התרבות הכלכלית במאה ה-21 היא תרבות המושתתת במידה רבה על צריכה: בעל עסק, גדול או קטן, מציע מוצר מסוים למכירה (שירות, מוצר גשמי), שנרכש על ידי הצרכן, שמשלם מע"מ למדינה ובכך תורם להכנסת כספים לקופת המדינה, המשקיעה את הכסף בחזרה באזרחים בצורות של ביטחון, בנייה, תשתית ועוד.
אלא שתרבות הצריכה, עם השנים, הולכת ומתבססת על פיתויים אמוציונאליים, ופחות על צורך של ממש. עסקים וחברות גדולות דואגים לייצר אחת לתקופה קצרה אותו מוצר, רק נוצץ יותר, גדול יותר, חדש יותר אבל לאו דווקא הכרחי לנו יותר. אנחנו מתפתים, ומגיע למצב של "אובר-דראפט" ולא מבינים מה אנחנו עושים לא נכון. אנחנו עובדים קשה, אבל לא מצליחים להגיע לעושר כלכלי. הגעה לעושר, או נוחות כלכלית, לא מגיעה רק באמצעות זכיה בלוטו, או מירושה, אלא בעיקר כרוכה בהתנהלות הכלכלית היומיומית שלנו. התנהלות תקינה ונכונה עם הכסף שלנו יכולה ללא ספק לעשות את ההבדל בין לגמור את החודש עם הלשון בחוץ, או לגמור את החודש כשאנחנו שמים לא מעט כסף בצד. איך אפשר להגיע ליעד הנכסף הזה?
עוד ב-mako כסף:
- הישראלים שנוסעים לגיאורגיה כדי לקנות בסופר
- 16 התעשיות שיכולות להפוך אתכם למיליונרים
- בשביל אמנות טובה, צריך רואה חשבון טוב
הפכו את צורת החשיבה שלכם: קודם חסכונות ורק אחר כך בילויים
המחשבה המאפיינת ישראלים רבים היא: "אחרי שאני רואה את המשכורת שלי 'מתבזבזת' על חשבונות המים, החשמל, הארנונה, השכירות או המשכנתא, אני רוצה להוציא גם קצת כסף בשביל עצמי. מגיע לי לא? הרי אני עובד כל כך קשה!" ומיד רצים לקנות את הטלוויזיה הקצת יותר גדולה, הטלפון הקצת יותר משוכלל או את החולצה החדשה. רק אחרי זה, את מה שנשאר (אם נשאר) הם שמים בצד לחיסכון.
זאת טעות. המחשבה צריכה להיות: "אחרי שאני רואה את המשכורת שלי 'מתבזבזת' על החשבונות, חשוב מאוד שאשמור גם קצת כסף בשביל עצמי. מגיע לי לא? הרי אני עובד כל כך קשה!" – קודם כל חשבו על עצמכם בטווח הארוך - לפני הנעליים, לפני הטלפון, לפני הטלוויזיה, חשבו על חסכונות, אפילו לפני החשבונות. רק אחרי ששמתם סכום כסף "ראוי" בחיסכון, הוציאו את כספיכם על מותרות.
הגבילו את עצמכם בחוקים פיננסים-צרכניים, ועמדו בהם
הרבה מהצריכה שלנו לא נשענת על צורך, אלא על פיתוי אמוציונאלי ובלתי רציונאלי – כלומר אתם לא תמיד צריכים את המוצר החדש, אלא רק רוצים אותו. לכן, הגבילו את עצמכם בסכום כסף קבוע, שלא תוציאו יותר ממנו במהלך החודש, לא משנה איזה מוצר חדש יוצא אל השוק. מה יצא חדש אל השוק. קבעו שאתם מקצים לעצמכם, נגיד, כ-1,000 שקל על מוצרים חדשים ולא שקל אחד יותר, לא משנה עד כמה המוצר חדש ונוצץ.
היו בשליטה על חשבון הבנק – לא חוכמה לדעת רק כמה נכנס, אלא כמה יוצא
אנחנו מקפידים להסתכל טוב טוב על תלוש המשכורת שלנו כדי לראות שאכן המשכורת וכל הזכויות הסוציאליות שלנו גולמו בתלוש כמו שצריך. ומה עם מעקב על הסכומים שיוצאים מחשבון הבנק, ולא רק הנכנסים? בזה הישראליים לוקים בחסר – מקבלים פירוט מחברת האשראי ולא מסתכלים, לא בודקים את קבלת הקניות, רוכשים באינטרנט מבלי לפקח על ההוצאות ועוד. חשוב להיות עם יד על הדופק ולעקוב באופן חודשי קבוע אחר ההוצאות שלכם. כשתעשו כן תגלו הרבה מאוד 'הפתעות' ובטיפול נכון תוכלו לחסוך לא מעט כסף.
נסו, גם אם קשה, שלא להיכנס לחובות
לכולנו יש חוב כזה או אחר בשלב מסוים בחיים. אבל חשוב לדעת להפריד בין חוב "טוב" לבין חוב "רע". משכנתא או הלוואה לצורך לימודים למשל אלה חובות טובים, כי הם מהווים השקעה כספית שתניב רווחים גדולים יותר בעתיד. לעומת אלה, חוב לחברת האשראי על קניות בגדים למשל, הוא חוב לא טוב ושווה לנסות להימנע ממנו. נסו להוציא כספים במסגרת סכום הכסף שאותו אתם מכניסים ולא יותר מזה. חוב לבנק או לחברת האשראי מניב ריביות שעלולות לגרום לחוב שלכם להיות גבוה יותר ממה שחשבתם שאתם לוקחים על עצמיכם. כברירת מחדל – הוציאו ממה שיש לכם (לאחר שחסכתם, כאמור) ולא ממה שאין לכם.
התייעצו עם מומחה אחת לתקופת זמן מוגדרת וקבועה
אומנם מדובר בעניין אישי מאוד, אבל אחת לתקופת זמן מוגדרת מאוד מומלץ להיוועץ עם מומחה בנוגע להתנהלות הכלכלית שלכם. גם אם לדעתכם אתם עושים הכל נכון מבחינה כלכלית, לפעמים עיניים חיצוניות ומקצועיות יכולות לעזור לכם להצביע על התנהלות תקולה ששיפורה ותיקונה פשוט מאוד ויכול לחסוך לכם כסף. הרבה מאוד כסף.
הכותב הוא שותף ומנהל תחום יעוץ המס ללקוחות פרטיים בפירמת Baker Tilly ישראל
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il