לפני שנה אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את התיקון לחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, ששמו שונה ל"חוק אשראי הוגן". החוק למעשה בא לפתוח את שוק ההלוואות לגופים חוץ בנקאיים, המוגבלים היום בריבית (7.6% בשנה) לעומת הבנקים, וזה יאפשר מתן הלוואות ללקוחות רבים יותר שכיום מסורבים. חוץ מזה, ההצעה שואפת להסדיר את שוק ההלוואות החוץ בנקאי. אלא שהצעת החוק אמנם נדונה יותר מפעם בוועדת חוקה חוק ומשפט, כדי להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית, אבל שנה חלפה וכלום לא קורה.

עוד ב-mako כסף:

לצד חוק האשראי ההוגן מקודמת הצעת חוק חדשה של שרי המשפטים והאוצר להקמת מאגר נתוני אשראי מרכזי תחת אחריותו של בנק ישראל, אשר יכיל נתונים על משקי בית ועסקים קטנים. את הנתונים למאגר יספקו גם גופים הפיננסיים וגם גופים ציבוריים כמו לשכת ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי, ומערכת בתי המשפט. המאגר בעצם יהווה כלי לבחינת הסיכונים במתן אשראי למבקשי הלוואה, ואף יסייע באיתור לקוחות פוטנציאליים. כיום המידע הנאסף על לקוחות בידי לשכות האשראי מספק עליהם בעיקר אינדיקציה שלילית, והוא מוביל לרוב לסירוב של נותני האשראי להעניק אשראי. הצעת החוק תנסה לשנות את ההסדר הקיים ולהרחיב את היקף המידע שנאסף לצורך הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בתשלומים. הצעת החוק אף כתובה בצורה כזו שמייצרת איזון בי שיתוף נתוני אשראי לבין שמירת הזכות לפרטיות.

"זהו צעד חיוני ליישום הרפורמה בבנקים והפרדת כרטיסי האשראי", אמר שר האוצר משה כחלון, "אישור החוק הינו צעד משלים להפרדת חברות האשראי מהבנקים ומתן אשראי חוץ בנקאי. חוסר התחרות גורם נזק לצרכנים שמשלמים יותר ומקבלים פחות". שרת המשפטים איילת שקד מסכימה: "רפורמת נתוני האשראי פועלת על פי עקרון 'כל המרבה הרי זה משובח'. במקום לחשוב מדוע לא לתת, נלמד את הגופים המלווים לחשוב חיובי - 'מדוע כן'".

עוד מימי המחאה החברתית

הצורך בתיקון החוק עלה כבר ב-2011 בועדת טרכטנברג שקמה בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011. לאחר שזו סיימה את עבודתה מונה צוות של בנק ישראל והאוצר, ועדת זקן בראשות המפקח על הבנקים אז דודו זקן, לגיבוש המלצות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, בעיקר בתחומים שנוגעים למשקי בית ולעסקים קטנים החסומים בפני גופים חוץ-בנקאיים. הצוות המליץ לעדכן את מנגנון תקרת הריבית ולהחיל אותו גם על התאגידים הבנקאיים, משום שכיום הבנקים נמצאים מחוץ לחוק הזה.

מחשב וכרטיס אשראי (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"נלמד את גופי האשראי לחשוב - למה כן לתת" | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

בדברי ההסבר לחוק ציינה הממשלה בין היתר כי "ההתפתחויות שחלו במשק, כמו צמצום חלק האשראי שניתן ביתרות חובה (אוברדראפט), עליית חלק המשכנתאות שנלקחו בריבית לא צמודה והירידה בריבית בנק ישראל, הביאו לכך שריבית הבסיס שלפיה מחושבת התקרה ירדה עם השנים ו'שיעורה קטן באופן משמעותי מכוונתו המקורית של המחוקק'. לדוגמה, ביולי 1993, כאשר נחקק החוק, עמדה התקרה על 39.6% ובדצמבר 2012, כשהתגבש התיקון הנוכחי לחוק, עמדה התקרה על 11.76%. תקרת ריבית נמוכה היא חסם משמעותי במתן אשראי בידי גופים חוץ-בנקאיים". כיום התקרה "החוקית" מגיעה לכ-7.6% בלבד (לפי נוסחה של פי 2.25 מהריבית הבנקאית) להלוואות בגופים חוץ בנקאיים, כשהבנקים עצמם מעניקים הלוואות בריביות גבוהות יותר (10%-13% לשנה וכד').

בהצעת החוק שאישרה ועדת השרים לענייני חקיקה לפני שנה נקבעה בין היתר תקרת ריבית בשיעור 20% שיוכלו לגבות כל נותני האשראי במשק: בנקים, חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ-בנקאיים. על פי הצעת החוק, מתן הלוואה בריבית גבוהה מהתקרה המותרת ייחשב עבירה פלילית שהעונש עליה שלוש שנות מאסר. כל חברי ועדת החוקה הסכימו בצורך להכניס גם את הבנקים למסגרת החוק ולפתוח את השוק לתחרות גם לגופים החוץ בנקאיים, אולם בדיוני וועדת החוקה בכנסת התנגדו חברי הוועדה לגובה התקרה (20%): "זו ריבית נשך!", אמר ח"כ אלי כהן (כולנו), ויו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) טען כי  "אכן צריך תקרת ריבית בהלוואות - אבל לא 20%!".

