בילדותי חטאתי גם אני בכתיבת שירים למגירה. אחרי הצבא, התשוקה לכתוב לא עזבה אותי, והתעניינתי בלימודי ספרות וכתיבה יוצאת באוניברסיטת תל אביב. אלא שאז התערבה אמי ופסקה: "את זה תעשי בפנסיה". אמא, כידוע, תמיד צודקת, וכך מצאתי את עצמי בגיל 20 בפקולטה למשפטים בדרך הבטוחה אל מקצוע אמיתי, במקום "לופט גשעפט" (עסקי אוויר), כפי שאומרים בזלזול אצלנו בעדה.
16 שנים לאחר מכן, אני עדיין תוהה מה היה קורה אם הייתי בוחרת אחרת. חיי האמן נראים רומנטיים למדי בגיל צעיר, ומפחידים מאוד ככל שהשנים עוברות. מה שנראה כמאבק למען האמנות הופך עם השנים לקושי קיומי אמיתי. ובכל זאת, יש אנשים שמצליחים לשים אוכל על הצלחת ולהיות אמנים בו זמנית. אבל איך הם עושים זאת?
>> "אמן שעבר את גיל 50, עליו השלום"
שרון (שם בדוי) נדבקה בחיידק הבמה בכיתה א' בשיעור אקטואליה (השם האינטלקטואלי שניתן בצפון הארץ ל"שיעור חברה"). המורה שאלה אם מישהו רוצה להציג או לספר משהו. שרון הרימה את היד ובלי להתבלבל עמדה ושרה את "קן לציפור" של ביאליק. אלא שהיא ניחנה בקול צרוד וייחודי וכשסיימה לשיר השתררה בחדר דממה. שרון מספרת שדווקא החוויה הזו, שלא הסתיימה בפרגון או במחיאות כפיים, היא שעוררה אצלה את הרצון לעלות על הבמה ולזכות במחיאות כפיים סוערות ולא בעוד מבטים המומים.
"כיום אני שנתיים אחרי בית ספר למשחק", מספרת שרון, "כשסיימתי את הלימודים התקבלתי להצגת ילדים בחנוכה, שנחשב חג מאוד מתגמל לשחקנים. בגלל שזו הייתה הפקה פרטית (להבדיל מהפקה מתוקצבת של תיאטרון ממוסד ה.ל.) הסכום ששולם לי היה חד פעמי ולא פר הצגה אולם למרות זאת מדובר בעבודה הרווחית ביותר שהייתה לי בתחום.
"אחרי שההצגה הסתיימה רציתי לעשות משהו בעל ערך אומנותי ולא רק למחייה ויצרתי הצגת פרינג' אותה יצרנו מתחילתה ועד סופה כולל עבודת היח"צ. אבל נאלצנו להוריד אותה לאחר חמש הצגות, משום שעל אף שהבאנו הרבה קהל זה עדיין לא כיסה את ההוצאות".
כדי למלא את חשבון הבנק ולשרוד, מספרת שרון, כל שחקן ממלא את הזמן הפנוי שלו בחלטורות - הפעלות לילדים בקניון, קטעי משחק בפרזנטציות והרצאות ובנוסף עבודה במלצרות או עבודה פקידותית. בגלל שמשחק דורש עבודה רבה עם הגוף הרבה שחקניות מתפרנסות מתחום ההוראה בפילאטיס וגם כמורים למשחק.
עוד ב-mako כסף:
- המדינות שבהן חיים הכי הרבה מיליונרים
- הצרכנים רוצים בריאות ותעשיית הדיאטות גוססת
- התכונה המפתיעה שחוזה כמה מצליחים תהיו
"לצערי, אני עדיין נדרשת לעזרה מההורים", מעידה שרון בגילוי לב. "יש לי רואה חשבון וזה בזבוז מוחלט כי אני מכניסה בממוצע פחות מ-10,000 שקל לשנה בכובע כעצמאית ומשלמת 850 שקל לפגישה. בנוסף, יש לי חיסכון קטן לפנסיה מעבודת מלצרות".
מה רמת החרדה הקיומית שלך?
"כשבחרתי במקצוע הזה ידעתי שיש המון קשיים אבל לא דמיינתי שיהיה עד כדי כך קשה. ידעתי שאם אין לך אמונה ואמביציה כלום לא יקרה. בינתיים אני עדיין נשארת אופטימית ומחכה שזה כן יקרה. אני מאמינה שמי שירוצה להיות שחקן להבדיל מסתם להיות מפורסם בסוף יצליח".
מה הטיפ הכלכלי שלך?
"לפני שאתה מחליט להתמסר למקצוע האומנות לך תעבוד קשה בחו"ל ובכל דבר שאפשר לעשות בו כסף כדי שתוכל להתחייב מלהיות שחקן גם אם לא יהיו בהתחלה הכנסות. לפני הלימודים עבדתי שנתיים בחו"ל ועם זה שילמתי לימודי משחק וגם שנתיים של מחיה".
