במשך 32 שנים עבדה ברכה (שם בדוי), תושבת הדרום, כסייעת בגן ילדים. מדי בוקר נהגה במשך כשעה וחצי לגזור חיות ופרחים מקרטונים, מדפים, מבדים, מפוליגל ומפלסטיק. אלא שלטענתה, עבודת היצירה עם הילדים הובילה לסבל מתמשך.

"כל בוקר הייתי גוזרת ברצף במשך שעה וחצי צורות שונות של קישוטים ואלמנטים עבור ילדי הגן וזה גרם לי לאורך השנים לכאבים ביד. לנפיחות במרפקי היד", טענה ברכה. הסייעת מהדרום תבעה מהמוסד לביטוח לאומי להעניק לה אחוזי נכות בעקבות תאונת עבודה, בנימוק שיש קשר בין עבודת הגזירה לבין הכאבים במפרקי ידיה.

בביטוח לאומי סרבו. ברכה, באמצעות עורכת הדין טלי הירשלר, הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. המומחה שמינה בית המשפט קבע שדווקא קיים קשר בין העבודה בגן לנכות ממנה היא סובלת ביד, ופסק לה 20 אחוזי נכות. נציגי הביטוח הלאומי ניסו להילחם בקביעה, אולם השופט החליט לקבל את חוות הדעת, וחייב אותם להכיר בברכה כנכה ואף לשלם לה הוצאות משפט.

עוד ב-mako כסף:

פסק הדין הנדיר הזה מבהיר עד כמה מקרים שנדמים שגרתיים יכולים להסתיים בתביעות ובפיצויים של עשרות אלפי שקלים. המודעות של רובנו לזכויות מול הביטוח הלאומי נמוכה. מדי שנה מוגשות אלפי תביעות של עובדים המבקשים לקבל קצבה או פיצוי בעקבות בעיות שונות. אלא שמרבית התביעות נדחות בנימוק שלא הוכח קשר בין הפגיעה למקום העבודה. במקרים האחרים, התביעות נראות לקוחות מסדרת דרמה אמריקאית של שנות התשעים. אלא שאלה הם חיינו, כאן ועכשיו.

לחיצת יד (אילוסטרציה: Shutterstock)
כדאי לקמץ במחמאות | אילוסטרציה: Shutterstock

לחיצת היד שהובילה לשבץ

מנהל חברה גדולה ממרכז הארץ החליט לבקר את עובדיו. הוא עבר בין המחלקות, דיבר עם העובדים ושאל לשלומם. בשלב מסוים, הוא נכנס לאחד המחסנים בחברה והחמיא למנהל המחסן, גבר כבן 60 על עבודתו. המנהל, שהתרגש כל כך מהמחמאה ומלחיצת היד לבוס, חש ברע וכמה דקות לאחר מכן ופונה לבית החולים כשהוא סובל משבץ מוחי.

מנהל המחסן תבע את הביטוח הלאומי ודרש להכיר בו כנכה, כיוון שלחיצת היד הגורלית ניתנה במסגרת העבודה. בביטוח הלאומי טענו שאין קשר של ממש בין לחיצת היד לעבודה. מנהל המחסן, שלא יכול היה לממן לעצמו עורך דין, קיבל סיוע ממשרד המשפטים. עורך הדין אסף ברק הגיש בשמו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. מומחה ראשון מטעם בית המשפט קבע שאין קשר בין לחיצת היד לשבץ. אולם מומחה דווקא קבע שיש קשר בין שני האירועים. השופטת קיבלה את חוות הדעת השנייה, וקבעה שהביטוח הלאומי יכיר במנהל המחסן כנכה.

צללית של אישה מאיימת (אילוסטרציה: Shutterstock)
לחץ לא סביר במקום העבודה | אילוסטרציה: Shutterstock

הצעקות שגרמו לדיכאון

עובד בבית ספר במרכז הארץ, בן 65, טען שהמנהלת רדפה אותו ואיימה שתמרר את חייו. כתוצאה מצעקות המנהלת הוא החל לסבול מחרדות, מדיכאון ומחוסר שינה. לאחר שלא יכול היה יותר לסבול את המצב, התפטר.

העובד תבע את רשת בתי הספר, את המנהלת ואת הביטוח הלאומי, ממנו דרש להכיר בו כנכה כיוון שמצבו הנפשי לא מאפשר לו לעבוד.

לאחר מאבק משפטי ממושך בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע את שיעור הנכות שלו על 100 אחוז.

במקרים אחרים עובדים שלקו בהתקף לב עקב צעקות או השפלות מצד מנהליהם הוכרו כנכי תאונות עבודה לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה שהדבר גרם להם ללחצים נפשיים.

