איגוד המסעדות ובתי הקפה לא חסך ביקורת מרפורמת הכשרות של הרבנות, שאותה מכנה האיגוד "רפורמת האח הגדול". לטענת האיגוד, מדובר ברפורמה חודרנית, ששומרת על המונופול של הרבנות ונראה כי נעשתה כלאחר יד.

הרבנות פירסמה רפורמה שגיבשה עבור מערך הכשרות, שתחול על עסקים קטנים לממכר מזון, בהמשך להחלטת בג"ץ. בית המשפט קבע כי המונופול של הרבנות בהוצאת תעודות כשרות יישאר על כנו, בתנאי שתתקן חלק מהבעיות היישום בשטח. הרפורמה מאפשרת לעסקים לבחור בפיקוח מרחוק באמצעות מצלמות שיותקנו בבתי העסק — ומציעה לגבש כללי כשרות כלל־ארציים וכי התשלום למשגיחי ובקרי הכשרות יגיע מהמועצות הדתיות, ולא ישירות מבתי העסק.

לדברי שי ברמן — מנכ"ל איגוד המסעדות, בתי הקפה והברים — "הרבנות לא שיתפה את בעלי העסקים ברפורמה, מה שמעיד על זלזול והתנשאות של המוסד הארכאי הזה. כל משרד ממשלתי שמגבש רפורמה עושה הליך שנקרא שיתוף הציבור, שבו הוא שומע מהציבור שיושפע מהרפורמה.

"ברבנות חושבים שהם יפילו על המסעדות ובתי הקפה רפורמת 'האח הגדול'. יציבו להם מצלמות בבתי העסק וכך יהיה להם מעקב עליהם. הרבה בתי עסק לא ירצו, ובצדק, שיוצבו אצלם מצלמות שנועדו להפלילם. הרי זה לא ייתכן שחשבו שבתי עסק יסכימו לזה שמישהו יקבל גישה לעקוב אחריהם כל הזמן, ולעשות מי יודע מה עם הסרטונים הללו".

לדברי ברמן, הרבנות לא פירסמה מה יהיו העלויות לפי הכללים החדשים, ואם וכמה כסף ייחסך לבעלי העסקים. לדבריו, עלות כשרות לבעל עסק נעה בין 15 ל–40 אלף שקל בשנה. "אין פירוט של העלויות עבור בעל העסק או של היישום. זה נראה כמו מס שפתיים לבג"ץ, שנועד לאפשר את המונופול של הרבנות. בסופו של יום, אין דרך אחרת לשינוי המצב זולת פתיחת מערך הכשרות לתחרות ושבירת המונופול של הרבנות".

עם זאת, ברמן אומר כי הרפורמה טומנת בחובה גם שינויים חיוביים, כמו העובדה שבעל העסק לא יעסיק עוד את משגיח הכשרות: "היו הרבה מצבים שבהם היה מגיע מפקח כשרות ואומר לבעל עסק, שמשלם לו משכורת, 'תרשום שהייתי החודש 15 שעות' — אף שבפועל הוא עבד שעה. בעל העסק היה חייב לשלם לו, כי הוא הרגולטור שלו, שיכול לשלול לו את הרשיון. זה הרי מצב בלתי נתפש.

"עדיין נשאלת השאלה עד כמה העובדה שאנחנו נשלם למועצה ולא למשגיח עצמו תחסוך לבעלי העסקים. גם הנושא של כללים אחידים הוא חיובי. השאלה, כמובן, היא מה יהיו הכללים ואם הם יהיה מקלים או מחמירים — כל זה לא פורסם ברפורמה. בנוסף, אנחנו רוצים שיהיו כמה דרגות של כשרות, כשחלקן יותר מחמירות וחלקן פחות מחמירות".

תעודת כשרות בעסק בתל אביב, לפני חודשיים (צילום: אייל טואג, TheMarker)
תעודת כשרות בעסק בתל אביב, לפני חודשיים | צילום: אייל טואג, TheMarker

דניאל אלון — מבעלי קבוצת ג'יימס, המפעילה מבשלת בירה וארבעה סניפים של בר־מסעדה — הגדיר את המהלך "צעד בכיוון הנכון, אך כזה שעדיין לא שובר לצערי את המונופול של הרבנות". לדבריו, "אני רואה את זה כצעד שנועד לנסות לבנות מערכת של אמון בין העסקים לרבנות. לבתי עסק יהיה יותר חופש לחרוג מחוקי הכשרות, אבל אם הם יחרגו אז הם יאבדו את הכשרות.

