בסוף הרבעון הראשון של כל שנה שולחות קרנות הפנסיה את הדו"ח השנתי של הקרן לחוסכים. הדו"ח, שבשנתיים האחרונות עבר הסבה משמעותית ונהפך לקריא יותר, אמור לשקף את מצבם של החוסכים לפנסיה.
כל העיתונים הכלכליים מקדישים כתבות לאופן קריאת הדו"ח הפנסיוני. אחת העצות הראשונות שניתנות לחוסכים היא לבדוק את ההפקדות החודשיות שלהם בקרן, שכן כמו בכל העברה כספית — גם בהפרשות החודשיות לפנסיה יש מקום לטעויות, כמו אי־העברת תשלומים על ידי המעסיק, שמקורן בחוסר תשומת לב או אף במכוון. סעיף ה' בדו"ח הוא זה שמפרט את ההפקדות, ומומלץ לבדוק אם הן אכן תואמות את ההפקדות בתלוש המשכורת.
בסוף השבוע שעבר פנתה למדור אביגיל לוין, העובדת בקרן הון סיכון באזור המרכז, וסיפרה שגילתה במקרה כי ההפקדות שהובטחו לה לא נכנסו לקרן הפנסיה שלה. לוין מקבלת שירות מאחד מסוכני הביטוח הגדולים בתחום הפנסיה. היא פנתה אליו בעניין ההפקדות — אך ללא הועיל.
את תסכולה היא העלתה לפוסט בפייסבוק, שבו כתבה: "כשהייתי בשנה א' של לימודי משפטים יצא לי להתנדב בבית הדין לעבודה. אני חושבת שזאת ההתנדבות הכי משמעותית שהיתה לי בחיים ושתרמה לי הכי הרבה ידע. ישבתי בבית הדין בכל יום ראשון, ועזרתי לעובדים פשוטים שאין להם ייצוג משפטי להגיש כתב תביעה, לרוב נגד המעסיק שלהם. מאז אני משתדלת להבין את תלוש המשכורת (בהחלט משהו שצריך בשבילו תואר במשפטים), ולעבור על ההפקדות השונות לקרנות הפנסיה.
"לפני כחודש ריפרפתי על הדו"ח הרבעוני של קרן הפנסיה שלי, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, בלי להשקיע יותר מדי תשומת לב, ושמתי לב למשהו מוזר: צוין שבאחד החודשים הרווחתי 43 שקל בלבד והופקדו לי לקרן 77 שקל (סכום מכובד לכל הדעות).
"פניתי מיד לסוכן הביטוח כדי שיברר מה קרה לכסף שלי. הוא ניסה להסביר לי שאני פשוט לא קוראת את הדו"ח נכון (כמובן, כי מי יכול להבין דו"חות של קרן פנסיה), אבל אני התעקשתי שיפנה לקרן בכל זאת. לאחר כמעט חודש שבמהלכו לא שמעתי ממנו, אמרתי שאם יש בעיה בדו"ח הזה — אני אעבור עוד פעם גם על הדו"ח של 2016 ואבדוק גם אותו. על פניו, הדו"ח נראה סבבה והתשלומים היו סדירים. בכל זאת העתקתי את כל הדו"ח לטבלת אקסל (קצת חולני, אני יודעת, אבל אי־אפשר לעבוד עם ה–pdf שמקבלים מהקרן), ומשום מה החודשים לא הסתדרו.
"פתאום קלטתי שהדו"ח פשוט מדלג על חודש אחד וכל ההכנסות של אותו חודש פשוט לא מופיעות — ופוף נעלמו להם כמה אלפי שקלים בלי שאף אחד שם לב. פניתי עוד פעם לסוכן שיבדוק גם את הסוגיה הזאת על הדרך".
לוין ממשיכה: "אחרי כמה ימים של תחנונים והרמת קול — וגם עזרה מהמעסיק — קיבלתי אי־מייל ממנורה שבו נאמר שהכספים אותרו והכסף נמצא בקופה עכשיו (עוד לא הספקתי לעבור על הדו"ח שנשלח אלי, אז רק אניח שזה נכון בינתיים). לא נאמר שם 'סליחה על הטעות', ואף גורם לא לקח אחריות — לא הסוכן ולא חברת הביטוח.
"מדובר בשתי טעויות שהיו עולות לי אלפי שקלים כל אחת — בתוך פחות מחצי שנה. איני מבינה איך זה קורה, ואיך עוברים על זה בנונשלנטיות מצד הקרן. פתאום גיליתי שאף אחד לא דואג לזכויות שלי — אפילו לא סוכן הביטוח, אלא אם כן אני מתעקשת ומרימה את הקול". את הפוסט שלה סיימה לוין במלים הבאות: "אל תזניחו את הכסף שאתם עובדים קשה כל כך להרוויח. תדאגו לזכויות שלכם ותבדקו את התלושים השונים. ואם אתם לא מבינים מה שאתם קוראים — אשמח לעזור".
