התמודדות כספית במלחמה: אירועי 7 באוקטובר הכניסו את כולנו להלם עמוק, וגרמו לתחומים אחרים, שאינם קשורים ישירות למלחמה, להיראות כהרבה פחות חשובים – כמו ניהול הכסף שלנו. יחד עם זאת, החיים עצמם לא נעצרים במצב של מלחמה, ובין אם נרצה או לא – עלינו לשלם את החשבונות השוטפים, לקנות אוכל הביתה ולהתנהל כלכלית. אלה הם הכלים של הבלוגרית הפיננסית אורה אריאל, על מנת שנוודא שחשבון הבנק שלנו ישרוד גם הוא את המלחמה:
דעו מה קורה בחשבון
בשגרה אנחנו אולי לא תמיד מקפידים להיכנס לחשבון הבנק באופן שוטף, אך בזמן מלחמה אנחנו חייבים "להיות על זה". חשוב לדעת מה הן ההוצאות וההכנסות שיש לנו בתקופה הזו, ולעשות ככל הניתן התאמות בין השניים. לכן, הצעד הראשון הוא להיכנס לחשבון הבנק ולראות מה יש לנו, כמה ירד וכמה נכנס. בנוסף, כדאי לערוך רשימה של הנכסים הנוספים שיש לנו, כדי לדעת כמה כסף נזיל יש לנו במקרה חירום (חסכונות, קופת גמל, קרנות השתלמות וכן הלאה).
ניהול תקציב
זה הזמן לעבור על ההוצאות ולרדת לתקציב חירום. תעברו על הצרכים שיש לכם, ותראו האם השירות ששכרתם באמת נחוץ בתקופה הזו. שאלו את עצמכם: האם באמת צריך גם מנוי לכבלים גם לנטפליקס ולדיסני פלוס, אם אין לנו רגע לראות טלוויזיה? האם אפשר להקפיא מנוי לחדר כושר כי אנחנו לא יכולים ללכת? האם חשוב להמשיך הוראת קבע לקרנות ולחסכונות? מה אנחנו יכולים להוריד ולחיות בלעדיו בתקופה הזו?
חשוב לציין שאנחנו בדרך לתקופה שיכולה להיות ארוכה, ולא פשוטה. לכן, תדאגו לפינוקים קטנים בזמן המלחמה, בין אם זה שוקולדים, להזמין פיצה מדי פעם או לקנות את היין שעושה לכם טוב בלב. אם תחיו "על הקצה" ובהחלטה של הרגע, זה יוביל לבזבוזים לא מבוקרים.
שכירים
לכאורה אם הינכם שכירים מצבכם לא השתנה, שכן ההכנסות נשארות זהות. עם זאת, בתקופה זו כדאי להכיר את הזכויות שלכם מול המעסיק. אם פוטרתם או יצאתם לחל"ת, דאגו ליידע את ביטוח לאומי ואת לשכת התעסוקה. ככל שתקדימו לדווח, כך ניתן יהיה לטפל בבקשה שלכם מהר יותר, ולתת לכם סיוע מהר יותר. בנוסף, אם פוטרתם או יצאתם לחל"ת – חשוב במיוחד בתקופה זו להאריך את הריסק של הביטוח הפנסיוני. לרוב הביטוח הפנסיוני כולל ביטוח אובדן כושר עבודה וקצבת שארים, והוא זול במיוחד. כדאי מאוד להמשיך לשלם לכל הפחות רק את הפרמיה של הביטוח כדי להמשיך להיות מכוסים, וכדי לשמור על רצף ביטוחי בהמשך.
עצמאיים
לרוב העצמאיים אין את הפריבילגיה לחכות עד שהממשלה תיתן מענה (ולרוב המענה גם אינו מספק את צרכי המחיה), ולכן חשוב לדאוג לתחזק את העסק כמה שניתן בתקופה הזו. כמה פעולות שכדאי ליישם לגבי העסק העצמאי:
ראשית, זה הזמן ליצור קשר עם הלקוחות הקיימים ולבחון מה קורה איתם, האם הם צריכים משהו או האם יש תחום ושירות שמעניינים אותם בתקופה הזו. שנית, בחנו כיצד ניתן להתאים את המוצרים והשירותים שלכם לתקופה הקרובה, בין אם מדובר בעדכון מחירים ברוח התקופה, בתרומה של חלק מההכנסות, בהוספת מיקוד לשירות לתקופת חירום או בהתאמת המוצר לקהלים אחרים. שלישית, בחנו כיצד ניתן למכור לחו"ל את השירות שלכם. גם תרוויחו במטבע זר ששווה יותר כיום, וגם תיפתחו לקהל חדש. כדאי לציין את מיזם עסקי הברזל, שמקשר בין יהודים בחו"ל שרוצים לתמוך בישראל לבין ספקים ונותני שירותים ישראליים. לבסוף, בתקופה זו לרוב אין עבודה שוטפת, ולכן כדאי להכין ולבנות את התשתיות של העסק לצמיחה לאחר המלחמה. זה הזמן לבצע את כל המשימות שנדחות בשגרה ובשוטף – כדי שאחר כך יהיה לכם פחות לעשות.
