"מבדיקה שערך משרדנו עולה כי חלק מהכספים שהופקדו עדיין לא שויכו לחשבונות העמיתים" - במלים אלה פונה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, לגופים המוסדיים המנהלים את חסכונות הפנסיה. לאחר מכן ממשיכה וכותבת סלינגר כי היא מורה לגופים המוסדיים שלא לשלוח הודעה המזהירה את החוסכים שלא הופקדו לחשבונם ההפקדות כפי שנדרש: "גוף מוסדי לא ישלח הודעה על פיגור בתשלום למבוטח או למעסיקו, אלא לאחר שווידא כי אכן לא הועבר התשלום מהמעסיק לגוף המוסדי".

ההוראה של האוצר נועדה כנראה למנוע בהלה מצד עמיתי תוכניות הפנסיה שעלולים לחשוב כי כספי פנסיה שהופרשו עבורם, והופיעו בתלוש המשכורת, לא הופקדו בפועל בחשבונם. ואולם בפועל זה בדיוק מה שקרה. כספי פנסיה של חוסכים רבים "מטיילים" להם כיום בחשבון מעבר עקב מחדל של האוצר שאחראי להפעלה התקינה של המסלקה הפנסיונית.

עוד ב-mako כסף:

לפי הערכות של בכירים בתחום הפנסיוני, כ–2 מיליארד שקל מההפקדות הפנסיוניות של המעסיקים מפברואר לא מצאו עדיין את דרכם לחשבונות העובדים. הכספים מצויים בחשבון מעבר - מעין לימבו פיננסי - של המסלקה הפנסיונית ומחכים שמישהו ימיין אותם בצורה תקינה לחשבונות הלקוחות. הכספים הגיעו אמנם לגופי הביטוח, הגמל והפנסיה, אך לא הושקעו עד כה בניירות ערך משום שלא היו רשומים על שם עמיתים ספציפיים.

המחדל נולד בתחילת פברואר השנה שבו נכנסה לתוקפה תקנה המחייבת כל ארגון המעסיק יותר מ–100 עובדים לדווח אודות הפקדות לתוכניות לביטוח פנסיוני של עובדיו, באמצעים דיגיטליים בלבד. הדיווח נעשה בקובץ אחיד שנקבע על ידי משרד האוצר. המערכת להפקדה מכונה "ממשק המעסיקים". לפי התקנה המעסיקים אמורים להעביר את הכספים דרך המסלקה, כשממנה יעברו הכספים למנהלי החיסכון הפנסיוני - חברות הביטוח ובתי ההשקעות.

ואולם תקנות התשלומים החדשות השפיעו בצורה דרמטית על תהליכי הסליקה הכספית של ההפקדות הפנסיוניות, ובראייה של שני חודשי ניסיון מדווחים רבים ממנהלי ההסדרים הפנסיוניים כי הכספים לא הגיעו ליעדם.

בכיר בענף הפנסיה מסביר: "כדי לעמוד בדרישות הרגולציה, הקדמנו ונערכנו מול חברת סוויפטנס, מפעילת המסלקה הפנסיונית, כדי לפתח יכולת מיכונית לייצא קובצי תשלומים במבנה האחיד, ולקלוט היזונים חוזרים (משוב). הכל בצורה מקוונת. אבל מדיווחים שאנחנו מקבלים מהגופים המוסדיים, אנחנו למדים על תשלומים שהתקבלו אצל הגוף המוסדי, אך לא 'השתרשרו' עדיין לחשבונות הספציפיים ע"ש העמיתים. התשלומים שוהים בחשבונות מעבר ('פנדינג'). זו תופעה שקרתה בגלל 'חבלי לידה' שטרם נפתרו בפעילות המסלקה הפנסיונית, ובממשקי התקשורת שבינה לבין הגופים המוסדיים".

איך החוסכים 
יידעו על כסף חסר

כאשר כספים לא מגיעים לחשבונות של החוסכים, הגופים המוסדיים מחוייבים לדווח להם על כך. התוצאה היא מכתבי התראה על פיגור מדומה בתשלומים שאמורים היו להישלח באופן אוטומטי מהגופים המוסדיים אל העובדים והמעסיקים. החוסרים הללו אמורים להופיע גם בדו"חות תקופתיים לחוסכים לרבעון הראשון של 2016 שיציגו הפקדות בחסר.

