המהפכה הטכנולוגית לא פסחה גם על העולם הפיננסי. בשנות ה-60 קיבלנו בישראל בברכה את הכספומטים, בשנות ה-70 את כרטיסי האשראי, בשנות ה-80 את מסך המחשב אתו מתייעץ פקיד הבנק, בשנות התשעים את האינטרנט ובשנים האחרונות את היכולת להתנהל מול הבנק באינטרנט ובסלולרי. הפינטק, מילה שפירושה חדשנות טכנולוגית בתחומי השירותים הפיננסיים, היא זו שהולכת ומשתלטת על עולם ניהול הכספים שלנו.
הפינטק בישראל עשה מהפכה ביחס להתנהלות בכל נושאי הכלכלה. מי שהביא לשינוי הדרמטי ביותר הן חברות של כלכלה שיתופית, ופלטפורמות דיגיטליות להלוואות חברתיות דומת eLoan. הרעיון של הלוואות בין אנשים - לווים ומלווים – כשכל הפעילות נעשית באופן מקוון ודיגיטלי דרך אתר החברה/הארגון, נשמע כמעט מובן מאליו, אבל רק ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה לו לפרוח באופן מסודר.
השיטה עובדת כך שלמלווה מובטח רווח סולידי ובטוח מהכספים שהוא מעמיד לרשות הלווים. אלגוריתמים טכנולוגיים מתוחכמים מחשבים במהירות את הסיכון הגלום בכל הלוואה לאור נתוני הלווה, שצריך לבחור מספר תשלומים וטווח ריבית. לאחר שההלוואה מאושרת, מתפרסמת הבקשה באתר וממתינה להצעות המימון של המשקיעים. כל מלווה יכול לקחת נתח מההלוואה, ובסוף התהליך, ההלוואה ממומנת במלואה על ידי ציבור המלווים.
העולם הפיננסי מכיר בחוזקן של פלטפורמות חברתיות. אחד האתרים המובילים בתחום,Lending Club, אף הונפק בוול סטריט לאחר שחילק כבר יותר מ-5 מיליארד דולר בהלוואות. ובישראל - בית ההשקעות מיטב דש, שרצה להרחיב את פעילותו לתחומי האשראי הצרכני, נכנס כשותף ב- eloan ובית ההשקעות פסגות נכנס באופן דומה כשותף ב"בלנדר".
אבל פינטק זה לא רק כלכלה שיתופית; זה גם תשלומים, זה ניהול פיננסי, מסחר בבורסה, חסכונות שמנהלת אפליקציה בלי להטריד אותנו באמצעות משיכת כספים קטנים מהחשבון, ניטור פשיעה פיננסית ועוד. אחד ממוצרי הפינטק הוותיקים ביותר הוא למשל PayPal, שיטת תשלום מקוונת, וגם בטוחה (בסיוע ישראלי), לאחר ש- PayPalרכשה ב-2008 את חברת הסטארט אפ הישראלית Fraud Sciences, העוסקת באבטחה של עסקאות מקוונות. אגב, בישראל שהיא מעצמת היי טק לא קטנה, פועלות כיום כ-450 חברות פינטק, והיא בין חמש המובילות בעולם בתחום זה.
המעניין הוא שתעשיית הפינטק פורחת דווקא במדינות העולם השלישי, שבהן האוכלוסייה משתמשת לרוב בכסף מזומן ואינה נמנית על לקוחות הבנקים, הקיימים ממילא בצמצום באותן מדינות. בקניה למשל, מאד פופולארית האפליקציה M-pesa, ארנק דיגיטלי המייתר את הצורך בחשבונות בנק בקרב אוכלוסיות נחשלות אך גם את הצורך בנשיאת כסף מזומן. ויש גם אפליקציות דומות לחסכונות, ללא צורך להעמיק מדי בהבנה פיננסית.
הבנקים מודאגים
האם תעשיית הפינטק מאיימת על הבנקים הגדולים והמסורתיים? כן ולא. לא – משום שעדיין יש סימביוזה בין הפינטק לבנקים. במילים אחרות - רוב הפעילות של הפינטק עדיין מגיעה לתחנה הסופית שהיא חשבון הבנק של המשתמש; משם בסופו של דבר נמשך הכסף או אליו הוא מופקד.
הבנקים כן מודאגים מכך שתחום ההלוואות שלהם עלול להיפגע מהתחרות שמציבה בפניהם ההלוואה החברתית שאינה גובה עמלות ומציעה ריביות אטרקטיביות יותר. בינתיים מדובר בתחום שבקושי נוגס עשיריות אחוזים מפעילות הבנקים וגופי האשראי האחרים. הבנקים כן מודאגים מכך שהדור הצעיר שמנהל את כל עולמו בסמארט פון וברשתות החברתיות, ובעוד כמה שנים יהפוך לבוגר בעל כספים משלו, יעדיף אולי בנק וירטואלי ובכלל יעדיף לנהל גם את הכספים שלו באופן מקוון. לטענתם, המוצדקת, כל עולם הפינטק מתנהל בינתיים ללא רגולציה (כללים והנחיות מצד המדינה), אך ככל שהפינטק יגדל, כנראה שגם הוא יצטרך להתנהל תחת רגולציה שמגנה על הלקוחות שלו.
