אחרי שנים בהן התלוננו על קיפוח, הקיץ הזה הולך להיות אחד העמוסים באומנים מהשורה הראשונה שיבואו להופיע בפארק הירקון. נתון שהופך להיות מרשים עוד יותר אחרי ששומעים במה כרוך מסע ההפקה של הופעות בסדר גדול כזה.

"שמע, להביא אמן גדול לארץ זה סיפור לא פשוט", מספרים גיא בסר ושי מור-יוסף בעלי קבוצת בלוסטון שהביאו לארץ אומנים כמו ריהאנה בעבר ובריטני ספירס, אירוסמית' וגאנז אנד רוזס בקיץ הקרוב. "תהליך המשא ומתן מולם נמשך ארבעה עד שישה חודשים. מה שקורה בדרך כלל, זה שמנהלי האמן הם אלה שזורקים את המחיר שהם רוצים בהתחלה ומשם זה מתגלגל. צריך לבדוק כמה אנחנו יכולים לתת, איזה תאריכים פנויים בארץ, האם גם לאמן זה מתאים ובסוף בסוף סוגרים".

ממספרים לא רישמיים, התשלום לאומן בסדר גודל של ג'סטין ביבר ודומיו מהאיי ליסט יכול להגיע למיליון עד מיליון וחצי דולר. המחירים משתנים, כמובן, לפי הפופולאריות של הזמר באותו הרגע בזמן. "מחיר שנקבע לאמן זה אך ורק התשלום שהולך אליו", מבהירים בסר ומור-יוסף. "אחרי שנסגר התשלום הראשני הזה ההוצאות רק מתחילות, ובארץ מדובר בהוצאות שתמיד יהיו גבוהות יותר ביחס לשאר העולם. זו לא סתם אמירה שחוקה. נגיד, תחשוב על זה שבניגוד לשאר אירופה שאפשר לעבור ברכבות ומשאיות ממקום למקום, כדי להגיע לארץ צריך רכבת אווירית. ואז זה גם תוספת מכס על הציוד ועוד תוספות שונות לעובדים. אפילו המעבר בין טורקיה ללבנון הוא קל יותר. אצלנו בארץ אין שום דרך לעשות מעבר קל שכזה. בקיצור, כל האופרציה קשה יותר".

רובי וויליאמס בישראל, 2015 (צילום: אורית פניני)
רובי וויליאמס בישראל, 2015 | צילום: אורית פניני

וזה לא נגמר כאן, מדגישים בסר ומור-יוסף. "העובדה שפארק הירקון, המקום היחיד שיכול לאכלס כמות גדולה של אנשים להופעות בסדר גודל של ריהאנה או בריטני ספירס, הוא פתוח, זה גם מייקר את העסק. זה מונע את האפשרות להביא אומנים בחורף ובגלל זה טווח ההופעות מתרכז בחודשי הקיץ ומצמצם משמעותית את היכולת להיות גמישים ולהתמקח על תאריכים. מה גם שפארק הירקון זה מקום שלא בנוי לארח הופעות ביום יום, אז כל פעם מחדש צריך לבנות לו תשתיות שעולות המון כסף – שירותים, מים, גידור, חשמל ועוד".

יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il

ואם זה לא היה מספיק, אסור לשכוח גם את עניין המצב הבטחוני שמחייב היערכות מיוחדת מול מקומות אחרים בעולם. "הביטוח עליו אנחנו משלמים בארץ, שמכסה את ביטול המופע, הוא יקר יותר מכל מקום אחר ועולה לבד בערך 400 אלף שקלים. הרי כבר בוטלו כאן לא מעט הופעות בגלל מצב ביטחוני, אז מן הסתם חברת הביטוח תגבה מחיר גבוה. חוץ מזה שצריך 300 שוטרים ו-400 אנשים אבטחה וסדרנים. מדובר בכמות אנשים שעולה לא מעט כסף".

"הטענה שמביאים הופעות מוזלות זה שטות"

לפני כארבע שנים נוסדה בפייסבוק קבוצה שדרשה להביא את פרל ג'אם להופעה בארץ. אנשים רבים לא הצליחו להבין איך יכול להיות שאף גורם הפקתי לא מרים את הכפפה ומביא לארץ את הלהקה. הרי יש לכך ביקוש. "זה מאוד נחמד שיש עצומה", מסביר בסר, "אבל מספיק שתראה את כל האילוצים שפרטנו כאן ותבין כמה זה משהו שקשה לעשות אותו. הלהקה צריכה להיות בטור אירופי. התאריכים שאנחנו מציעים צריכים להתאים לה. היא צרכיה להסכים למחיר שאנחנו מציעים, להסכים לבוא ברכבת אווירת משום מקום ובכלל, להסכים להופיע בישראל. בקיצור, עסק מסובך. זה לא שכונה".

גם את הטענה שעלתה לא מעט אחרי הופעות, לפיה ההופעות שמגיעות לארץ הן לא ההופעות המלאות, בסר מסרב לקבל. "זה שטויות", הוא טוען, "כל הופעה מגיעה פול שואו. לפעמים בגלל הקשיים הספציפיים בישראל עושים התאמות, אבל זה ממש לא נכון שמישהו עושה סיבוב על הקהל".

"שוק ההופעות בארץ כן מתפתח", מסכמים בסר ושי-צוף. "רק תראה מה קורה בקיץ הקרוב. החלום שלנו ובעצם השאיפה של כולם, צריכים להיות הנגשת המופעים הללו עוד יותר. בסופו של דבר זה שוק שמכלכל המון עובדים וספקים וככל שהוא יגדל, זה רק יפרנס יותר ויותר אנשים וכמובן יוריד את מחירי הכרטיסים. החלום הוא לעשות פסטיבלים גדולים, עם האומנים הכי חמים, כמו שקורה בשאר העולם. אנחנו עובדים על זה".