מקלטי המס בחו"ל הולכים ומצטמצמים; על פי הוראת רשות שוק הון, ביטוח וחיסכון, החל מה-1 בינואר 2017 יידרשו המוסדות הפיננסיים בישראל לאסוף מידע לגבי חשבונות של תושבי חוץ המוחזקים אצלם, כדי להעבירו על בסיס שנתי לרשות המסים בישראל. הפעם הראשונה שהמידע יועבר יהיה בנובמבר 2017.
רשות המסים תעביר את המידע למדינות התושבות של בעלי החשבון, ותקבל מאותן מדינות פרטים לגבי חשבונות של תושבי ישראל המוחזקים בתחומן. המטרה העיקרית של ההסכמים של ישראל עם מדינות אחרות היא מניעת העלמות מס, אם כי חלק גדול מהכספים הנמצאים בחשבונות בחו"ל הם חוקיים. רשות המסים העריכה בעבר שהעלמות המס בגין חשבונות של ישראלים בחו"ל מסתכמות בכ-20 מיליארד שקל.
המוסדות הפיננסים שיידרשו להעביר מידע לרשות המסים כוללים את הגופים העוסקים בקבלת פיקדונות, ניהול, השקעה, מסחר והחזקה של נכסים פיננסים עבור אחרים כגון- בנקים, חברות ביטוח, קרנות השקעה ועוד.
בימים אלה מגבש מינהל הכנסות המדינה שבמשרד האוצר נוסח סופי של תקנות, לצורך העברתן בקרוב לאישור ועדת הכספים של הכנסת, שמכוחן ניתן יהיה ליישם את הוראות ה-CRS בישראל. יישום תקנות אלה ידרוש מהמוסדות הפיננסיים היערכות מורכבת, אשר דומה במהותה להערכות שנדרשה ליישום הסכם FATCA, אשר נחתם בין ממשלת ישראל וארה"ב.
יגביר את אכיפת המס
"ביצענו בשנים האחרונות שורה של צעדים ליצירת התשתית החוקית הנדרשת לשם חילופי מידע אוטומטיים עם מדינות אחרות. צעדים אלה כללו את ההסדרה בחקיקה של הסמכות לחתום על הסכמים בינלאומיים לחילופי מידע לצרכי מס, הקניית הסמכות להורות לגופים הפיננסים לאסוף ולהעביר מידע לרשות המסים, הצטרפות לאמנה המולטילטרלית לסיוע מנהלי הדדי בענייני מס, חתימה על הסכם FATCA עם ארה"ב ויישומו על פי דין, וחתימה על הסכם מולטילטרלי להחלת ה– CRS. עם כניסתן הצפויה לתוקף של התקנות ליישום תקן ה – CRS תושלם תשתית החקיקה הנדרשת. מהלכים אלה צפויים להגביר בצורה משמעותית את יכולת אכיפת המס על תושבי ישראל המחזיקים את נכסיהם הפיננסים מעבר לים", אומר הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה, יואל נוה.
החל מ-1998 אז בוטל הפיקוח על מטבע חוץ ועל תנועות ההון של ישראלים בחו"ל ועד 2003, כל שנדרש היה דיווח בהצהרת הון, ובכללה הנכסים הפיננסיים והפיקדונות שהחזיקו האזרחים בחו"ל. מ-2003 כל מי שהחזיק בנכסים ובפיקדונות בחו"ל נדרש לדווח על סך הכנסותיו והפעולות הפיננסיות והאחרות בחו"ל על בסיס שוטף בכל שנה. מ-2005, לאחר שעבר החוק לאיסור הלבנת הון, נוספה חובה נוספת של דיווח על הכנסת והוצאת כספים אליה וממנה גם לרשות להלבנת הון במשרד המשפטים.