אישה מול מחשב (אילוסטרציה: Shutterstock)
גם אחרי שאת עוזבת, אסור ללכלך עלייך | אילוסטרציה: Shutterstock

הסמס שעלה למעסיק 150 אלף שקל

"אל תגיע לעבודה. יום העבודה האחרון שלך הוא ביום חמישי", כתב הבוס של מנהל עבודה בחברת בנייה. בית המשפט לא התלהב מההודעה הלקונית וקבע שמנהל העבודה פוטר מבלי שיכול היה להשמיע את הצד שלו, ולכן זכאי לפיצוי של 10,000 שקל.

מנהל העבודה לא לבד. עובד ממרכז הארץ שפוטר באמצעות סמס צפוי לקבל פיצוי של 18 אלף שקל, כיוון שפוטר ללא שימוע. כל אלה מתגמדים לעומת מצבו של מנהל בכיר בחברת לוגיסטיקה במרכז, שפוטר גם הוא באמצעות מסרון, ויקבל פיצוי של לא פחות מ-150 אלף שקל.

מנהל בכיר בחברת תעופה גדולה החליט לשלוח אימייל לכל העובדים, בו הוא מפרט את הסיבות שהובילו אותו לפטר את אחת העובדות. העובדות תבעה את המנהל בטענה שמדובר בפגיעה בשמה הטוב. החברה טענה להגנתה שמדובר בגינוי הכרחי למעשיה ומניעה של תסיסה בקרב העובדים.

השופטת ציינה שהעובדות במייל שנשלח היו נכונות, אולם על החברה לשמור על כבוד העובדת גם לאחר סיום עבודתה. היא פסקה לה פיצויים של 27 אלף שקלים, ועוד 6,000 שקלים הוצאות משפט.

מורה מיואשת (אילוסטרציה: Shutterstock)
בסוף שנת הלימודים מחכה לך פיצוי | אילוסטרציה: Shutterstock

פיצוי הולם למורים

בשנים האחרונות הוכרו מספר מורם כנפגעי תאונות עבודה לאחר שאיבדו קולם בעקבות הצעקות הרבות בכיתה. המורים התובעים סיפרו כיצד נאלצו לעזוב את המקצוע בעקבות הפגיעה הקשה במיתרי הקול. גם מי שנפגע ממקרי אלימות של תלמידים, שהובילו לטראומות ולחרדות נפשיות, זכו בפיצויים.

במקרים נוספים, מורים שנחשפו לגירים במשך שנים ארוכות סבלו מקשיי נשימה. גם הם זכו באחוזי נכות.

שף חותך שוקולד (אילוסטרציה: Shutterstock)
לשמור על הידיים | אילוסטרציה: Shutterstock

עבודת יד

קלדניות שלא יכולות להקליד, טבחים שלא יכולים לחתוך סלט, יהלומן שלא יחתוך יהלומים. לכולם יש דבר אחד משותף: כולם סובלים במשך שנים מכאבים בידיים, שבעקבותיהם איבדו את כושר העבודה שלהם. כולם קיבלו אחוזי נכות.

מדובר ב"תסמונת התעלה הקרפלית", שנוגעת לאנשים שמאמצים את ידיהם במשך שעות מרובות. התסמונת גורמת לחולשה בשרירי כף היד לדלקות ולכאבים. בתי המשפט הכירו בשנים האחרונות בתופעה הזו, וביטוח לאומי מפצה את התובעים ומעניק להם קצבת נכות.

הדוגמאות עצמן מציגות עניינים בנאליים, אבל כואבים. עובד ממרכז הארץ עסק במשך שש שנים בהידוק של פרוטוקולים במשך שמונה שעות ביום. העבודה המונוטונית פגעה בשרירי כף היד שלו, והוא זכה לפיצוי.

עובדת ניקיון קיבלה אחוזי נכות בעקבות כאבים שגרמה פעולת סחיטת הסמרטוטים לידיה. לא הועילו גם קשיי הנשימה אותם שפיתחה בעקבות מגע רציף עם חומרים לניקוי רצפות.

אילוסטרציה (צילום: Karel Miragaya, 123RF)
מה הפיצוי הראוי על הטרדה? | צילום: Karel Miragaya, 123RF

הטרדות מיניות

קשה לתאר כמה מתועבת תופעת ההטרדות המיניות. אולם מעבר לממד הפלילי, המותקפות זכאיות לפיצוי על האפקט הנפשי. שוטרת מהצפון, בשנות השלושים לחייה, עברה שלושה אירועים של הטרדה ותקיפה מינית על ידי קצינים ושוטרים בבית המעצר בו עבדה, וגם במשרד בו נשלחה לעבוד מאוחר יותר.

מצבה הנפשי התדרדר, והיא פרשה מהעבודה. ביטוח לאומי העניק לה 30 אחוזים נכות, אולם השוטרת ממשיכה לתבוע העלאה של אחוזי הנכות ל-50 באמצעות עורך הדין שי אלמקייס, בטענה שהאירועים הקשים שחוותה מצדיקים תמיכה גבוהה יותר.

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il