הלוואה בערבות המדינה: בימים האחרונים אני משתתף בפורומים רבים של הממשלה, של המגזר העסקי ושל איגודים מקצועיים למיניהם – ובכולם מדברים על "הלוואה בערבות מדינה" כפתרון הבסיסי לכל משבר תזרימי בעסק. בגדול, המסר שמועבר פעם אחר פעם הוא: "אם יש לכם ערבות מדינה – קחו הלוואה, ואחר כך תחשבו מה לעשות איתה. העיקר שהכסף יהיה בבנק". אבל בהחלט לא כך המצב.
הלוואה היא מלכודת דבש. היא סוגרת את המינוס, ונותנת לכם שקט תעשייתי לתקופה קצרה, אבל בסוף - כל הלוואה צריך להחזיר, ואז מתחילות הבעיות (גם אם מדובר בהלוואה בתנאים אטרקטיביים במיוחד). לכן, חשוב להבהיר שהלוואה, כל הלוואה, לוקחים רק כחלק מתוכנית עסקית מסודרת, ורק כשיודעים בדיוק איך הולכים לפרוע אותה.
כדאי לדעת שכשמדובר על הלוואה בערבות מדינה, הסיכון עבורכם גדול עוד יותר – ערבות המדינה לא מגנה עליכם בשום צורה, אלא רק על הגורם שנותן לכם את ההלוואה (שזה בדרך כלל הבנק, אבל יש גם גופים אחרים).
המשמעות היא שהבנק ישמח לתת לכם את ההלוואה, גם אם אתם לא מסוגלים להחזיר אותה, כי הוא מבחינתו מובטח. אבל כשיגיע מועד הפירעון, אתם אלו שתצטרכו לשלם אותה. יתרה מכך, הלוואות בערבות מדינה, בפרט ההלוואות לעסקים קטנים, כרוכות בדרך כלל בדרישה לערבות אישית שלכם ושל בני משפחה נוספים. ומה קורה כשמגיעים לשלב הגבייה? ובכן, אז תגלו כנראה שהמדינה היא גובה קשוח מאוד, שלא ממהר להתפשר.
אדרבא, המדינה מפעילה לחץ רב על הבנק לגבות לפחות חלק מהחוב בעצמו, לפני שהיא מכניסה את היד לכיס. המשמעות היא שאם לא תעמדו בהחזרי ההלוואה, לא רק שאתם עלולים להגיע לקריסה כלכלית, אלא גם בן או בת הזוג, ההורים והאחים שהתנדבו לחתום לכם ערבות בשעה הקשה הזו, בלי שלגמרי הבינו למה הם נכנסים. אז מה עושים כדי למנוע זאת?
קודם כל זכרו: הלוואה היא לא פתרון קסם
לכל שבת יש מוצאי שבת, ולפעמים הלוואה רק יוצרת בעיה חדשה. אם יש לכם קושי תזרימי בעסק בגלל המלחמה, תתחילו מלחפש פתרונות אחרים. אם הבעיה היא בעסק עצמו, אז אפשר לנסות לעבור לעבודה מרחוק, לצמצם עובדים והוצאות קבועות, לבטל ספקים, למכור באינטרנט או לייצר הכנסה בכל דרך יצירתית אחרת. אם ברור שהעסק לא יכול לפעול כרגע, אז כדאי לשקול למצוא עבודה חלופית כשכיר לתקופה הזו. העיקר הוא לשמור על הכנסה קבועה, שתאפשר לכם להמשך ולפרנס את המשפחה בכבוד, בלי הלוואות ובלי מתנות.
פנו לקבלת יעוץ מקצועי
יכול להיות שאתם אנשי מקצוע מעולים בתחומכם, ושהכול מתנהל מעולה בשגרה. אבל בימים אלו צריך לעבור ל"מצב חירום", וזה דורש היערכות קצת אחרת. יש אנשי מקצוע שההתמחות שלהם היא ניהול של עסקים במשבר. עדיף למצוא מישהו שיודע לשאול ביחד אתכם את השאלות הנכונות, ושיעזור לכם לקבל החלטות – לא מישהו שמחליט עבורכם.
לוקחים הלוואה רק כשברור לנו איך נחזיר אותה
אם החלטתם בכל זאת לקחת הלוואה, חשוב לבנות תוכנית עסקית מסודרת שכוללת גם את ההחזרים של ההלוואה, כחלק מהתזרים השוטף. אל תבנו על זה שתצליחו "להתגלגל" – בכל מה שקשור לתזרים שלכם בעסק או בבית, עדיף להיות זהירים מאוד.
עושים סקר שוק
אומנם רובנו לא באמת מבינים מה ההבדל בעלויות בין הלוואה צמודת מדד להלוואה בפריים + 0.5%, אבל המשמעות היא לפעמים הפרש של עשרות אלפי שקלים. לכן, אם אתם לא באמת מבינים מה ההבדל, לכו לקבל ייעוץ ממישהו שכן מבין (יועץ ניטרלי, לא הפקיד בבנק). שווה לשלם כמה מאות שקלים על פגישת יעוץ או על תהליך ליווי, במקום להיכנס להתחייבויות שלא תוכלו לעמוד בהן. הייתי מתחיל בפניה ל"עוגן" – ארגון חברתי שמעמיד הלוואות אחראיות, ללא ריבית, ומשלב גם יעוץ עסקי וליווי כלכלי כחלק מתהליך החיתום של ההלוואה.
אם אתם כבר מסובכים בהלוואות – היזהרו שבעתיים
אל תיקחו עוד הלוואה, אל תחתימו ערבים, אל תמשכנו את הבית ואל תגעו בפנסיה. כל טעות כזו היא בלתי הפיכה ותעלה לכם ביוקר, ולא רק בכסף. קודם כל, התייעצו עם מומחה בתחום.
עו"ד תומר רבינוביץ הוא מומחה בתחום חדלות הפירעון ומייסד ומנכ"ל "דף חדש" – ארגון שמפעיל תוכניות שיקום למשפחות ולעסקים בחובות ובקריסה כלכלית.