רפורמת הקריפטו: רשות המסים הודיעה בשבוע שעבר כי בקרוב תפרסם נוהל חדש ל"גילוי מרצון", אשר יאפשר למשקיעים במטבעות קריפטו להעביר את הכספים לבנקים בישראל, ולשלם עליהם מס. זאת, בשאיפה להכניס לקופת המדינה כ-2-3 מיליארד שקלים, שיכללו גם רווחים ממטבעות קריפטו.
בינתיים, לא מעט משתמשים בקבוצות פייסבוק בנושא, כבר הספיקו לדווח על בעיות: "אני בא לפתוח חשבון בבנק ומופיע לי שאלון ארוך – בסופו מבקשים ממני לגשת לסניף. מה עושים? האם זה קרה למישהו?", כתב אחד מהם.
כתבות נוספות בכסף >>
- העיר הזאת רוצה למכור לכם בית בדולר אחד בלבד
- הבית שלך בבארי נשרף כליל? זה הפיצוי המביך שתקבל מהמדינה
- איטליה בראש: 10 המדינות עם האיזון הטוב ביותר בין עבודה לחיים
אם כן, מדוע בכלל צריך את הנוהל החדש, האם במתכונתו הנוכחית משקיעי מטבעות אכן יצהירו על רווחיהם – ומהו המצב כיום? עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן, ראש תחום ממשרד גורניצקי ושות', ועו"ד ורו"ח זאב אוסלקה, שותף במשרד אוסלקה חלד – משיבים לשאלות הבוערות.
כיצד ניתן להכניס כיום רווחים מקריפטו לחשבון הבנק?
לדברי עו"ד ורו"ח זאב אוסלקה, העברת הכספים לחשבונות הבנק תלויה כיום במספר גורמים. גורמים אלו קשורים בהתנהלות לכל אורכו של "שביל הכסף" – כלומר מרגע הרכישה, דרך כל הפעולות שבוצעו עד למימוש. במקרים הפשוטים ביותר, שבהם המטבעות נקנו דרך נותן שירותים מוסדר במדינה מתוקנת, ולא נעשו פעולות נוספות – ניתן להחזיר את הכסף לבנק בצורה פשוטה יחסית, באמצעות הצגת הוכחות. כיום הבנקים כבר מסוגלים להתמודד עם הסוגייה בצורה מסוימת.
אז מה בעצם הבעיה?
לדברי אוסלקה, ברוב המקרים הפעילות היא מסובכת יותר בגלל מעבר בין מספר סוגי מטבעות, סוגי ארנקים, בין זירות מסחר שונות ובין סוגי פעילות – אשר מצריכים יחדיו חוות דעת של מומחה. חוות הדעת תינתן ביחס לסיכון החשיפה שיש לבנק לחוק איסור הלבנת הון, במקרה שבו אותו אדם יקבל את הכספים. לכן, תיאורטית ניתן כאמור להכניס את הכסף לבנק, בתנאי שיש את כל ההוכחות המתארות את מסלול הכסף ואת נתיב המטבע (לרבות דיווח מס כדין). עם זאת, לרוב יתקשו משקיעי הקריפטו לספק תמונה מלאה ולבצע את חישובי המס הנדרשים לכך באופן מדויק.
מהו נוהל בנקאי תקין, האוסר על בנקים לסרב באופן גורף לקבל כספים מקריפטו?
לדברי עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן, המערכת הבנקאית מערימה קשיים על העברות כספים שמקורם בפעילות בתחום הקריפטו, אך ככלל הבנקים בישראל מסרבים לאפשר קבלת כספים שכאלה. "זה נכון שב-2022 פורסם עדכון לנוהל בנקאי תקין 411, אשר אוסר על הבנקים לסרב באופן גורף לקבל כספים ממסחר בקריפטו – אולם עדיין קיים קושי משמעותי להעביר את הכספים לחשבון הבנק".
הוראת השעה מסוף 2023 לא פותרת את הבעיה?
לדברי פסרמן, הוראת השעה נועדה להתמודד עם האתגר מול הבנקים הישראליים, ולמעשה לעקוף אותם, באמצעות קבלת כספים ישירות לחשבון בנק של רשות המסים המתנהל בבנק ישראל. אלא שהוראת השעה לוקה בכמה היבטים מהותיים, שמעמידים בספק את ישימותה ואת הסבירות שנישומים יבחרו לפעול על פיה:
ראשית, הוראת השעה נועדה לתת מענה אך ורק לקבלת כספי המסים הנובעים מהפעילות במטבעות וירטואליים. נישום עשוי למצוא את עצמו משלם את מלוא המס בגין פעילותו, אך ללא כל אפשרות מעשית להביא ארצה את יתרת הכספים לאחר תשלום המס.
