"המשטר האיראני מתנהל ומחזיק מעמד תחת סנקציות כבר 45 שנה", אומרת ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור על רקע הצהרות הממשל האמריקאי והאיחוד האירופי כי יטילו סנקציות ועיצומים נוספים נגד איראן בעקבות מתקפת הטילים נגד ישראל. נראה שבארה"ב ובאירופה מנסים לשכנע את ישראל לוותר על תגובה למתקפת הטילים והסתפקות בצעדים כלכליים ומדיניים. אלא שהדברים שאומרת הנדלמן-בעבור, חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב ולשעבר ראשת המרכז, מטילים ספק ביעילות של מהלכים אלו.
עוד בנושא ב-N12:
• מנהיגי העולם נגד איראן: נפקח ונטיל עיצומים נוספים
• בעקבות המתקפה: הסנקציות של ארה"ב על איראן
• "האיראנים לא מתורגלים כמו הישראלים. עכשיו הם חוששים"
"בשנים האחרונות האירופים מעדכנים מדי כמה חודשים את רשימת הסנקציות שהם מטילים על איראן, ומכניסים אליהן אנשים חדשים או חברות מסוימות", היא אומרת. לדבריה, השיטה האיראנית מאפשרת להחליף את אנשי המפתח והחברות המעורבות בתוכניות הגרעין והכטב"מים האיראניות שעליהן מוטלות ההגבלות המערביות, וכך לעקוף אותן.
לגישתה של הנדלמן-בעבור, ההודעות האמריקאיות והאירופאיות על שכבה חדשה של סנקציות "הן מעין נזיפה לאיראנים ואולי ניסיון למתן תגובה ישראלית ולהראות שעושים משהו. זה בבחינת 'תנו לנו הזדמנות לנסות מהלך אחר לפני אסקלציה צבאית'".
כבר היום איראן מתנהלת תחת סנקציות רבות: "עד 2022 איראן היתה המדינה שהושתו עליה הכי הרבה סנקציות בעולם. הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות שהוטלו בעקבותיה העבירו את רוסיה למקום הראשון, אבל איראן עדיין מצויה במקום מאד גבוה", מזכירה הנדלמן-בעבור. אותן סנקציות מוטלות על רקע שלוש סוגיות מפתח: הפרה של זכויות אדם, תוכנית הגרעין והסיוע הצבאי שאיראן מעבירה לרוסיה ובעיקר אספקת הכטב"מים.
בישראל מוכרות הסנקציות נגד איראן בעיקר על רקע הניסיונות לבלום את תוכנית הגרעין של המשטר האיסלמיסטי. כשהיא נשאלת על השפעת הסנקציות על תוכנית הגרעין, הנדלמן-בעבור מספקת תובנה מעניינת: "יכולת גרעינית, עם כמה שהיא בעייתית ומסוכנת וצריך לעקוב אחריה, מיועדת בעיקר למטרות הרתעה. יש סברה לפיה ייתכן שדווקא המיקוד בתוכנית הגרעין אפשר לאיראן להצטייד בטילים, כולל בין-יבשתיים, וכן ביכולות פיתוח כטב"מים. כל אלו לא פחות מאיימים מהגרעין, אם לא יותר מאיימים באופן ישיר".
במערב חוששים ללכת "עד הסוף"
"מאחר שהסנקציות נגד איראן אינן דבר חדש, המדינה כבר ייעלה את הכלכלה שלה ומצאה חלופות או דרכים לעקוף או להקל את האתגרים שההגבלות הללו יוצרות", מפרטת הנדלמן-בעבור. לדבריה, בעשורים החולפים איראן פיתחה רשת קשרים שאפשרה לה למתן במידה רבה את אפקטיביות הסנקציות המערביות. משנות התשעים ולאחר תום המלחמה מול עיראק, איראן מצאה לעצמה שותפות בגוש המדינות הבלתי מזדהות ובדרום הגלובלי.
"איראן יצרה מערך שפועל במידה רבה מתחת לפני השטח ובגלל זה אנחנו רואים פעילות אינטנסיבית של כוח קודס מחוץ לאיראן", היא מסבירה. "הקשרים האלו יוצרים לה ערוצים חלופיים ומעניקים לה מרחב תמרון שמאפשר למשטר האיראני להמשיך להתקיים".
גורם קריטי עבור השרידות האיראנית הוא הקשר עם סין, שלפי דיווחים רוכשת כ-80% מהנפט האיראני. לפי הנדלמן-בעבור, הקשר הסיני והסחר בנפט מהווים גורם מרכך לנכונות האמריקאים והאירופאים להקשיח עוד יותר את הסנקציות נגד הרפובליקה האיסלמית. "הם לא רוצים שיהיו סנקציות שיעלו את מחירי הנפט כי זה יפעל כמו בומרנג ויפגע גם בהם", היא מסבירה. "וזה גם עלול לעורר את הדרקון הסיני שעשוי להגיב".
כל זה לא אומר שלסנקציות אין כל השפעה. "הכלכלה האיראנית לא מממשת את הפוטנציאל שלה", מבהירה הנדלמן-בעבור. איראן עשירה במשאבים טבעיים ובהם נפט, שדה גז טבעי מהגדולים בעולם בבעלות משותפת עם קטר ואף מרבצי ליתיום עצומים שהתגלו במדינה בשנים האחרונות, ומהווים מרכיב קריטי בסוללות הרכב החשמלי. "למרות פוטנציאל המשאבים הטבעיים הזה אנחנו רואים שהעם האיראני סובל תחת הסנקציות והרבה מאד שחיתות וניהול כושל".
הצעד המדיני שעשוי יותר להשפיע
הנדלמן-בעבור מזכירה כי בראיון שהעניק לאחרונה יורש העצר האיראני הגולה הוא העיר כי אם במערב רוצים להביא להפלת המשטר האיסלמיסטי עדיף דווקא להקל את הסנקציות. "אם רוצים שאנשים ייצאו לרחובות צריך שיהיה להם ביטחון כלכלי", היא מסבירה, "וברגע שאנשים לא יכולים לקבל כספים מחו"ל בגלל סנקציות ולעזוב את העבודה, זה לא מאפשר למחאה להתפתח".
לפי הנדלמן-בעבור, יותר מהסנקציות הכלכליות מה שבאמת מפריע למשטר האיראני הוא עיצומים שמוטלים על כספי המדינה המצויים בחו"ל. "יש למשל חוב גדול שדרום קוריאה חבה לאיראן, וזה מאד מטריד את המשטר, כי זה משהו שהוא שלהם ומונעים מהם גישה אליו". לדבריה, הקפאות הכספים שארה"ב אמרה שתגביר הן אכן בעלות משקל גבוה יותר מסנקציות אחרות.
ולמרות זאת היא אומרת "קשה לי להניח שיהיה פה משהו מאוד תקדימי ויוצא דופן לעומת מה שראינו עד היום. הם עושים את זה כבר 45 שנה. אין פה יותר מדי דברים שיכולים לחדש".