250 מיליארד שקל מוחזקים בחשבונות בחו"ל
החל מיוני 2014 הבנקים בישראל מחויבים לגילוי חשבונות זרים עם ארה"ב בלבד. מדובר בהליך הקרוי fatca (ראשי תיבות של Foreign Account Tax Compliance Act). כל מי שפתח חשבון בנק בשנתיים האחרונות בישראל, וגם מי שיש לו חשבון בבנק, מודע בוודאי להצהרה שהיה עליו למלא כי איננו אזרח אמריקני. החל מה-1 בינואר 2017 הנוהל והגילוי יהיו תקפים גם לגבי כל 34 מדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה כלכלי ה- OECD. הארגון פיתח תקן אחיד המכונה ה- CRS, שמטרתו לקבוע כללים לזיהוי תושבי חוץ שהם בעלי חשבונות במוסדות פיננסים בישראל, לשם העברת המידע על חשבונות אלה למדינות תושבותם, וזאת על מנת להגביר את יכולות אכיפת המס.
על פי נתונים שפורסמו לפני כשנתיים, למעלה מ-100 אלף ישראלים מחזיקים בחו"ל נכסים פיננסיים (כולל בבורסות בחו"ל ופיקדונות בבנקים) בהיקף כולל של כ-250 מיליארד שקל. אז גם פורסם כי גם ראש הממשלה בנימין נתניהו החזיק בעבר חשבון בנק באי ג'רזי בין השנים 1999-2003, כשנטל פסק זמן מהחיים הפוליטיים. לא מדובר בפעילות לא חוקית, ואולם שיעורי המס במקלטי המס הם קרובים ל-0%, ובוודאי הרבה פחות מאשר בישראל. יש להדגיש, כי חלק מהחשבונות המוחזקים בחו"ל אינם מדווחים, וזו עבירה על החוק.
"חשבון בשווייץ" היה פעם הקוד למקלט מס לישראלים; אבל מאז, גם שווייץ וכאמור מדינות רבות אחרות באירופה, כבר לא יכולות להיות מקלט מס משתלם. אלא שהישראלים, כמו גם אזרחי מדינות רבות אחרות, לא וויתרו על האפשרות לשלם מינימום מס ומצאו תחליפים. לאחרונה התפרסמה רשימה לפיה ישראלים רבים גילו מקלטי מס גם במדינות שלא מקיימות קשרים עם ישראל בהן מדינות מוסלמיות כמו קטאר, בחריין, ערב הסעודית, כווית ואיחוד האמירויות. גם איי קיימן, ברמודה והבהאמה ממשיכות להוות מקלטי מס אטרקטיביים, אם כי גם בהן יש התחלה של מהלכים והסכמים להעברת פרטי חשבונות של אזרחים זרים. התרחבות הסחר עם מדינות באסיה פתחה בפני הישראלים גם בנקים במדינות כמו הודו, סין, יפן ואוסטרליה.
בשנים האחרונות משקיעה רשות המסים משאבים רבים בהעמקת גביית המסים ובמלחמתה בהון השחור. לפני שנתיים גם גיבשה רשות המסים בישראל נוהל "גילוי מרצון", שאמור להסתיים בסוף פברואר 2017. בעיקרון הוא נועד עבור מי שמעוניין לפתוח דף חדש ולשלם את חובו על פי חוק למדינה. מי שנתפס ולא דיווח צפוי לסנקציה פלילית כולל מאסר; הגילוי מרצון יכול להיות אנונימי, המדווח מקבל חסינות פלילית, לא צריך לענות על שאלות, אך צריך לשלם את חובו.
על פי נתוני רשות המסים מדצמבר 2016, הוגשו עד כה כ-6,000 בקשות גילוי מרצון על הון לא מדווח בהיקף העולה על 20 מיליארד שקל. 3,471 הוגשו במסלול האנונימי, 1,172 במסלול המקוצר ו-1,294 במסלול הרגיל. טרם הסתיים הטיפול בכל הבקשות, אך עד כה נגבה מס בהיקף של כ-840 מיליון שקל, כשהצפי ברשות המסים הוא שסך המס שייגבה בסיום התהליך יעלה על 2 מיליארד שקל. מדובר בהון לא מדווח בכלל, ולא רק בנכסים פיננסיים בחו"ל.