"החשיבה צריכה להיות דומה לפתיחת עסק"
גיל דואק, בן 37 - מוזיקאי, כותב ויוצר
"מוזיקאי הוא בעל עסק עצמאי לכל דבר. כדי להתפרנס אני עובד כמורה למוזיקה וההתנהלות הכלכלית היא של ספק". אומר דואק. "קשה מאוד להתפרנס ממוזיקה ועיקר ההכנסות שלי מגיעות בעיקר מהוראה. אתה חייב כל הזמן למצוא דרכים להתפרנס. למשל, עכשיו ביולי אוגוסט אין עבודה. בגלל שאין ועד עובדים אין מי שישמור על האינטרסים שלנו ומורים רבים מפוטרים בסוף שנה או שמוצאים לחל"ת. תחום המוזיקה בארץ הוא מאוד סגור וריכוזי וקשה מאוד לחדור אליו. האיכות נספרת הרבה פחות מהקרבה והקשרים, למרות שלאט לאט אפשר להתחיל ולראות שינוי".
מי עוזר לך בהתנהלות הכלכלית?
"חייבים רואה חשבון שיסייע בהתנהלות. ההתנהלות הביורוקרטית מורכבת: בחלק מהמקומות אתה שכיר, בחלק חצי שכיר, בחלק עצמאי. מוזיקאים בדרך כלל הם לא אנשי פיננסים וקשה מאוד לשמור על סדר בלי עזרה מקצועית".
יש לך חסכונות? פנסיה?
"רק לפני שבועיים נפגשתי לראשונה עם יועצת פנסיונית שאמרה לי שאני חייב לשנות את החשיבה וקודם כל לחסוך לפנסיה ואחר כך לטובת ההוצאות השוטפות".
מה הטיפ הכלכלי שלך?
"אמנים צריכים להבין שאמנות טובה זה לא מספיק. אם הם רוצים להתפרנס מהאומנות עליהם להבין שהם הולכים לנהל עסקים כעצמאים וחייבים לקחת את כל הייעוץ שהם צריכים כי בדרך כלל אמנים לא מבינים גדולים בהתנהלות עסקית. החשיבה צריכה להיות דומה לפתיחת עסק ולהכין מראש תכנית עסקית. אם לא מתנהלים נכון כלכלית, עסקית ויח"צנית ההתרסקות היא וודאית".
המגורים עם ההורים עוזרים לחסוך
טליה צורף, בת 20 – מאיירת אופנה
בגילה הצעיר, טליה צורף מנהלת קריירה מעוררת קנאה: היא עוסקת באופן כמעט בלעדי בפן האומנותי שהיא באמת אוהבת – איור אופנה. היא מטיילת בעולם ומוזמנת לשבועות האופנה הנחשבים בחו"ל ומוכרת איורים ברחבי הגלובוס. בתור מי שמשתייכת לדור ה-Z היא מרגישה חייבת לא מעט מהקריירה היחסית חדשה שלה לרשתות החברתיות ובעיקר לרשת האינסטגרם. טליה נחשפה לעולם מאירות האופנה לפני הצבא כאשר טסה לסמסטר בקולג' בקנדה במטרה ללמוד עיצוב אופנה וגילתה שיותר משהיא אוהבת לעצב, היא אוהבת לאייר. כשגילתה שיש מקצוע בשם "מאיירת אופנה", היא החלה להתמקצע בו ולאייר לתצוגות אופנה, ללקוחות פרטיים ולבלוגריות אופנה.
טליה מספרת שבהתחלה עבדה גם בעבודות מזדמנות אולם בחצי השנה האחרונה החלה לעבוד רק סביב העסק, שכולל גם תחומים שהולכים יד ביד עם איור אופנה כמו עיצוב גרפי ועיצוב בלוגים. בנוסף היא נותנת שיעורים פרטיים באיור לסטודנטים שרוצים להכין תיק עבודות ללימודי אופנה.
"התחום מאוד התפתח בשנים האחרונות בזכות הרשתות החברתיות", אומרת טליה שמתחזקת חשבון אינסטגרם מרשים עם למעלה מ-37,000 עוקבים. "לקוחות רבים פונים אלי דרך האינסטגרם ובכלל נראה שאנשים יודעים למצוא אותי. בנוסף, פונות אלי לא מעט חברות שרוצות שאאייר את המוצר \ עיצוב ואתייג אותם בחשבון שלי משום שזה ייחודי".