"מבחינה פילוסופית, שימוש בטכנולוגיה כדי לקדם את ההשגחה על הכשרות זה דבר טוב, שמרחיק אותנו קצת מימי הביניים ומראה על התקדמות כלשהי בגישה ההלכתית. אך מנגד, העובדה שיש מצלמות ומישהו זר עשוי לראות כל דבר שהעובדים עושים בעסק, זה דבר לא נוח שעשוי לפגוע בתחושת הפרטיות. בסופו של יום אני אקבל החלטה בהתאם להשלכות הכלכליות של הרפורמה, שעדיין לא הבנתי מה הן יהיו. היינו רוצים לראות את המונופול של הרבנות נשבר, כי מונופול בכל תחום זה דבר שפוגע בתחרות וגורם לקלקול".

"צריך כללים קבועים גם ברשתות השיווק"

בקרב מפעלי המזון ורשתות השיווק התרעמו על כך שהרבנות בחרה להחיל את הרפורמה רק על מסעדות ובתי הקפה — ואילו הם נותרו להתמודד עם כללים לא אחידים, משגיחי כשרות שהם נדרשים להעסיק ועוד.

לדברי בכיר בחברת מזון גדולה, "יש פה אפליה חמורה בין העסקים השונים במדינת ישראל. לא יכול להיות שעושים פה איפה ואיפה: עסק אחד יפוקח באופן פחות מחמיר ועסק אחר יפוקח בדרך אחרת, במיוחד כשכולם כאחד מייצרים מוצרי מזון שנכנסים לגופם של הצרכנים. זה כאילו שמשרד הבריאות יגיד שהוא לא עורך יותר ביקורות של אנשיו במסעדות, אלא מפקח תברואתית באמצעות מצלמות. הרי מצלמה מוגבלת ביכולותיה, משום שאפשר לעשות משהו אחד מול המצלמה ומשהו אחר באזור שהמצלמה לא נמצאת בו". לדבריו, אם מטרת הרבנות היא הורדת יוקר המחיה, הרפורמה צריכה לחול על כולם — המפעלים, בתי המלון, המסעדות ועוד.

גם לדברי בכיר בחברת מזון אחרת, הכללים החדשים של הרבנות חסרים במקרה הטוב. "זה שחושבים על דרכים להקל על עסקים קטנים זה טוב, אבל זה לא פותר כלום במקרה הספציפי הזה. לכשרות יש השפעה ברורה על יוקר המחיה, ולצערי העלות משמעותית של כשרות היא לא העסקת המשגיח, אלא זה שאנחנו עוצרים את המכונות למשך יום וחצי. בנוסף, גם אם יכולנו להציב מצלמות, ולמיטב הבנתי הכללים החדשים בכלל לא חלים על מפעלים, היינו צריכים להמשיך לשלוח משגיחי כשרות לחו"ל כדי שיאשרו לנו לייבא חומרי גלם. יש הרבה מאוד אספקטים מיותרים ויקרים בנושא הזה, שלא באים לידי פתרון".

ברשתות השיווק, המפעילות סופרמרקטים ביישובים רבים ברחבי הארץ, אומרים שהצורך בכללי כשרות כלל־ארציים אחידים רלוונטי עבורן במיוחד, ואולם הרפורמה לא חלה עליהם.

"כל חודש משגיח בא עם המצאה חדשה"

לדברי בכיר ברשת שיווק בינונית, "אין חודש שעובר בלי שאיזה משגיח באחד הסניפים בא עם המצאה חדשה שמצריכה שינוי בנוהלי העבודה והציוד. זה גורר הוצאות עצומות, שבסוף מגולגלות למחירים. מדובר במאות אלפים בשנה, ואצל רשתות גדולות מאוד כמו שופרסל או רמי לוי זה מגיע בוודאי גם למיליוני שקלים בשנה". הוא מספר על מצב שבו חלק מהמשגיחים אינם בעלי ידע מספיק, עקב היותם תלמידי ישיבות או "מקורבים של", כהגדרתו. "הנושא של כללים ארציים צריך לחול גם על רשתות שיווק ומפעלים. האחידות זה הדבר החשוב ביותר".

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
קריסת פרויקט ההתפלה: 400 מיליון סיבות לחקירה פלילית
גן עדן לעשירים, חלום בלהות לשאר: לישראל אסור להעתיק את רפורמת המס של טראמפ