מי המשתתפים? יאיר כהן (30) עובד קבלן כמאבטח במוסדות חינוך ואירועים (נכון לעכשיו: מובטל), הילא כהן (30) עובדת כסייעת במעון כבר 8 שנים (נכון לעכשיו: בחופשת מחלה), אור ישי (9) לומד בכיתה ג', טוהר (8) בכיתה ב', תאיר (6) ונריה יוחאי (4) הולכות לגן.
דיור: "גרים בשכירות בנתיבות, במרכז העיר, בדירה של 4 חדרים בארבעת השנים האחרונות. לפני כן גרנו באשדוד, ועברנו בגלל שהמחייה באשדוד חנקה אותנו".
שעות עבודה: "כשעבדתי, שעות העבודה שלי היו מ:7:30-14:30. אך כבר שישה שבועות שאני לא עובד בגלל שהייתי במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון. מתוך סקרנות הלכתי להפגנה של ארגון לה פמיליה, בטעות עצר אותי שוטר, שהחרים לי את הנשק, והכריזו שאני מסוכן לציבור. לכן לא יכולתי לחזור לעבודה. התחלתי לחתום בלשכה, אבל עדיין לא קיבלתי דמי אבטלה. הילא נהגה לעבוד במעון מהשעה 08:30-16:00 אך בשלושת החודשים האחרונים היא לא עובדת בגלל שהחליקה בעת ריקוד באירוע משפחתי, והיא מחלימה מקרע בכתף. היא קיבלה דמי פגיעה וחופשת מחלה מביטוח לאומי. ואנחנו עדיין לא יודעים אם היא תחזור בקרוב לעבודה, כי הרופא המליץ שלא תחזור לפעילות פיזית, דבר שהוא חלק משמעותי בעבודה שלה במעון. עד האבחון הבא של הרופא, בינתיים מחלימה בבית".
בשעות הפנאי: יאיר: "החיים שלנו התנהלו מהעבודה לבית ולהיפך. בשנה האחרונה הצטרפנו לתוכנית של "נושמים לרווחה" של משרד העבודה והרווחה, קיבלנו שם קורסים להעצמה אישית, קואצ'ינג, ושם סייעו לי להביא לידי ביצוע את מה שלמדתי לפני כעשור בפיתוח קול. בזכות זה התחלתי לעבוד בערבים כזמר באירועים פעם או פעמיים בשבוע".
הילא: "לפני הפציעה, הייתי רק על הקו של בית-עבודה. לאחרונה אני משתתפת בקורס 'אשת חייל' להעצמה אישית מטעם משרד העבודה והרווחה, והכרתי דרך זה עוד נשים, או שאני מבלה בסידורים וביטוח לאומי. אני גם לוקחת את הילדים לחוגים דרך משרד העבודה והרווחה, כל יום חוג אחר, אנחנו משתדלים לא להראות להם את הקושי הכלכלי שיש לנו".
כמה מרוויחים? כשהילא ויאיר עבדו, היא הרוויחה 3,800 שקלים בחודש, ויאיר 3,500 בחודש לכל היותר. בנוסף ל-700 שקלים מקצבאות ילדים. "בתקופת העומר אין אירועים אז החודש לא עבדתי בשירה אך באופן כללי אני יכול להכניס בשבוע מאירועים כ- 1,000 שקלים".
היסטוריה תעסוקתית: יאיר: "לפני הצבא, למדתי קורס טבחות. את השירות הצבאי ביליתי במטבח כך שזה היה בשבילי כמו סטאז'. לאחר שהשתחררתי, הייתי טבח בישיבות או במסעדות. אמנם העבודה הייתה קשה אך הרווחתי משכורת סבירה, והצלחתי לקיים את המשפחה הרבה יותר טוב מהיום. לפני כ- 6 שנים עברתי תאונת דרכים כשנהגתי מהעבודה לבית. היה לי שבר בחוליה בגב, ומאז לא יכולתי לעמוד או לשבת ממושכות או לעבוד בעבודה פיזית. התאונה הזו רק הוסיפה לכל הצרות הכלכליות שממילא הייתי בהן. מאז שעברנו לנתיבות, התחלתי לעבוד כמאבטח, עבודה עם היקף שעות קטן יותר אבל העיקר לא לשבת בבית". הילא: "עבדתי כמטפלת במעון, בעבר של רשת אמונה והיום של רשת אמלי".
השכלה: הילא – "קורס מטפלות ב"אמלי", עדיין לא עברתי את המבחנים". יאיר – "קורס טבחות במכללת השף. פיתוח קול באולפני גבע".
מצב חשבון: "עד לפני שנה החשבון שלי ושל הילא היה מעוקל ומוגבל, כלומר שכל כסף שהכנסנו הלך להוצאה לפועל. לא היה טעם להכניס בכלל את הכסף, היינו פודים את השקים או מעבירים ישירות לבעל הדירה. כיום אני בפשיטת רגל וחשבון הבנק שלי רק מוגבל ולא מעוקל, כלומר אני יכול רק להכניס ולהוציא את הכסף, אין לי כרטיסי אשראי או המחאות ואני לא יכול להיכנס למינוס. יש לי חובות בהוצאה לפועל בגובה 87,000 שקלים, ולהילא יש חובות בגובה 70,000 שקלים. אני משלם כל חודש 500 שקלים כדי להחזיר את החובות, ובעוד חודשיים יהיה לי צו כינוס, ויבדקו אם עמדתי בתשלומים, ואז ייקבע אם אני מקבל הפטר או ממשיך לשלם".