סוכן הביטוח כשל בתפקידו
הסיפור של לוין מטריד מכמה סיבות. ראשית, לוין, באמצעות המעסיק שלה, נהנית משירותיו של אחד מסוכני הביטוח הגדולים בתחום. חלק מתפקידיו של סוכן הביטוח, שאת משכורתו משלם המעסיק, הוא לבצע את הבקרה הנדרשת כל כך של השוואת הסכומים המופקדים על ידי המעסיק לסכומים שמופקדים בפועל בקרן. מדובר בהתאמת כספים בסיסית, שכל עסק פיננסי מבצע על בסיס יומי, כך שלא אמורה להיות בעיה מיוחדת לבדוק את ההתאמות האלה ולהתריע בפני המעסיק ובפני החוסך כי נמצאה בעיה. זה חלק מתפקידו של סוכן הביטוח — לשמש שומר הסף של החוסך. מחובתו לדווח לחוסך אם יש בעיה בהפקדות הכספים, ומה מקור הבעיה. רק כך יכול החוסך לדעת אם המעסיק מעל בתפקידו ולא העביר את הכספים שהוא חייב להעביר לו, או שחלה טעות תמימה שעולה הרבה מאוד כסף. חלק לא מבוטל מהחיסכון הפנסיוני מנוהל באמצעות סוכני ביטוח — ולמרות זאת, למען טובתו של כל אחד, חשוב מאוד לבדוק את הדו"חות של קרן הפנסיה.
חשוב לציין כי כל סכום שמופקד בקרן אמור להתחיל לייצר תשואה לחוסך עם היכנסו לקופה. אי־הפקדה של הכסף גורמת לכך שהוא לא מייצר תשואה לחוסך ופוגע בחיסכון שלו.
נקודה נוספת היא מי יפצה את לוין בגין אי־הפקדת הכספים ואובדן התשואה. לכאורה, מדובר בסכומים קטנים, אולם מכיוון שחיסכון פנסיוני הוא לשנים ארוכות (במקרה של לוין החיסכון הוא לפחות ל–30–40 שנה), הרי שכל סכום חסר כיום נהפך לסכום גדול בהרבה, שיחסר בסוף התקופה בשל אפקט הריבית דריבית.
לבסוף, הנקודה המטרידה ביותר היא ההתייחסות של חברת מנורה מבטחים. גם החברה אמורה לשמש סוג של שומר סף, כלומר לוודא שההפקדות תואמות את מה שנקבע מראש עם המבוטח. מכיוון שלוין היא עובדת שכירה — הרי שההפקדות הן קבועות ואחידות.
והצעה לקרנות הפנסיה: כל שינוי ברצף ההפקדות של החוסך או בגובהן הוא דגל אדום — כזה שמתריע כי משהו לא תקין. ואז, כל שנותר הוא לפנות לחוסך ולהסב את תשומת לבו לכך. בדו"חות הבנקים מופיע סימן כזה כשאנחנו במינוס. זהו חלק מהשירות שהם נותנים ללקוחות. אז למה לא לאמץ אותו גם כאן?
ממנורה מבטחים נמסר בתגובה: "החברה משקיעה משאבים רבים בנושא שיוך וטיוב כספי העמיתים. כידוע, בשנים האחרונות חלות הוראות רגולציה רבות בנושא זה ועל הגופים המוסדיים, המעסיקים, סוכני הביטוח והפועלים בענף, לעמוד בממשקי דיווח מוסדרים בנושא. שינויים אלו, יצרו אי התאמות רבות בכל הקשור לחשבונות העמיתים והמבוטחים ברמת כלל החיסכון הפנסיוני במשק הישראלי.
"החברה משקיעה ימים כלילות בכדי להסדיר את הנושא ולשמחתנו איכות שיוך הכספים והטיוב בחברתנו הינה ברמה גבוהה. לגבי המקרה הספציפי, במסגרת הבקרות השוטפות אותן עורכת החברה עלה חשש לתקלה בעת שיוך הכספים, ביצענו את הבדיקות והנושא תוקן וטופל כך שהעמיתה זוכתה בערך ההפקדה המקורי ולא נפגעה כלל".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
"עשו לי תרגיל - 120 אלף שקל נעלמו"
הצד האפל של הכלכלה החזקה באירופה