מה לעשות עם חסכונות?
התקופה הזו ממחישה את הצורך לחסוך באופן שוטף ולדאוג לכספים למקרי חירום. אם ההכנסות ירדו, זה הזמן להשתמש בחסכונות, הרי בשביל זה הם שם. אכן קיים יתרון פסיכולוגי בלחסוך מדי חודש, אך אם ההכנסות שלכם ירדו בצורה דרסטית, אפשר בהחלט להוריד בחסכונות קבועים או להפחית את הסכום החודשי. אם הכנסתכם נשארה אותו הדבר, אין סיבה לגעת בחסכונות הללו, וכדאי גם להמשיך להפקיד כרגיל. אין סיבה לפגוע בעתיד שלכם, ולפרוע סתם חסכונות קיימים אם אפשר להסתדר בלי.
השקעות קיימות
לרבים יש קרנות השתלמות, תיקי השקעות וקופות גמל ששוויים ירד בעקבות המלחמה. ולכן, רבים תוהים האם זה הזמן לעשות שינוי בתיק ההשקעות. באופן עקרוני, התשובה היא לא. עדיף שלא לבצע שינויים בתקופה הזו, כי זה רק יקבע את ההפסדים. אם לא זקוקים לכספים הללו בקרוב, מומלץ להשאיר אותם כפי שהם ולתת לשוק להתאושש עם הזמן. הדבר תקף גם להפקדות שוטפות, אם המצב הכלכלי לא השתנה ואפשר להמשיך להפקיד, מומלץ לעשות זאת. אם המצב הכלכלי השתנה ונראה לכם שתזדקקו לכסף הזה בקרוב, והוא מושקע בסיכון מנייתי גבוה, אפשר לשקול לעבור למסלול בסיכון נמוך יותר. כמובן שכדאי להיעזר באנשי מקצוע בנושא.
הלוואות
מאז תחילת המלחמה הבנקים הציעו עוד ועוד הלוואות ודחיית תשלומים. חשוב לדעת שגם בתקופת מלחמה הבנקים הם עדיין עסק, שמטרתו להרוויח, ולכן לא תמיד ההצעות הללו לטובתנו. אם אין צורך לקחת הלוואה כרגע, לדחות או להקפיא תשלומים, עדיף שלא לעשות זאת – כי בסוף, הלוואות צריך להחזיר. אם כן יש צורך בכך, ראשית תבינו היטב מה המשמעות הכלכלית של לקיחת ההלוואה או דחיית התשלומים. כמה ריבית תשלמו? לכמה זמן? מה ההחזר החודשי? כדאי ראשית לבחון לקיחת הלוואה דרך עמותת עוגן, שנותנת הלוואות מסובסדות ואף ללא ריבית בתקופה זו. העמותה מספקת ייעוץ פיננסי ללא עלות כדי לבחון את כדאיות לקיחת ההלוואה.
תרומות
נקודת האור במלחמה הזו היא ההתגייסות המדהימה של עם ישראל בתרומות ובהתנדבויות. אך חשוב להגיד, אם אין לנו איך לסגור את החודש – לא בטוח שזה חכם לתרום מכסף שאין לנו. אם כן יש הכנסה שוטפת, ונותר כסף שניתן לתרום, כדאי לתרום לעמותות גדולות ומוכרות.
זכויות
כל יום בחדשות יוצאות כותרות על פיצויים כאלה ואחרים בתקופה הזו. כדאי גם לעקוב באתרים הממשלתיים הרשמיים, ולחפש הקלות שקשורות למצב בבנק, בחברת האשראי ובכל גוף שאתם משלמים לו כסף באופן שוטף. דאגו להתעדכן ממקורות רשמיים או באתר כל זכות, שתמיד יש בו הפניות למקורות הרשמיים.
סיוע פיננסי
חלק מרוח ההתנדבות המדהימה של עם ישראל הופנתה גם לסיוע פיננסי. עמותת פעמונים פותחת חדר מיון כלכלי לטובת ייעוץ כלכלי מיידי בזמן חירום. זאת, למען לסיוע בפתרונות מיידיים, בניית תקציב חירום והפנייה לנותני סיוע. עמותת מתייעלים דואגת לספק ייעוץ כלכלי וגם לתת סיוע מקצועי בנושא מיצוי זכויות למילואמיניקים ומול חברות הביטוח. עמותת עוגן מספקת ייעוץ פיננסי בנושא הלוואות ללא עלות, והלוואות ללא ריבית.
הכותבת הינה אורה אריאל, "האופטימית": פנסיונרית צעירה, בלוגרית, מרצה ומאמנת פיננסית