אותו בכיר העריך כי "חודשים ארוכים עלולים עוד לחלוף, לפני שתושלם המלאכה והכסף יגיע ליעדו". לדבריו, יש למצב זה גם השפעה על מעסיקים, שכן הם יתקשו לספק יתרות פיצויים לעובדים שעוברים כיום מקום עבודה, ולערוך דו"חות רבעוניים.

באוצר הבינו את תמונת המצב הבעייתית ולכן שלחו את המכתב. בנוסף הסכימו באוצר לדחות את מועד החלת ההוראה על גופים המעסיקים פחות מ–100 עובדים, ולפטור אותם כרגע מלהשתמש בממשק המעסיקים. "בעקבות בחינת תוצאות הבדיקה, וכדי להקל על תהליך יישום התקנות, בכוונת משרדנו לפעול לדחיית מועד ההחלה של התקנות ביחס למעסיקים שיש להם פחות מ–100 עובדים", נמסר מהאוצר.

המשמעות המעשית הראשונית של הכאוס שנוצר היא שחלק ניכר מכספי החיסכון הפנסיוני לא הושקעו בחודשיים האחרונים בשוק ההון, כפי שהיו אמורים להיות. בנוסף על כך, מי שמעוניין להעביר חיסכון, קופת גמל למשל, לניהול בבית השקעות אחר או בחברת ביטוח אחרת, יתקשה לעשות זאת בגלל שייתכן כי היתרות שלו אינן נכונות. במידה שתיקון התקלה ייארך כמה חודשים, הכאוס עלול להיות גדול יותר.

בעקבות החלת חוק פנסיה חובה, מוזרמים בכל שנה למערכת הפנסיונית כ–30 מיליארד שקל (כ–2.5 מיליארד שקל בחודש). סכומים אלו אמורים להיות מנותבים לחשבונות החוסכים. על פעולות התפעול, ובכלל זה הזרמת כספים לחשבונות ובקרה עליהם, היו אחראיות סוכנויות ההסדר הפנסיוניות, שמרביתן נמצאות בבעלות חברות הביטוח. משרד האוצר, מתוך רצון לקדם את השקיפות ולאפשר לכל חוסך לראות בלחיצת כפתור את כל חסכונותיו הפנסיוניים, יזם את הקמתה של המסלקה הפנסיונית והוא האחראי כעת על הפעלתה התקינה. המסלקה היא מהלך מבורך וחשוב, אבל תקלות התפעול התכופות שמתרחשות בה מעוררות שאלות קשות. כרגע לא נראה שהיא מצליחה להשיג את מטרתה.

המסלקה הפנסיונית היא מערכת מידע מרכזית שמאפשרת לכל חוסך לקבל מידע על החיסכון הפנסיוני שלו ולבצע פעולות באופן פשוט וזול. המשתמשים העיקריים כיום במסלקה הם חברות הביטוח וסוכני הביטוח. המסלקה הפנסיונית מציגה מידע מפורט על מוצרים פנסיוניים: קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות ומוצרי ריסק, מוות ואובדן כושר עבודה. תפקידו של ממשק המעסיקים הוא להסדיר את הדיווח על הפקדות תשלומים לקופת גמל, וקובע חובת היזון חוזר מהגוף המוסדי למעסיק לצורך מעקב ובקרה.

תגובת האוצר: "דיווח תקין של מעסיק לקופת גמל הוא תנאי בסיסי לרישום זכויות העובד כנדרש במערכות המידע של הגוף המוסדי ולמימוש זכויות העובד בעת הצורך. מדובר בפרויקט מורכב מבחינה טכנולוגית הדורש סנכרון בין מערכות השכר של המעסיקים לבין מערכות המידע של הגופים המוסדיים. מטבע הדברים, וכפי שציפינו, קיימים חבלי לידה בתהליך שכזה. לכן ניתנה לגורמים בשוק תקופת היערכות ארוכה מהרגיל ונקבעה כניסה מדורגת של המעסיקים לתחולת ההוראות.

"אגף שוק ההון עוקב אחר תהליך יישום הממשק בשוק ופועל במידת הצורך על מנת לסייע ולשפר את תהליך היישום של ההוראות. מהנתונים שבידינו ניכרת מגמת שיפור ממועד כניסתן לתוקף של התקנות ועד היום ועם הזמן מצטמצמים הקשיים הנובעים מהטמעת תהליכים חדשניים".

>> כך תיהנו מהטבות מס כמו הטייקונים

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
לאומי מחייב חלק מהלקוחות להחזיק בחשבונם 50 אלף דולר בכל עת
הגרלות מחיר למשתכן השבוע