ארי, נעמה לזימי ומרב מיכאלי – אשר עברה כבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת.

ב-6 באוגוסט אושרה בכנסת הצעת חוק "ממותנת" יותר של השרים בן גביר ומאי גולן. החוק קובע שבית משפט יוכל להורות על פיקוח טכנולוגי (איזוק אלקטרוני) למשך 3 שנים של אדם, לאחר הערכת מסוכנותו לבני המשפחה. זאת, אם ישנה הרשעה קודמת בעבירת אלימות או לחלופין כתב אישום או הפרת צו הגנה קודם. כמו כן, קובע החוק חריג, שלפיו במקרים שבהם נשקפת סכנה גבוהה או חשש ממשי לחיי מי מבני המשפחה, יכול שופט להורות על הערכת מסוכנות בתוך 10 ימים. החוק ייכנס לתוקף רק בעוד שנה. בשלב הראשון, אושר פיקוח על 300 גברים שיש נגדם צו הרחקה בלבד, למרות שבמקלטים יש כ-1,000 נשים.

בהצעה שהתקבלה, מחויב בית המשפט לבצע הערכת מסוכנות של האדם, כשבהצעה הקודמת, בית המשפט היה יכול להורות מיידית על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגיים כמו איזוק אלקטרוני בהתקיים תנאים מסוימים, כמו הפרת צו הגנה והערכת מסוכנות.

בשורה התחתונה: ביה"מ יוכל להורות על איזוק אלקטרוני למשך 3 שנים של אדם, לאחר הערכת מסוכנותו לבני המשפחה. זאת, אם ישנה הרשעה קודמת בעבירת אלימות או כתב אישום או הפרת צו הגנה קודם.

חברות הכנסת מרימות אזיק אלקטרוני  (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
חברות הכנסת מרימות אזיק אלקטרוני | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מניעת העסקת מורשעים בהתעללות – בטיפול בפעוטות

מתי עבר: 2 באוגוסט 2023

השם הרשמי: החוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע

מה החוק אומר: מדובר בחוק שהציעו יו"ר הקואליציה, אופיר כץ וח"כ רון כץ (יש עתיד), למניעת העסקה של מתעללות או מתעללים בפעוטות. על פי החוק שהתקבל, אדם שהורשע בהתעללות או בתקיפה של חסרי ישע, לא יוכל לחזור לעסוק בחינוכם, בטיפולם או בהשגחתם. על מי שמבקש לעסוק בתחומים אלה חלה החובה לקבל אישור משטרה, המאמת כי האדם לא הורשע בעבירות תקיפה והתעללות בקטינים ובחסרי ישע. החוק בא בעקבות גל הגילויים בשנה האחרונה על גננות ועל מטפלים שהתעללו בפעוטות בגנים.

בשורה התחתונה: אדם שהורשע בהתעללות או בתקיפה של חסרי ישע - לא יוכל לחזור לעסוק בחינוכם, בטיפולם או בהשגחתם.

 "גן הזוועות" באילת
גן ילדים באילת - אילוסטרציה

החמרת הענישה בעבירות מין – על רקע לאומני

השם הרשמי: חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

מתי עבר: 3 באוגוסט 2023

מה החוק אומר: את החוק הציעו ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) וח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) להחמרת הענישה בעבירות מין על רקע לאומני. על פי ההצעה, הוראות ההחמרה בענישה בגין מעשה טרור, יוחלו גם על עבירות מין. כמו כן, הוצע להחיל את הוראות ההחמרה בענישה בגין עבירה ממניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור, כמשמעותה בחוק העונשין על עבירות של הטרדה מינית. נקבעה בזאת גם הכפלת סכום הפיצוי אשר קבוע בחוק, בגין עבירות של הטרדה מינית שבוצעו ממניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור.

בשורה התחתונה: הוראות ההחמרה בענישה בגין מעשה טרור - יוחלו גם על עבירות מין. יוכפל סכום הפיצוי אשר קבוע בחוק בגין עבירות של הטרדה מינית שבוצעו ממניע זה.

חוק הנכים

השם הרשמי: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]

מתי עבר: 1 באוגוסט 2023

מה החוק אומר: זהו חוק ממשלתי שלפיו רף הזכאות למענק הסיוע לרכישת דיור לנכי צה"ל הופחת, מ-50 אחוזי נכות ל-35 אחוזים. כמו כן, הוארכה הזכאות להשתתפות בשכר דירה מ-3 ל-6 שנים. החוק כולל גם עיגון התגמולים והעלאת הסכומים החודשיים המשולמים לנכי צה"ל על פי אחוזי הנכות.

בשורה התחתונה: רף הזכאות למענק הסיוע לרכישת דיור לנכי צה"ל הופחת מ-50% נכות ל-35%. הוארכה הזכאות להשתתפות בשכ"ד.