מחירי הדירות תלויים כרגע בבן אדם אחד בלבד
האם מחירי הנדל"ן סוף סוף בדרך לרדת? לפי דו"ח רבעוני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הכיוון חיובי. לראשונה נרשמה ירידה במספר התחלות הבנייה, כלומר התחילו לבנות פחות דירות, וזה לאחר עלייה תלולה מאוד בשלושת הרבעונים שקדמו לרבעון השלישי.
ואיך זה מעיד שהמחירים אולי ירדו?
מצד אחד הנתון על האטה בהתחלות הבנייה מצטרף לנתונים נוספים משוק הדיור, שמעידים על האטה משמעותית בענף, בגלל העלאות הריבית - אנשים קונים פחות דירות. בשטח, יש כבר מי שמעידים על יזמים שמגישים הצעות למכרזים במחירים נמוכים יותר, וגם על קבלנים שיוצאים במבצעים.
אבל שימו לב - האטה בהתחלות בנייה זה לאו דווקא נתון טוב. כי אם לא בונים, אז אין הציע, ואנחנו יודעים שכשאין היצע ויש ביקוש - המחירים עולים.
לראייה, אפשר לבחון את הפרויקטים של דירה בהנחה: כמעט 12 אחוזים מהדירות שהחלה בנייתן (כ-8,200) בשנה האחרונה היו במסגרת סבסוד ממשלתי. מדובר בירידה בשיעור של 42% לעומת השנה שעברה, אז נבנו 14,090 דירות. שליש מהדירות שנבנות עכשיו, אגב, נבנות במחוז המרכז וכ-26% במחוז הדרום. רק 4 אחוזים, כ-2,860 דירות, מסך התחלות הבנייה נבנות למטרת השכרה.
אבל אל תאבדו תקווה: בגלל שאנחנו בעיצומו של חג החנוכה אולי יקרה כאן בכל זאת נס בדמות נתוני היתרי הבניה, שמעידים על העתיד הקרוב של שוק הדיור, והם מציגים תמונה אופטימית. בשנה האחרונה, מספר הדירות שהונפקו עבורן היתרי בנייה הוא כ-80,260 לעומת כ-63,800 בתקופה הקודמת, עלייה בשיעור של כ-26%. כמעט מחצית מסך הדירות בהיתרים שהונפקו בחודשים אלה היו במחוזות תל אביב והמרכז.
הכל תלוי כרגע בבן אדם אחד, יצחק גולדקנופף מיהדות התורה, שצריך להגביר את קצת את קצב התחלות הבנייה ואז אולי נראה באמת ירידת מחירים.
בהתחשב בעובדה שהוא כלל לא מכיר שיש בדבר פעוט כמו "משבר דיור", אל תפתחו יותר מידי תקוות.
לשבוע אחד, בארגנטינה שכחו כמה נורא המצב באמת
בניגוד לשכניהם מצפון, הארגנטינאים נאחזים במלנכוליה שלהם באדיקות, כאילו הייתה סטייק עסיסי. העבר נורא, ההווה עגום ועוד רגע יבוא אסון. במובן הזה, גמר הגביע העולמי השבוע הגשים את כל הציפיות הגרועות ביותר של הארגנטינאים מעצמם: פעמיים איבדה ארגנטינה יתרון מבטיח, וסביר להניח שיותר מארגנטינאי אחד אמר לעצמו: "נו, ידעתי שזה מה שיקרה".
אלא שלמסי ולחבריו היו תכניות אחרות, והמיליונים שמילאו את רחובות בואנוס איירס מצאו את עצמם בעמדה לא מוכרת: מנצחים. פלא שהם כנראה ממשיכים לרקוד ברחובות גם בשעה שאתם קוראים את השורות האלה?
בתחילת השבוע הבא, יחזרו האוהדים אל מציאות עגומה, שסופה לא נראה כרגע באופן. ממסד פוליטי מוכה ומפולג מנסה להתמודד עם אינפלציה שצפויה להגיע השנה ל-100%. הקיפאון הכלכלי דחף 43% מאוכלוסיית המדינה, רבים מהם ילדים, אל מתחת לקו העוני. שביתות עובדים שדורשים שכר גבוה יותר נמשכות. בשוק השחור הפסו שווה פחות מרבע מערכו לפני שלוש שנים. הממשלה חיה משבוע לשבוע. באוקטובר הבא הגביע העולמי יהיה זיכרון טוב, ויגיעו הבחירות ונציג נוסף, כנראה מימין הפעם, ינסה להתמודד עם הכלכלה שלא מפסיקה להתמוטט כבר שנים.
מי שבכל זאת מחפש סיבה לאופטימיות, ימצא אותה במשאבים הרבים שעדיין מחכים לניצול באדמתה של ארגטינה, כולל גז וליתיום (מרכיב מרכזי במכוניות חשמליות ושאר מכשירים אלקטרוניים). אירופה, למקרה שתהיתם, כבר מתנדבת לעזור.
אולם כרגע מדובר בתקוות בלבד. לא בטוח שזכייה במונדיאל, היסטורית ככל שתהיה, מספיקה כדי לנער מדינה שלמה ולהעניק לה את הדחיפה שהיא זקוקה לו כדי להשאיר את השחיתות מאחור, ולהגשים את מלוא הפוטנציאל הכלכלי שלה.