שנית, ישנה אפשרות שהנישום יתחייב לשלם את המס, גם אם בסופו של דבר לא תאושר הפקדת הכספים בחשבון של רשות המסים בבנק ישראל – וכך הנישום עשוי למצוא עצמו נדרש לשלם את חבות המס, ללא מקורות כספיים לממן תשלום זה.
שלישית, על הנישום לפנות באופן גלוי לפקיד השומה שבו מתנהל התיק שלו, ולחשוף את כלל העובדות והנתונים הדרושים לחישוב חבות המס. פקיד השומה רשאי לשום אותו לפי מיטב שפיטתו, כאשר לנישום לא יותרו הפסדים, ניכויים או זיכויים. משמע, הנישום נתון לגמרי לחסדי פקיד השומה.
רביעית, פניית הנישום לפי הוראת השעה אינה מקנה לו חסינות פלילית, לא כנגד עבירות מס ולא כנגד עבירות לפי דינים אחרים. זאת ועוד, רשות המסים תעביר את כלל הפרטים לידיעת הרשות לאיסור הלבנת הון, משטרת ישראל ובנק ישראל, והנישום נדרש לוותר באופן מלא על הסודיות המוקנית לו בפקודת מס הכנסה. כלומר, הנישום יהיה חשוף באופן מלא להליכים פליליים, כמו גם לנחת זרועותיהן של רשויות החקירה והאכיפה.
חמישית, הוראת השעה בתוקף לשישה חודשים בלבד, כאשר ברור שפרק זמן זה אינו ריאלי על מנת לעמוד במכלול הדרישות והתהליכים הקבועים בהוראת השעה. כלומר, לדברי פסרמן, גם הוראת השעה אינה מאפשרת הסדרה של התחום או העברת הכספים של המשקיעים בצורה "חלקה" לבנק.
גם פסרמן וגם אוסלקה קובעים כי אם רשות המסים מעוניינת לגרום לנישומים שהשקיעו בנכסים קריפטוגרפיים להסדיר את חובות הדיווח ותשלום המס שלהם, היא חייבת לשלב את הוראת השעה עם פרסום נוהל גילוי מרצון. נוהל זה לדבריהם הוא הזדמנות ייחודית עבור נישומים, בעלי עסקים ועצמאיים, אשר לא דיווחו לרשויות המס על הכנסות בצורה מסודרת ומדויקת או שהגישו דיווחים שאינם נכונים, לתקן את הדיווחים כנדרש ולשלם את המיסים באופן מלא. באמצעות הליך גילוי מרצון מעודדים ברשויות המס את מעלימי המס לשלם את המיסים החסרים לצד הבטחה, כי לא יינקטו נגדם הליכים פליליים שיכולים להגיע לכדי כתב אישום, הרשעה ואף מאסר בפועל.
אז אחרי שהנוהל יתפרסם, הבעיה תיפתר?
פסרמן ואוסלקה מאמינים כי בשל מורכבות עולם הקריפטו, אין די בפרסום נוהל גילוי מרצון כללי, אלא יש לאפשר מתווה מיוחד, שיתאים למאפיינים הייחודיים של השקעה בנכסים דיגיטליים. בהקשר זה, יש להגיע להבנות עם רשות המסים באשר לעיתוי ולאופן מיסוי מימוש והחלפת מטבעות וירטואליים. "ככל שהמתווה יהיה פשוט יותר - כך הוא יהיה ישים יותר. דוגמה מוצלחת למודל שכזה היא מסוי ענף היהלומים במסגרת נוהל הגילוי מרצון הקודם, שכלל מתווה מיוחד למיסוי יהלומנים. לאחרונה צוות של מומחים מתחומי המס, המשפט, החשבונאות והטכנולוגיה פיתח מודל שכזה, שאם יאומץ – הוא עשוי להביא לגביית סכומים משמעותיים ביותר לקופת המדינה, ולאפשרות של משקיעי הקריפטו להכניס את הכספים לחשבונות הבנק". לדבריהם, אם לא תוענק חסינות מלאה מהליכים פליליים בגין עבירות מס לצד אפשרות לדיווח אנונימי, משקיעי הקריפטו באופן טבעי יירתעו, וסביר שלא ירוצו בהמוניהם לגלות מרצון.