האם יוקר המחיה בירידה? אחרי שנים בהן המונח הזה ספג לתוכו משמעויות שליליות ושימש כלי לניגוח הממשלה, מי שירצה לחפש נתונים מעודדים – ימצא כאלה. ראשית, מדד המחירים לצרכן שמתפרסם היום (ד') מראה ירידה של 0.3%, מה שסוגר ירידה כללית של 0.2% ב-12 החודשים האחרונים. הירידות הבולטות נרשמו בתחום הירקות הטריים עם ירידה של 7.8%, תחום ההלבשה וההנעלה עם 3.9% והוזלה של אחוז אחד בתחום התחבורה והתקשורת.

עוד ב-mako כסף:

בשורה דומה אך שונה מניב מחקר של בית ההשקעות פסגות, שבדק את ההשפעות של פעולות הממשלה היזומות בתחום יוקר המחיה על הכיס של משק בית ממוצע בישראל. בהתחשב במגוון הרפורמות והורדות המחירים שבוצעו לאחרונה, המחקר שערך הכלכלן הבכיר גיא יהודה מצא שלמעלה מ-2,500 שקל בשנה נחסכו למשק בית ממוצע בעקבות הרפורמות האחרונות – ביניהן הרפורמה במחירי הביטוח לרכב, הרפורמה בתחבורה הציבורית וביטול האגרה.

אוטובוס של חברת דן (צילום: חדשות 2)
המחירים ירדו, אבל לא בשבת | צילום: חדשות 2

עם זאת, את הנתונים הללו אפשר להציג גם אחרת. על הרפורמה בביטוח הרכב הועברה ביקורת קשה, בטענה כי רק חברת ה"פול" המשותפת לחברות הביטוח, ואשר אינה מבטחת את כל הנהגים, חויבה להוריד מחירים. על הפחתת המע"מ נטען כי היא אינה מגיעה לצרכנים, ואת הרווח ממנה גורפים גורמי ביניים, והרפורמה בתחבורה הציבורית איננה חסכונית כל עוד אין כזו בשבת.

"יוקר המחיה מושפע מהרבה מאוד דברים, ורק חלק מהם בשליטת הממשלה", אומר עורך המחקר, גיא יהודה. "הרוב הגדול הם לא בשליטת הממשלה. מה שניסינו לעשות פה במחקר זה להראות כמה ההורדות היזומות של הממשלה, והיו הרבה כאלה לאחרונה, משפיעות על הכיס שלנו"

אבל מה שהצגתם בטבלה זה רק חלק מהפרמטרים, אז איך אפשר לקבוע שיוקר המחיה, שהוא מושג מורכב יותר, בירידה?
אם ניקח סל הוצאות קבוע של משפחה, ונעשה שתי טבלאות – אחת עם הפעולות היזומות של הממשלה ואחת בלי, אז בטח שהטבלה הראשונה תהיה עם הוצאה נמוכה יותר. יש עוד הרבה מאוד פרמטרים, חלקם מתייקרים, חלקם מוזלים. אם אני מנסה לבודד את ההשפעה של הממשלה – אז אפשר לראות מגמה של ירידת מחירים בכמעט כל תחום. האם זה מספיק? לא. הממשלה רוצה ומנסה להוריד מחירים, אבל יש עוד דרך ארוכה".