איך הגענו לחובות? "הכול התחיל מהחתונה שלנו. חגגנו באולם אירועים בבני ברק, בעלי האולם חייבו אותי על 500 מנות, למרות שסגרתי איתם על 300 מנות, ובאו רק 150 אנשים. מאותו רגע התחלתי עם חוב של 40 אלף שקלים, ומשם זה רק הדרדר. בהמשך התגייסתי לצבא, התחלתי לקחת הלוואות כדי לכסות את חובות החתונה אך קרוב לשמונה חודשים לא קיבלתי משכורת צבאית. למרות שבסוף קיבלתי את המשכורות רטרואקטיבית, לא הצלחתי לסגור את החובות והריביות שצברתי בתקופה הזו וכל השיקים חזרו. הילא באותה תקופה עדיין לא התאקלמה באשדוד, והיינו עם משכורת של 1,000 שקלים או 2,000 שקלים. עד לפני שנה היינו חיים מהיד לפה".
הוצאות קבועות לחודש: שכירות – 3,000 שקלים, ארנונה - 150 שקלים (300 לחודשיים), חשמל - 400 שקלים, מים - 125 שקלים, גז - 70 שקלים, מזון - 2,000 שקלים, מוסדות חינוך לילדים - 360 שקלים, טלפונים - 100 שקלים, דלק - 400 שקלים. גלולות - 30 שקלים, רטיות בעין לאור ישי - 60 שקלים לחודש.
רכב: סוזוקי בלנו שנת 97 רכב יד רביעית, "הגיסים שלי קנו לי אותו לפני 8 חודשים כי ראו שאני מתקשה להתנהל בתחבורה ציבורית ובהסעות. שווי הרכב 3,000 שקלים".
הוצאות משתנות: החזר הלוואות לאנשים פרטיים: 200-1,000 שקלים. טיפולים רפואיים להילא: 100 שקלים.
מערכת היחסים שלי עם הבנק: "אנחנו ברוגז. הם כבר לא מתקשרים אליי. אני מכניס את המשכורת ומוציא אותה אחרי שלושה ימים, שלום שלום ואל תבואו לי בחלום".
על מה מוותרים? "על הרבה תענוגות. לא יוצאים לחופשות. יצאנו פעם אחת מטעם נושמים לרווחה לחמי יואב ליום אחד. אני מוותר על כל דבר כדי שיהיה לילדים שלי מה לאכול. אם לא היה לי צו עיכוב הייתי יוצא מהארץ עם המשפחה. בארץ לא נותנים לחיות".
איך שידרגנו את ההכנסה? "לפני שנה וחצי התחלנו עם התוכנית 'נושמים לרווחה', שמטרתה להוציא משפחות ממצוקה, בליווי עובדת סוציאלית ממשרד העבודה והרווחה. הם עזרו לי להגיע לוועדות כדי שאוכל לקבל סיוע בשכר הדירה. במקביל אני מנסה לפתח את הקריירה המוזיקלית שלי, כי יש בזה כסף טוב אבל צריך לעבוד על זה. אני הולך להירשם לפיתוח קול ולנסות לפתוח את העסק הזה בכל הכוחות האפשריים".
איך מתמודדים עם המינוס וההוצאות? "אנחנו רגילים לזה תקופה ארוכה. הדבר הטוב שיש בזה הוא שאין לי אשראי ושיקים, אני מברך את היום הזה שלקחו לי אותם, כי אני יודע שלא צריך לרדת לי כסף. אם יש לי אני קונה, ואם אין לי אני לא קונה. לפני כן הייתי מגהץ את הוויזה ולא רואה את ההוצאות, עד שבסוף החודש המינוס רק גדל. היום שכר דירה ואוכל זה הדבר הראשון. אביה של אשתי נותן לנו פה ושם כסף, לקח אותנו ללונה פארק בתל אביב, או אם יש חוב בחשמל, הוא עוזר לנו".
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
תוכניות במגירה: יאיר: "כרגע אני מנסה להשיג חזרה את רישיון הנשק שלי, כדי שאוכל לחזור לעבוד כמאבטח. אני יושב בבית חודש וחצי סתם. אם באמת עשיתי משהו הייתי מקבל את הדין, אבל אני לא קשור לארגון ולא מסוכן לציבור. אני פונה לכל רשות אפשרית, למשטרה, למשרד ביטחון פנים. אני מאוד רוצה לחזור לעבודה הזו, כי אני גם יכול במהלך העבודה לפתח את הקריירה המוזיקלית ולכתוב שירים. הילא: "בינתיים אין לי תוכניות ולא ידוע לי אם אני אוכל לחזור לעבודה. אני באי וודאות. אשמח לחזור כי מאוד נהניתי בעבודה במעון, אבל זו עבודה פיזית ולא ברור לי אם אוכל. אין לי תוכניות נוספות כרגע, מרגישה שעדיין לא מצאתי את עצמי".
על מה חולמים? יאיר - "להיות אייל גולן של המוסיקה הדתית אבל רק בכסף. אני מנגן על קלידים ושר מוזיקה חסידית, מזרחית, הכול בסגנון דתי. חולם להיות עם משכורת בטוחה, ושהחשבון יהיה מנופח. אם דג זהב היה מציע לי שלוש משאלות, הייתי מבקש כסף, חופשה בחו"ל, ואם אפשר עוד כסף, אבל הכי חשוב בריאות". הילא – "קודם כל בריאות, שתהיה לנו דירה משלנו, לא משנה לי היכן העיקר דירה טובה, ושיהיו לנו הכנסות יותר טובות".