אמש (ב') התקבל אישור היועצת המשפטית לממשלה לפרסומו של נוהל גילוי מרצון חדש, שיאפשר לישראלים שעד כה החביאו את הונם מהמדינה ולא שילמו מס, לדווח על ההון ולשלם מס ללא חשש מהליך פלילי. הנוהל פונה במיוחד לקהילת הקריפטו, שעד כה התקשתה להכניס את רווחיה למערכת ההון המדווחת והממוסה - כך הודיע היום (ג') מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
"הנוהל מיועד מבחינתנו בראש ובראשונה למחזיקי הקריפטו, שהיו במצב לא פשוט בשנים האחרונות בנושא הגילוי", אמר אהרונוביץ'. "הנוהל החדש, ביחד עם הנוהל של בנק ישראל (המאפשר הכנסת רווחי קריפטו למערכת הבנקאית בכפוף לתנאים, א' ל"ו), אני מקווה שיאפשר לעשות את הגילוי ויביא סכומים יפים למדינת ישראל בשנה וחצי הקרובות".
אהרונוביץ' הצהיר כי הגילוי מרצון יפעל עד סוף שנת 2025, אך הוסיף כי מדובר בנוהל גילוי מרצון האחרון שיפורסם - ומשכך ההזדמנות האחרונה של הישראלים שהסתירו הון לדווח על הונם ולקבל הקלות בקנסות והגנה מהליך פלילי.
"חלק מהתנאים שהציבה היועצת המשפטית לממשלה היו שזו הפעם האחרונה שיהיה פה גילוי מרצון, ואנחנו נעמוד בזה", אמר אהרונוביץ'. "אנחנו נוביל חקיקה שתקבע באופן ברור מהם הקנסות של מי שמגלה באיחור, וזו תהיה הנורמה מכאן ואילך".
תוספת של כ-2-3 מיליארד שקל לקופת המדינה
נוהל גילוי מרצון מאפשר למי שהחביא כספים מהמדינה ולא דיווח עליהם, לדווח ולשלם מס מבלי שחרב המשפט הפלילי תהיה מעל ראשו.
רגע לפני פסח הצהיר אהרונוביץ' כי רשות המסים נמצאת בשלבים האחרונים לפני פרסומו של נוהל גילוי מרצון חדש, בשאיפה לפרסם את המהלך לפני פסח, ואולם המהלך היה כפוך אישור היועצת המשפטית, שהתעכב עד כה.
אחת הבעיות המרכזיות של השחקנים בזירת הקריפטו היא שמערכת הבנקאות המסחרית בישראל לא מאפשרת במקרים רבים לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים, ובשל החשש שאלה קשורים להלבנת הון או למימון טרור. במקרים אלה, סירוב המערכת הבנקאית לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים חל גם ביחס לכספי מסים הנובעים מרווח ממימוש של מטבע וירטואלי.
לאחרונה פורסם נוהל המאפשר לשחקני בזירת הקריפטו לשלם מס גם על כספים שהמערכת הבנקאית סירבה לקבל, ישירות לרשות המסים. מדובר על כספים שהיה ניסיון להכניס אותם כבר למערכת הבנקאית אך נתקלו בחסמים. כעת, עם פרסום נוהל גילוי מרצון חדש, ייתכן כי גם רווחים שלא דווחו כלל ייחשפו לעיני הרשות, וישולם עליהם מס.
בהליכי הגילוי מרצון הקודמים גבתה המדינה כ-153 מיליון שקל בנוהל שהסתיים ב-2019, ויותר מ-3.5 מיליארד שקל בנוהל שחל בשנים 2014-2016. הציפייה היא לכניסתם של כ-2-3 מיליארד שקל לקופת המדינה במקרה של פרסום נוהל גילוי מרצון שיכלול גם את רווחי הקריפטו.
תוכנית מקיפה למיסוי ההייטק
דבריו של אהרונוביץ' נאמרו בעיקר על רק הצורך למלא את קופת המדינה המתרוקנת ולמצוא מקורות מימון להוצאות הביטחון. אהרונוביץ' הבהיר כי יש חשיבה גם לטווח הקצר, לגבייה מהירה, וגם לטווח הארוך, עידוד השקעות בינלאומיות בישראל. בעוד הגילוי מרצון מתייחס לטווח הקצר, חשף אהרונוביץ' כי באוצר וברשות מקדמים חקיקות בתחומי מיסוי ההייטק שיעניקו ודאות למשקיעים.
"כל הנהלת האוצר ורשות המסים, יחד עם הכלכלן הראשי והממונה על אגף התקציבים יוגב גורדוס, נציג לשר ולמנכ"ל תוכנית מקיפה בנושא של ההייטק ויצירת ודאות למשקיעים", אמר אהרונוביץ', והוסיף כי "שר האוצר צריך לתת את דעתו לגבי פילר 2 - האם הוא יחול, מתי הוא יחול ובאיזו צורה.
"אנחנו מתכוונים לתת ודאות בנושא מחירי העברה, דבר שמאוד מטריד את החברות הרב-לאומיות שמשקיעות בארץ. ניתן ודאות בנושא ערכות שווי של נכסי ה-IP של חברות הייטק, וכן נעניק הקלות בנושא של שינויי מבנה כדי לאפשר שינויי מבנה גם כאשר השווי של החברות שבהן מתבצע שינוי מבנה גדול יותר ממה שמתאפשר בחוק. בנוסף, ניתן ודאות בנושא של 'מוסד קבע' של חברות רב-לאומיות, כדי שבאמת נאפשר לקרנות זרות להשקיע פה ולא להיות בחשש תמידי שהן ימוסו כאן על כלל ההכנסות שלהן".
לדברי אהרונוביץ', "כל הדברים האלה אמורים להביא להגדלת גביית המסים בשנים הקרובות ולאפשר התמודדות עם מה שמטריד אותנו, שזה הגידול בהוצאות בתקציב לשנים 2025-2026 בשל תקציב הביטחון, ובמקביל מתן ודאות כדי שהמשקיעים לא רק יישארו פה אלא גם יבואו לכאן. אנחנו רואים בכך תפקיד עיקרי של מערכת המס בישראל".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס