אתם גומרים לאכול במסעדה, החשבון מגיע, ואז עולה השאלה: כמה טיפ להשאיר למלצר. השיקולים בנוגע לטיפ נוגעים לטיב השירות שקיבל הלקוח, וברוב המקרים הוא אינו מודע לכך שגובה הטיפ קובע למעשה את רמת שכרו של המלצר.

מאיה (שם בדוי), מלצרית במסעדה יוקרתית במרכז הארץ, שופכת אור על דרכו הפתלתלה של הטיפ, שהפך בשנים האחרונות למשכורתה הבלעדית. "לא המעסיק מממן את העבודה שלי, אלא הטיפים", היא מספרת. "בסוף כל משמרת אני לוקחת מהטיפים סכום מינימום על כל השעות שעבדתי, ומפקידה אותו בצד. את מה שנותר, אם נותר, אני לוקחת אתי הביתה. בשיטה הזאת המשכורת מורכבת רק מטיפים - והמסעדה בעצם משלמת לי מהכסף שלי, ולא מכיסו של המעסיק".

עוד ב-mako כסף:

במשך שנים היה הפורמט ברור: מלצרים קיבלו טיפ, הכניסו אותו לכיסם, ולא נחשבו עובדים בעלי תלוש שכר או זכויות סוציאליות. כפועל יוצא, היה הטיפ "כסף שחור", שלא דווח בשום מקום.

ב-2005 קבע בית הדין הארצי לעבודה כי ניתן להחשיב טיפים כשכר, בתנאי שהם "עוברים דרך הקופה" - קרי נרשמים בספרי המעסיק והוא משלם עליהם מסים. החלטת בית הדין לעבודה שינתה את תהליך התשלום למלצרים, שהפך לכאורה לחוקי - המלצר מסיים לעבוד וסופר את הטיפים; מתוך הסכום הכולל, הוא מחזיר למסעדה שכר מינימום שעתי שנקבע מראש; הסכום הזה נרשם בתלוש פיקטיבי, שכולל גם הפרשות סוציאליות ותשלום לביטוח לאומי, ולפעמים לא כולל פירוט; את מה שנשאר מהסכום מקבל המלצר במזומן עם סיום המשמרת.

הפגנת מלצרים מרשת Elite Coffee  (צילום: מוטי קמחי, TheMarker)
הפגנת מלצרים מרשת Elite Coffee | צילום: מוטי קמחי, TheMarker

"משלמים לי רק בטיפים, אך בשיטת ההשלמה", מספרת המלצרית יעלה (שם בדוי). "אם אני לא מגיעה ל-25 שקל לשעה מתוך הטיפים, משלימים לי. כרגע זה לא מפריע לי, כי לא קרה שהגעתי לשכר נמוך מ-40 שקל לשעה - אבל במצבים שמקבלים פחות, היה לי חשוב שיהיה שכר בסיס יציב וקבוע. אני מקבלת תלוש מפורט, שבו מפורטים ההפרשות לביטוח ותשלום שעות שבת וימי חופשה - אבל אם אקח יום חופשה לא ישלמו לי עליו, ואם אני חולה שבוע לא ארוויח כסף".

אלון לי גרין, פעיל חברתי וממובילי המאבק לזכויות מלצרים, מסביר: "להבדיל מכלל המעסיקים בישראל, למסעדות יש מנגנון אחר שאומר ללקוחות, 'אתם משלמים את ההכנסה של המלצר'. מדובר בהכנסה, אבל לא בשכר. יתרה מזאת, אף שכל חוקי המגן של זכויות העובדים מתבססים על שכר מינימום וגם על חוק שעות עבודה ומנוחה - כשמלצר עובד שעות נוספות, אין איך לחשב את התוספת. המנגנון הוא אותו מנגנון לכל שעות העבודה".

השיטה יוצרת סביבת עבודה מתוחה

במארס 2016 יזם ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הצעת חוק המסדירה את תנאי ההעסקה בענף ההסעדה בישראל. הדיון בהצעה נדחה בחצי שנה על ידי ועדת השרים לחקיקה. על פי ההצעה, על מסעדות לשלם למלצרים שכר בסיס ולא רק טיפים. "מכיוון ששכרו של המלצר נגזר מתוך התשר הניתן על ידי הלקוח, המעסיק לא משלם לעובד את זכויותיו הקבועות בחוק כמו שעות נוספות, שעות שבת וחג, דמי נסיעות, והפרשות פנסיוניות", כותב חנין בהצעת החוק.

לדברי גרין מדובר בחוק חשוב: "רוב המלצרים בישראל הם בשנות ה-20 לחייהם, גיל שבו קצב הצבירה לפנסיה חשוב ומשמעותי, אבל ההפרשה הנוכחית מופיעה בתלוש הפיקטיבי, ואינה כוללת את כל הסכום שהמלצר מרוויח - כך שההפרשה נמוכה מאוד. בנוסף, לא ניתן בדרך כלל תשלום על ישיבות צוות, כוננויות ונסיעות".

ויש בעיה נוספת. "שיטת הטיפים מפריעה לי בעיקר כי היא גורמת לעתים קרובות לסביבת עבודה מתוחה מאוד", אומרת יעלה. "כולם רוכבים על אותם טיפים, וכל פעם שיש מלצר נוסף במשמרת - מרוויחים פחות. בנוסף, יש כעס על אנשים שעובדים לאט או בצורה רשלנית, כי זה פוגע בכולם".

מאיה מסכימה ומוסיפה: "העבודה על טיפים עושה אותי עצבנית ומורידה את רמת השירות שלי. במקום להיות נחמדה ללקוח, אני רק רוצה למכור לו עוד בקבוק יין. הלקוחות מודעים לכך שאני עובדת על טיפים וזה לא פעם נותן להם להרגיש שיש להם בעלות עלי".

העובדה שברוב המקרים מלצרים מרוויחים בסופו של דבר יותר משכר מינימום (בעיקר בקיץ, ובמסעדות הומות אדם), גורמת במקרים רבים לבעלי המסעדות להתנות את הקבלה לעבודה בתקופת התלמדות בשכר מינימום בלבד. יש מסעדות שבהן בחודשים הראשונים מקבלים תשלום רק כאחוז מהטיפים, אך לא את כל הסכום, והתשלום עולה רק אם המלצר מתמיד או מוכיח עבודה טובה.

דב חנין (צילום: ארכיון)
ח"כ דב חנין | צילום: ארכיון

"כשאדם עובד, הוא צריך לקבל שכר עבור עבודתו מהמעסיק שלו, הכולל את כל התנאים שכתובים בחוק. זה עיקרון שאי־אפשר לוותר עליו, והוא הבסיס ליחסי העבודה", אומר חנין. "היבט אחר של הנושא קשור להענקת הטיפ. אנשים נותנים טיפ כדי לבטא שביעות רצון מיוחדת מעבר לתשלום הנדרש. הם לא חושבים שהם משלמים את שכר העובדים כאיזה סוג של טובה. לכן, הן ברמה העקרונית והן ברמה המעשית יש לקבע את העיקרון שגם בענף המסעדנות אנשים יקבלו שכר ותנאים סוציאליים עבור העבודה שהם עושים. טיפים יש לתת בנפרד וללא קשר למשכורת".

"הסדרת התחום תפגע דווקא במלצרים"

אז למה הנושא לא מוסדר במשך כל כך הרבה שנים? בעשור האחרון נעשו כמה וכמה ניסיונות להסדיר את התחום, שנתקלו בהתנגדויות מרובות - בין היתר של מייצגי המסעדנים, שטענו כי תשלום שלא דרך טיפים יביא לזינוק בעלויות שלהם ואף לחיסול חלק מהענף. מלצרים רבים טענו כי הצעת החוק של חנין תביא לכך שהלקוחות לא ייתנו טיפים, וככה הם ירוויחו עוד פחות.

חנין עצמו מודע לאתגרים: "בענף המסעדות קיים מגוון גדול של מצבים ומקרים - ואין שיטת תשלום אחידה למלצרים. המדינה אינה השחקן המרכזי כאן, אלא בעלי המסעדות ובתי ההארחה. צריך לזכור שלא כל המקומות הם מסעדות יוקרה, ומקומות רבים נמצאים על הגבול ובקושי שורדים. המסעדות היוקרתיות משתמשות בטיעון הזה על מנת לשמר את המצב הקיים שבו מעסיק לא משלם לעובדיו. זו מציאות מורכבת. אנחנו מנסים למצוא מתווה מתאים ונמצאים בתהליכי הידברות".

באגף האכיפה במשרד הכלכלה מודעים היטב להפרות החוזרות ונשנות בענף, שהפך למוביל בישראל בהפרת זכויות עובדים. תופעה מוכרת היא אי־תשלום פנסיה למלצרים, עבירה שהקנס עליה הוא 30 אלף שקל. במקרה של הפרות בוטות יותר, נפתחים נגד המעסיק הליכים פליליים. בשנתיים האחרונות הוטלו קנסות בסך כ-10 מיליון שקל על מעסיקים בתחום ההסעדה.

לדברי גורם באגף האכיפה, הפסיקה מ-2005 תרמה מאוד להסדרת הענף, אך העבודה עוד רבה. "צריך לזכור שמדובר לרוב בעובדים זמניים ובאוכלוסייה מוחלשת, שפחות מודעת לזכויות שלה, לכן אנחנו מטפלים בענף הזה לאורך כל השנה ושמים דגש רב על האכיפה", אומר הגורם. אכיפת זכויות על ידי המדינה נדרשת ביתר שאת מפני שמדובר בעובדים שאינם מסוגלים באמת להתאגד.

גרין הקים ב-2007 ועד מלצרים בבית הקפה קופי בין בתל אביב, אך הצלחתו, שהובילה לחתימת הסכם קיבוצי, נותרה חד־פעמית ולא שוכפלה. "מדובר במציאות שלא מאפשרת לעובדים לעמוד על זכויותיהם", הוא מסביר. "היו לא מעט ניסיונות לעשות זאת בעבר, אבל רוב העובדים הם זמניים, מה שמקשה על החתמת שליש מהם על טופס הצטרפות לארגון עובדים. לעתים קרובות, הזמניות הזאת גורמת למלצרים לוותר על התנאים הסוציאליים שלהם, ולחשוב רק על הטווח הקרוב".

מאיגוד המסעדות נמסר בתגובה: "עבודת המלצרות היא העבודה המועדפת על עשרות אלפי צעירים בישראל, בגלל יכולת ההשתכרות הגבוהה והגמישות התעסוקתית. הצעות החוק הפרטיות בנושא, שנועדו לכאורה להסדיר את הענף, מנותקות מהמציאות, ולמרות הרצון הטוב יובילו לפגיעה מהותית בשכר המלצרים.

"האיגוד הגיש לאחרונה הצעה מפורטת למשרד הכלכלה עם פתרונות לסוגיות ייחודיות ליחסי העבודה בתחום המלצרות, ואנו פועלים לקידום דיון בנושא יחד עם נציגות המלצרים, חברי הכנסת והגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. האיגוד מגנה כל תופעה של ניצול או הפרה של תנאי ההעסקה של מלצרים כפי שקבוע בחוק ובאין ספור פסיקות מנחות של בתי משפט בעניין ובכללן בית המשפט העליון".

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
רשות ניירות ערך נגד בזק
תורחבת ועתד האיתור לתפקיד מנכ"ל הרכבת