"החוק חשוב ביותר בכמה אספקטים", אומר יגאל אסקלסי, יו"ר חברת ELOAN העוסקת במתן הלוואות חברתיות (בין אנשים), שחברתו נפגעת מאי קידום החוק. "קודם כל, הוא קובע מגבלת ריבית זהה לבנקים ולגופים החוץ בנקאיים. כיום, לבנקים אין שום מגבלה בחוק והם עושים ככל העולה על רוחם. הם יכולים לגבות ריבית של 18% בחשבון בעוד שריבית נומינלית היום מוגבלת לגופים חוץ בנקאיים בתקרה של כ-7%. יש גופים חוץ בנקאים שעוקפים את מגבלת ריבית האשראי בצורה קצת נכלולית - כאשר אתה חותם על המסמכים אתה מגלה שאת ההלוואה נתן לך בעצם בנק או חברת אשראי. את זה הם עושים כדי לעקוף את מגבלת גובה הריבית ולקבל ריבית גבוהה יותר".

"מעבר לזה", טוען אסקלסי, "החוק מגדיר שכל העמלות הקשורות לאשראי יחושבו גם הם בריבית שעל נותן האשראי לגלות למבקש ההלוואה. הבנקים היום גובים ריבית של 10% ועוד דוחפים עמלות מוזרות כמו עמלת פקיד, עמלת מסגרת ועוד ועוד. הלקוח מרוצה, הוא משלם רק 10% אבל בפועל הריבית האפקטיבית היא גבוהה משמעותית. בנוסף, החוק קובע את שמתן הלוואה בריבית הגבוהה מהריבית המותרת היא עבירה פלילית, אבל כיום אפשר למצוא מודעות באתרים מובילים שמציעים הלוואות בריביות של 15% וגם 60% בשנה".


"זו ריבית של 60% לשנה"

המשטרה מעכבת את אישור החוק?

ניסינו לבדוק מי "תוקע" את קידום החוק: במשרד האוצר אמרו לנו שבמסגרת הדיונים בועדת החוקה, הובע חשש שכל הגופים יתכנסו לריבית הגבוהה ביותר המותרת (20%) והייתה דרישה להורדת הריבית המקסימלית או להסירה בכלל, ושהתחרות בין כולם תקבע את הריבית. "זו חשיבה הגיונית אך מסוכנת", אומר אסקלסי, "כי כבר ראינו שבין הבנקים התחרות לא ממש עובדת והריביות מאד דומות. מה שקובע הוא רמת הסיכון של הלווה. מה גם שאם הריבית תהיה נמוכה בהרבה, יהיו הרבה יותר מסורבים להלוואות (על רקע רמת הסיכון האישית שלהם), והרי ההצעה במהותה נועדה להקל על מתן אשראי".

במשרד המשפטים ובמשרד האוצר הפנו אותנו למשטרת ישראל בטענה שהיא זו שמעכבת את אישור החוק. לטענתם, המשטרה מבקשת להתאים את החוק כך שישרת את האינטרסים שלה להילחם בשוק האפור, ובריבית גבוהה מותרת לכלל שוק האשראי אין תמריץ לגופי השוק האפור להתחרות ויהיה קשה יותר "לתפוס את החריגים". כפי שציין אלקלסי, כיום יש גופים שמפרסמים באופן גלוי באינטרנט ובעיתונות הצעה להלוואות עם ריביות חריגות במיוחד; אחת מהן מציעה 10,000 שקלים לשנה עם החזר של 12 צ'קים בסך 1,235 שקלים בכל תשלום: "זו ריבית של 60% לשנה", מדגיש אלקלסי, "ואין אכיפה למרות שמדובר בעבירה פלילית".

פנינו למשטרת ישראל לקבלת תגובות על הטענות הנ"ל, וזו התגובה שקיבלנו: "משטרת ישראל מבצעת שורה ארוכה של פעילויות במישור המודיעיני, המבצעי והחקירתי תוך מיקוד אכיפה בעבירות החמורות הנלוות לעיסוק בהלוואות שלא כדין, כחלק מהמאבק הנחוש והמתמשך בפשיעה החמורה והמאורגנת ובמחולליה וכחלק מהפגיעה המתמשכת בתשתית הכלכלית של גורמים המזוהים עם פעילות עבריינית, בדגש על ארגוני פשיעה. פעילות זו הניבה עשרות חשיפות, מעצרים, כתבי אישום והיקף נרחב של תפיסות לצרכי חילוט. סוגיות חקיקה מצויות מטבע הדברים לפתחו של המחוקק, בסמכותו ובכפוף לשיקול דעתו. עמדת המשטרה, המבוססת על מגוון שיקולים מקצועיים ובראשם האינטרס הציבורי ואפקטיביות האכיפה, נאמרת כראוי במסגרת השיח המקצועי והשת״פ עם הגופים הרלוונטיים".

במילים אחרות, המשטרה טוענת שהיא פועלת נגד הפעילות העבריינית בשוק ההלוואות די בהצלחה. אין פה התייחסות לטענה שהיא מעכבת את החקיקה, אבל היא מודה שיש שיח מקצועי עם גופי החקיקה הרלוונטיים בו היא משמיעה את דעותיה. בשורה תחתונה - ייקח עוד קצת זמן עד שהחוק הזה יאושר לטובת הציבור כולו, אבל כדאי שחברי הכנסת יקומו וידרשו את קידומו לטובת הציבור שהם מייצגים.

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il