לשאלה איך מסתדרים בחודשים שאין בהם הכנסות טליה משיבה כי היא עדין מתגוררת עם ההורים כך שיותר קל לה לחסוך אבל לדבריה לצד חודשים שיש בהם פחות הכנסות יש גם חודשים טובים במיוחד כך שההכנסות מתכנסות סביב ממוצע שאפשר בהחלט לחיות ממנו.
בתור מי שמשתייכת לדור שחי בעולם דיגיטלי, היא אינה משתמשת בשירותי רואה חשבון ואת כל ההתנהלות הכלכלית והחשבונאית שלה היא עושה באמצעות תוכנת Green invoice שמסדרת את כל החשבוניות, מתרגמת מעברית לאנגלית, מציגה ממוצעים חודשיים, מייצרת הצעות מחיר ועוד שלל פעולות חיוניות לכל מי שבחר לעסוק כעצמאי. העלות עבורה היא 20 שקל בחודש.
כששאלתי את טליה מה רמת החרדה הקיומית היא השיבה בנינוחות מעוררת קנאה שבגלל שהיא צעירה היא יודעת שיש לה הרבה מאוד הוצאות עתידיות כמו הוצאות מגורים מחוץ לבית אבל היא מאוד מקווה שהעסק רק ילך ויתפוס תאוצה ובמידה ולא, היא תוכל תמיד לעבוד כשכירה.
מה הטיפ הכלכלי שלך?
"תשאפו גבוה ותאמינו בערך הכלכלי של השירות או המוצר שאתם מציעים. תכננו אסטרטגיה עסקית ותתנהלו באופן מסודר בכל מה שקשור לניירת".
"רואה חשבון טוב הוא גלגל הצלה"
מרינה קיגל - עיתונאית, עורכת, מפיקה ויוצרת בתחום התוכן
"בשנת 2013 עבדתי בחברה לעוזרות בית בעבודה משרדית אפורה. הייתי נוסעת לעבודה ובוכה", מספרת מרינה. "בנוסף הרגשתי שכל הזמן שלי נבלע בתוך העבודה ולא מצאתי זמן לבלות עם בני. לכן ב-1.1.14 עשיתי ספתח לשנה החדשה והתפטרתי מהעבודה. בשלב ראשון לקחתי כל עבודה שהציעו לי כולל עבודות תרגום עברית/רוסית. הייתי כותבת גאנטים ואפילו סטטוסים שיווקיים. הייתי כל כך נואשת לכסף שהלכתי להשתתף במחקר על ריטלין וככה גם גיליתי שיש לי בעיות קשב וריכוז.
"במקביל התחלתי לכתוב תכנים איכותיים באתר תוכן ידוע וניהלתי בלוג. בחצי השנה הראשונה כתבתי בחינם רק בשביל הקרדיט. בתקופה הזו חברה נזפה בי לעולם לא להציע את שירותי בחינם אולם לטעמי אין שום דבר רע לכתוב תקופה קצרה בחינם ולצבור קמ"ש ומוניטין. חצי שנה לאחר מכן התחילו להגיע הצעות עבודה בתחום הכתיבה. בסוף שנת 2014 הגעתי גם ל"רדיו ללא הפסקה" ובמקביל הציעו לי לכתוב ב ynet".
כשהיא נשאלת אם אפשר להתפרנס מכתיבה משיבה מרינה בכנות שגם כיום היא עדיין לוקחת עבודות תרגום: "החרדה הכי גדולה שלי היא שלא תהיה לי עבודה. כשהתגרשתי עברתי תקופה כלכלית לא פשוטה שהותירה אצלי הרבה מאוד חרדות מהתחום הכלכלי. לכן גם היום אני לוקחת על עצמי הרבה פרויקטים במקביל גם במחיר של עומס. אחד האתגרים הכלכליים הכי גדולים של אומן, כותב ופריאלנס הוא יצירת עבודה בשוטף. וגם שישלמו לך בזמן".
בלי רואה חשבון, מרינה מודה שהיא לא הייתה מסתדרת. "רואה חשבון טוב הוא גלגל הצלה של כל פרלינסר", היא אומרת. "הוא מפחית את רמת החרדה הקיומית ונותן תחושת ביטחון". כשהיא מזכירה חרדות, מרינה יודעת בדיוק על מה היא מדברת. בגילוי לב היא מספרת שלאחר תקופה לא פשוטה של חרדות היא החליטה לקחת כדורים ומזה מספר חודשים נוטלת ציפרלקס.
מה העבודה שהכניסה לך הכי הרבה כסף?
"סדרה בת 10 פרקים שכתבתי לחו"ל."
ומה לגבי חסכונות? פנסיה?
"יש לי פנסיה שאליה אני מפרישה כל חודש".
מה הטיפ הכלכלי שלך?
"לא להזניח דברים ולהתנהל בצורה מסודרת. אני בעצמי עוד מידי פעם מזניחה. ולמצוא רואה חשבון טוב".
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il