ניר ברקת משפץ את המטבח ומתעלם מהפיצוץ בצינור בכיור
כ-150 נציגות ונציגי הממשלה, ממגוון משרדים ורשויות, התכנסו השבוע לאירוע הפתיחה החגיגי שהתקיים בירושלים, במעמד שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת וצוות המומחים מאוניברסיטת הרווארד. המטרה: לתכנן יחד עם המומחים מחו"ל תוכנית כלכלית מקיפה לעשור הקרוב שתצעיד את ישראל קדימה.
התוכנית כוללת הרבה מילים מפוצצות שמעבר לכך שלא ברור מאיפה יהיה אליהן תקציב, כי יותר דחוף לזרוק מיליונים על שיפוץ הכניסה למערת המכפלה או לדאוג להעביר תקציב של 6 מיליון שקלים לטהרת המשפחה (סעיף אמיתי לגמרי) - עניינים שלחלוטין יצעידו, בחסדי ה', את מדינת ישראל קדימה, שר הכלכלה מתעקש להתעלם ממה שקורה בשטח.
אז ניר, אם אתה קורה במקרה את הטור הזה, תרשה לנו להזכיר את הבעיה היותר דחופה שצריך להתעסק בה כרגע: עליות המחירים.
תנובה העלתה מחירים בפעם השנייה בתוך שבועיים. וזה בהמשך לגל עליות מטורף ומשולח כל רסן של כל חברות המזון הגדולות במשק. העובדה שהן מרגישות מספיק בטוחות לעשות את זה, נובעת מכך שהן רואות מה הולך בממשלה: לאף אחד פשוט לא אכפת, את למה שהם לא יקפצו על העגלה לסחוט עוד קצת רווח?
וכמה רווח הם עושים אתם תוהים? שימו לב לנתון המדהים הבא: רשות התחרות קנסה השבוע במיליונים את תנובה, שטראוס אוסם וחברות מזון גדולות נוספות על פגיעה בתחרות. בין העבירות - התערבות במחיר לצרכן ובסידור המדפים ברשתות. או בקיצור: בערך כל רגולציה שהוטלה עליהן כדי להגביל את כוחן הופרה. הקנסות בהסכמה, ולכן הסכומים הם טיפה בים הרווחים שלהן.
אז לפני שברקת מזמין פרופסורים נכבדים מחו"ל, לחשוב על עתיד המדינה, כדאי שקודם כל יתמקד בטיפול של מה שחשוב באמת: הכיס של כולנו.
מה נסגר בסוף עם חוק קרן הארנונה?
בתחילת השבוע הגיע לכדי פיצוץ, שנגמר בשביתה של העיריות המובילות, הוויכוח על חוק קרן הארנונה בין משרד האוצר לבין ראשי השלטון המקומי.
בתמצית, זו מהות החוק: עיריות עשירות שיש בהן הרבה שטחי מסחר עליהן הן מרוויחות ארנונה גבוהה, יעבירו סכום מסוים מהרווחים לעיריות עניות - שאין להם שטחי מסחר.
אינטואיטיבית אתם בוודאי חושבים כי מה שיקרה הוא שעיריות עשירות ומבוססות כמו תל אביב, גבעתיים, ראשון לציון וכו', יצטרכו להעביר לערים עניות שבקושי משלמים בהן מיסים כמו בית שמש, אלעד, בני ברק וכו', אבל לא כך הדבר.
על פי משרד האוצר, בשנת 2024 למשל, אומנם תל אביב תשלם כמה מיליונים, אבל ראשון לציון תקבל כמעט 6 מיליון שקלים. גבעתיים תקבל כמיליון וחצי שקלים בשנת 2024, לעומת מודיעין עילית שתקבל "רק" כמיליון שקלים. סביון תקבל 600 אלף שקלים מהמהלך. בני ברק תקבל 3.24 מיליון שקלים, ובת ים- 8.14 מיליון שקלים.
הסיבה לכך היא שבאוצר רוצים שהעיריות יבנו פחות עסקים - ויותר דירות למגורים. אבל עבור העיריות, התמריץ הפוך - עסקים משלמים יותר ארנונה. לכן ברגע שרשות תאשר בשטחה יותר יחידות דיור - היא תקבל מענק יותר גדול מאשר עיריות שלא.
אז עכשיו תסבירו לנו אתם? איפה ה"צדק החלוקתי" שסמוטריץ דיבר עליו אם עיריות עשירות עם שטחים גדולים לבנייה יקבלו הרבה יותר כסף מאלו שלא? ולמה שתושבי תל אביב שמשלמים ארנונה גבוהה יאלצו מעכשיו להתפשר על נושא החינוך, רווחה, ועוד דברים שהעירייה מתקצבת, כדי לממן את ראשון לציון?
למה יש כסף, ולמה אין
התחזית של הכלכלנית הראשית של משרד האוצר הייתה מדכאת – המשק בקיפאון. הצמיחה בבלימה. הכנסות המדינה, בתרחיש האופטימי מכולם, יצנחו ב-16 מיליארד שקל. הכלכלה העולמית מאיימת מבחוץ, המהפכה המשפטית מאיימת מבפנים, ואזרחי המדינה יקבלו פחות.
לאור התחזית הקודרת הזו, ניתן היה לחשוב שהממשלה תשנס מותניים, ותשקיע במקומות הנכונים שיפתחו את המשק, ויסייעו לו לצלוח את המשבר. במקום, הכספים הקואליציוניים יוצאים משליטה ומגיעים לגבהים חדשים.