בכל מקרה, תעשיית הפינטק גרמה להאצת קצב החדשנות בבנקים, ששואפים להיות נוכחים בחיי היומיום של הלקוחות שלהם בכל רגע. הבנקים בישראל, כמו הבנקים בעולם הרחב, הבינו כבר לפני כמה שנים שכדי להיות רלוונטיים מול הטכנולוגיה המתקדמת והצריכה המוגברת שלה, הם חייבים להטמיע את הפינטק בשירותיהם. בנק הפועלים ובנק לאומי, ואחריהם גם הבנקים האחרים, "אימצו" סטארט-אפים בתחום הפינטק, ויחד אתם פיתחו והטמיעו את כל החדשנות הדיגיטלית של ענף הבנקאות. וכך התחלפה השפה בבנקים שמדברים היום בעיקר על "חוויית לקוח".
"חוויית לקוח" אינה מקבילה ל"שירות ללקוח"; הלקוחות שממתינים בתורים הארוכים בבנקים לא נהנים מ"חוויה". חוויית הלקוח משמעותה בעיני הבנקים כיום – שליטה של הלקוח בהתנהלות הכספית שלו, וזאת באמצעות דיגיטציה של שירותי הבנק והפעלה ידידותית שלה – גם מבחינת התפעול של השירות, הזמינות שלו ושניתן להשתמש בו בכל מקום (לא צריך להגיע לבנק, וגם לא לכספומט כלשהו). לכל הבנקים יש כבר אתרים בהם הלקוח יכול לעשות כל פעולה פיננסית כמעט, ולכל בנק יש כבר אפליקציה תואמת למובייל.
הבנק הדיגיטלי מתקרב
אם עד לאחרונה היה התשלום באמצעות צילום שיק בסלולר המילה האחרונה, הרי שכבר יש לנו את האפשרות לשלם היום בסלולר דרך האפליקציה של הבנק, בטכנולוגיה המחקה את ההתנהלות בשיקים - הפקדה לחשבון אחר, אישור הפקדה, הפקדה דחויה, פריסה למספר "שיקים", מה שיחליף כנראה את מנגנון התשלומים בקרב שוכרי דירות, לדוגמא. בכל מקרה – פנקסי השיקים העשויים נייר יהפכו למוצר מוזיאוני בקרוב. לא ירחק היום וגם הכספומטים ייעלמו, ואחריהם גם כרטיסי האשראי – הכל יבוצע באמצעות אפליקציות בסלולר.
בנק ירושלים, למשל, משיק בימים אלה משיק מערכת דיגיטלית חדשה מותאמת למובייל (הוא הראשון בין הבנקים שפיתח מערכת כזאת) לקבלת הלוואות ללקוחות כל הבנקים. כל התהליך הוא דיגיטלי כולל צ'אט בווידאו עם נציג הבנק בשלבי אישור ההלוואה.
בנק לאומי עומד להשיק בקרוב "בנק דיגיטלי" במובייל בשם "פפר", שכמובן פונה לקהל יעד צעיר, שבו כל הפעילות מול הבנק תוכל להתבצע דרך המובייל. לבנק הפועלים את "ארנק פועלים" שמאפשר גם לשלם למונית או לבית עסק באמצעות הסלולר. אין בנק שמתכוון להישאר במתכונת המיושנת שלו.
בינתיים מצליחים הבנקים להתמודד עם תעשיית הפינטק באמצעות השתלבות ואימוץ הטכנולוגיות שהיא מפתחת. כמו כן, הבנקים עדיין נהנים מאמון הציבור, גם אם לא מאהדתו, בכל מה שקשור לניהול הכספים שלו. אם אדם צריך להעביר מאות אלפי שקלים לרכישת דירה לחשבון אחר, הוא עדיין יעדיף לעשות את זה באמצעות הבנק. הפינטק בינתיים מלווה את הפעילויות הפחות "כבדות". ואולם, אחד החששות של הבנקים הוא שחברות ענק המשתמשות בטכנולוגיות מתקדמות וזוכות לאמון הציבור, בעיקר הצעיר, כמו גוגל, פייסבוק, אפל, אמזון וכד', שצוברות כל הזמן מידע לגבי המשתמשים שלהן, עשויות להיכנס בעתיד גם לעולם הפיננסים – התרחשות כזאת, שאינה בדיונית, בהחלט יכולה לאיים על מוסד הבנקים המוכר, מצד גופים בעלי יכולות אדירות.