מאות אלפי העובדים שהוצאו לחל"ת עקב משבר הקורונה ומקבלים דמי אבטלה, לא מודעים לכך שהם גם צוברים חוב למס הכנסה. איזה חוב? מסתבר שרוב המעסיקים, מתוך רצון טוב וכדי להגן על הזכויות הסוציאליות של עובדיהם - המשיכו לבצע עבורם הפקדות פנסיוניות מלאות, בהתאם לשכרם הרגיל, מלפני יציאתם לחל"ת.
במצב שגרה, מדינת ישראל לא גובה מס על ההפקדות לפנסיה כדי לעודד חיסכון פנסיוני, אולם במצב שבו העובד אינו מקבל שכר מהמעסיק, ולכן ההפרשות מחויבות במס הכנסה בהתאם למדרגות המס של העובד כפי שהן ידועות לרשויות המס.
גם המעסיק נפגע, כי ההפרשה מצדו לפנסיית העובד אינה מוגדרת כיום כהוצאה מוכרת, וגם הוא ישלם על זה מס. התוצאה – הרבה מעסיקים פשוט הפסיקו את ההפקדות, מה שפוגע בחיסכון הפנסיוני של העובד.
"בימים אלו נדרשת פעולה אקטיבית מצד העובד או מצד המעסיק באמצעות רואה חשבון, לדווח על דמי האבטלה שקיבל העובד לאחר חזרתו למעגל העבודה", מסביר אייל פז, מומחה לפנסיה ויו"ר הוועדה הפנסיונית בלשכת סוכני הביטוח. "מערכת רשות המיסים, לאחר הדיווח, יודעת לתקן רטרואקטיבית את חבות המס. הבעיה היא, שמערכות השכר ורואי החשבון קורסים תחת הנטל של משבר הקורונה, הם לא מספיקים לטפל בזה, זה לא בראש שלהם והדיווח האקטיבי לא מבוצע בהרבה מקרים וכך למעשה יורד מס כפול הן מהעובד והן מהמעסיק".
צוברים חוב וריבית למס הכנסה
בתום שנת המס, גם אצל שכירים, מס הכנסה מבצע כאמור התאמות בין הדיווחים השונים. המעסיק ידווח על כול ההפקדות שביצע עבור העובד (בציפייה להכיר בהן כהוצאה מוכרת), ואז במס הכנסה יתקבל סכום גבוה בהרבה מזה שקיבל העובד בפועל.
"התוצאה היא שגם אם הוא קיבל 50 אחוזים מהשכר הרגיל, או אפילו 25 אחוזים, הרי שהוא ישלם מס לפי השכר הרגיל שלו, בהתאם למדרגות המס בשכר האחרון שקיבל מהמעסיק," אומר פז ומדגיש: "המעסיקים ברובם אינם מודעים לבעיה שעלולה לצוף בעוד גם בעוד שנה ושנתיים לאחר תקופת החל"ת, כשאז יידרש העובד לשלם חוב וריביות של אלפי שקלים בגין חיובי המס שנוצרו".
ככלל, בעתות שגרה, כשיש קורלציה בין ההפקדות לתכניות הפנסיונית הגמל וההשתלמות לבין המשכורת המבוטחת, ההפרשות הנן הוצאה המותרת לניכוי עבור המעסיק ואינן מסווגות כהכנסה מיגיעה אישית החייבת במס מצד העובד.
"בתקופת הקורונה בה הוצאו עובדים רבים לחל"ת, המעסיקים רוצים, לפנים משורת הדין, להיטיב עם עובדיהם ולהמשיך את רצף ההפקדות לפנסיה גם בהיעדר קבלת משכורת בפועל" מוסיף בועז בראל, חבר בוועדה הפנסיונית בלשכת סוכני הביטוח, "ואולם, מסתבר שההטבות האמורות מתבטלות והפקדות המעסיק לא רק שאינן מהוות הוצאה מוכרת בעבורם אלא מהוות הכנסה מיגיעה אישית החייבת במס בידי העובד".
"האבסורד הזה פוגע במובהק גם בתמריץ של המעסיק להמשיך את ההפרשות ולהיטיב עם העובד המצוי ממילא בתקופה משברית ובנחיתות פנסיונית ופיננסית, הוא מזהיר".
ההסתדרות מבקשת התערבות דחופה של שר האוצר
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, כבר נדרש לנושא ופנה לשר האוצר ישראל כץ, בנושא זה וביקש שהמדינה לא תחייב במס הפקדות פנסיוניות של עובדים שהוצאו לחל"ת או ששכרם הופחת, בעקבות משבר הקורונה. "מדובר בעובדים ששכרם הופחת בחלקו או במלואו, אך מעסיקיהם - אלא שאם בזמן רגיל ההפקדות הפנסיוניות המהוות רכיב בשכר שמקבל העובד, אינן מחויבות במס, הרי שכעת - בהיעדר שכר חלקי או מלא - הן מחויבות במס, הן מצד המעסיק והן מצד העובד," כתב בר-דוד.
עוד הסביר במכתבו לשר האוצר כי: "מעבר לפגיעה הכלכלית המידית שנגרמה ליכולת ההשתכרות של אותם עובדים, הרי שאלו חוו פגיעה כלכלית נוספת, בזכויותיהם הסוציאליות. על אף רצונם הטוב של המעסיקים לבצע הפרשות מלאות, הרי שבשל היעדר פתרון לנושא המס, נוצרה פגיעה נוספת בעובדים בשל חיוב במס על הפרשות אלו, ופגיעה במעסיקים כאשר ההפרשות עלולות לא להיות מוכרות כהוצאה. עובד אשר בוצעה הפרשה בגינו, מוצא עצמו עם חוב של אלפי שקלים למעסיקו בגין חיובי מס, זאת בשעה שגם כך הינו חווה ירידה קשה בשכר".
"מדובר בהפרשות אשר במצב החיים הרגיל, לולא המשבר, לא היו ממוסות בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. אולם, עתה בעת משבר, מחמת היעדר שכר כנגד ההפרשה (או כנגד ההפרשה המלאה), הן צפויות להיות מחויבות במס מלא כהכנסה חייבת" הוא ממשיך וכותב. "נבקש את התערבותך הדחופה, על מנת למנוע מצב של פגיעה נוספת בעובדים כאמור, ולקבוע כי יחול על הפקדות כאמור דין זהה לזה שהיה חל על אותן הפקדות פנסיוניות אילו לא היה יוצא העובד לחל"ת/לא היה חל הקיטון המתואר בשכרו של העובד עקב משבר הקורונה".