בזמן שערים מושבתות בגלל 150 מיליון שקל לשנה בשלטון המקומי, משה גפני קיבל 203.6 מיליון שקל כדי לחלק למערכת החינוך של מצביעיו. החינוך החרדי ככלל יקבל עוד 1.4 מיליארד שקל, כולל מגנון של טייס אוטומטי להגדלת התקציב. ככה, בלי דרישות, אחריות או לימודי ליבה. בסוף השבוע עוד איימה יהדות התורה לפרק את העסק כולו אם לא תקבל עוד 600 מיליון שקל. המנגנון הזה מבטיח שהמדינה תשלם עוד יותר לחינוך החרדי בשנים הבאות. מה היא תקבל בתמורה? מעט מאוד.
מי שיצא ממערכת החינוך המתוגמלת הזו ויתלבט בין יציאה לעבוד לבין כניסה לעולם הישיבות, יגלה שהישיבות זכו בעוד 2.3 מיליארד שקל. הבחירה שלו תהיה ברורה.
סדר העדיפויות של הממשלה ברור ונדמה שהוא כולל בעיקר את שיפור מצבו של נתניהו, מצבם של המתנחלים (סמוטריץ', פורסם אתמול, הורה להיערך לשדרוג התשתיות בהתנחלויות במיליארדים) וחרדים. שאר אזרחי המדינה יישארו מאחור, כדי לשלם את החשבון.
למרות הכל - מחירי הנדלן עולים
בחודשים האחרונים כל המדדים תומכים בעובדה שהשטח נרגע, ומחירי הדירות מפסיקים לעלות ואף בחלק מהמקרים יורדים. אבל תמונות מצב של שני אתרי הנדל"ן הגדולים, מדלן ויד2, מוכיחות שהשטח לא מחכה להורדת הריבית, והמחירים ממשיכים לדהור למעלה.
בדירות 3-3.5 חדרים לדוגמה, רואים ירידה ב-4 ערים: ת"א-יפו, ראשל"צ, פ"ת וחולון, אך לעומת זאת בבאר שבע, נתניה וחיפה המחירים דווקא עולים. בדירות 4-4.5 חדרים אנו רואים ירידה בשלוש ערים: ת"א-יפו, חולון וחיפה. לעומת זאת המחירים בבני ברק באר שבע ואשדוד עולים. ולבסוף בדירות 5-5.5 חדרים אנו רואים ירידה ב-3 ערים: ירושלים, ת"א-יפו וחולון. ובאשדוד באר שבע ופתח תקווה המחירים עולים.
גם תחום המשכנתאות פורח, למרות העלויות הגבוהות. הסיבה כנראה היא, שרוב עליות הריבית, כבר מאחורינו ואנשים מתחילים לרדת מהגדר. אמנם הנתונים רחוקים עדיין מ-2022, אבל די דומים לאלה שהיו לפני הקורונה – 7.8 מיליארד שקלים בחודש.
ואם זה לא מספיק מחירי השכירות בארבעת החודשים הראשונים של השנה עולים, ומשקפים קצב עלייה שנתית של 5.8 אחוזים. לא רק שהקצב הזה מהיר מקצב עליית מדד המחירים לצרכן, מה שמבטיח שגם בעתיד הוא ידחוף את המדד למעלה - שכן משקל שינויי במחירי השכירות מהווה 26% מהמדד - אלא שרוב הסיכויים שקצב העלייה רק יגבר בחודשי הקיץ.
אז כשמחירי הדיור ממשיכים לעלות, המחירים בסופר מזנקים, ועכשיו אולי גם הארנונה תעלה כדי לכסות כל פינג פונג התקציבים של סמוטריץ' - תסיקו את המסקנות שלכם לבד.
כשחברי הכנסת מחלקים מיליונים
פורום קהלת, שמכתיב את הקו האידיאולוגי של הממשלה בנושא פירוק היכולת של בית המשפט לפקח על מעשי הממשלה, גם מאוד היה רוצה לראות את המדינה מתפרקת מיכולתה לדאוג לאזרחיה. די כבר עם כל הרווחה הזו וכל תקציבי החינוך האלה. תנו לשוק החופשי לדאוג להכל. פה ושם העשירים יזרקו פירורים למיעוטי היכולת. בתנאי שאלה יתנהגו יפה, כמובן.
אבל בפורום לא לוקחים בחשבון את חיבתם של חברי הכנסת להיות אלה שמחלקים את הכספים, ודואגים לציבור. יש שלל סעיפים מוזרים בכספים האישיים שקיבלו חברי הכנסת (4.5 מיליון להילולת הבאבא סאלי), אבל גם מטרות חשובות וראויות. ח"כ אופיר כץ יקבל לידיו 85 מיליון שקלים, שרובם יופנו למלגות לסטודנטים או לתחזוק ולשיפוץ חדרי מיון. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה יפנה כמה מיליונים טובים לתמיכה בנוער בסיכון, לחיילים משוחררים ולשורדות זנות.
האם באמת אפשר להתלונן על חבר כנסת שמשפץ חדר מיון? לא ממש. רק שעבודה בשיטה הזו, במקום דרך משרדי הממשלה השונים באופן מסודר, משמרת את הגישה לפיה אזרחי המדינה הם לא תמיד בעלי זכויות שמקבלים את מה שמגיע להם. הם מצביעים שצריכים להגיד תודה למי שמרעיף עליהם שקלים. יתנהגו יפה, יקבלו. יעשו צרות? תחכו לבחירות הבאות.
בינתיים, בעוד המטרות הבאמת ראויות האלה מתוקצבות, תקציב המדינה מקוצץ. משרד השיכון יסתדר עם 1.4 מיליארד שקל פחות. המדינה תשקיע מיליארד שקל פחות בשנה ברכבות. תקציב המיגון של העורף התאפס וההכשרה המקצועית גם היא תסבול. מה עושים? מחכים לנדיבות הבאה של חברי הכנסת.