יש כאן לקח על אופיום להמונים שמסתיר בעיות אמיתיות במדינה. ישראל רחוקה מלהיות ארגנטינה, כרגע לפחות. בשחיתות היא מתקדמת בכיוון הנכון. בכדורגל, קצת פחות.
מהיום גם הדירות שלכם יצטרכו לחסוך בחשמל
אחרי מוצרי החשמל - מעכשיו, גם לדירות יש תווית אנרגיה. משרדי האנרגיה, הגנת הסביבה והבינוי והשיכון פרסמו הודעה, כי החל מהשבוע חלה חובת הצגת דירוג אנרגיה לדירות חדשות, בדומה לדירוג האנרגטי של מוצרי חשמל, מ- A+ ועד לדירוג F. ככל שהדירוג של יחידת הדיור יהיה גבוה יותר ויתקרב לדירוג ,A+ החיסכון באנרגיה ובכסף לדיירים יהיה גדול יותר.
התקנות החדשות מחייבות את היזמים להציגו במעמד רכישת דירה חדשה, ובמסגרתן חובה על היזם לדווח את הדירוג למערכת ממוחשבת של משרד האנרגיה. המטרה היא שהדירוג יאפשר לרוכשי דירות חדשות לבדוק מראש אם הדירה יעילה מבחינה אנרגטית, ויסייע להם, בעסקה המשמעותית ביותר בחייהם, לקחת בחשבון את צריכת האנרגיה הצפויה, במסגרת מגוון השיקולים בעת רכישת הדירה.
ואיך יקבע הדירוג? לפי קריטריונים הקשורים ברמת התכנון של מרכיבי המעטפת ומרכיבים שונים במבנה, ולפי האזור האקלימי בו הוא נמצא. הדירוג משקלל את הבידוד התרמי של הבניין, גודל החלונות ביחידה, איכות הזכוכית, מיקום המבנה ויכולת ניצול אור השמש.
על פי משרד האנרגיה: כ- 40 אחוזים מצריכת החשמל השנתית שלנו הולכים על צריכת חשמל לחימום וקירור הבית. דירוג גבוה יכול לחסוך כ-30% מצריכת האנרגיה בדירה. אם למשל משפחה צורכת חשמל ב- 5,000 שקלים בשנה – אז 2,000 שקל מהן הולכים על חימום וקירור הדירה. אם הדירה החדשה תקבל תווית A+ המשפחה תחסוך בממוצע כ- 600 שקלים בשנה בלי לעשות כלום.
היתרון כאן הוא באמת תמריץ ליזמים להשתמש בחומרים יותר איכותיים ולתכנן את מבנה הדירות בצורה יותר מיטבית. המהלך, שיפוקח על ידי המשרד, יכלו גם מתן קנסות לקבלנים ויזמים שלא עומדים בתקנים המדרשים או אם שיווקו דירות במחיר לא נכון. גם אתר שיבנה לטובת רוכשי הדירות יעזור להם להבין מה הדירוג האנרגטי של הדירה.
והמינוס? אתם בטח מנחשים לבד – לא מספיק שלוקח כאן שנתיים להשיג היתרי בנייה, עכשיו יש עוד בירוקרטיה על היזם שיכולה לעכב את הבנייה בעוד מספר חודשים.
דרושה: מחאה
ושוב רשות החשמל עדכנה השבוע (רביעי) על עלייה בתעריפי החשמל לשנת 2023, ועל עדכון בסיס התעריף למקטע הייצור לחברת החשמל עבור השנים 2027-2022. בהתאם להחלטות, התעריף לצרכן ביתי מייצג צפוי לעלות בכ-8.2% והוא צפוי להיכנס לתוקף ב-1.1.2023. זו הפעם השלישית שחשבון החשמל מתייקר בתוך שנה, בעלייה מצטברת של 20%. מדובר בהתייקרות של כ-33 שקלים בחודש.
לא עזרו כל ההתנגדויות, ואפילו ההצעה של התאחדות התעשיינים, שהציעה לייקר את החשמל בפחות מ-3%, ולממן את ההפרש בעזרת 4-6 מיליארד שקלים שצפויים להתקבל ממכירת תחנת הכוח אשכול – לא נשקלה.
התוצאה של העלאת תעריף החשמל -הוא כמובן גל התייקרויות מחירים בקרב שירותים ומוצרים רבים בשנת 2023.עלויות הייצור מתייקרות, ועל כן מחירם של מוצרים שמיוצרים כאן בישראל עלול לעלות. כך גם הפעלת מסעדות ומקומות בילוי, והפצת מזון לסופרים.
אבל גם הפעם ההודעה הזו עוברת חלק. כש-17 מתוך 20 יצרניות ויבואניות מזון כבר הודיעו על העלאות מחירים, וכשמחירי הדלק, המים, והארנונה מוסיפים לעלות – נראה שהפכנו אדישים לגל הנוכחי. מה שכמובן יקל על עוד העלאות מחירים בהמשך.
מעניין מה יהיה הפעם הטריגר שיצית את המחאה הבאה.
אולי רונאלדו יתרום קצת לייצור חשמל כשר?
כמו מישהו אחר שאנחנו מכירים, אנשים חשבו שהקריירה של רונאלדו גמורה. אבל הנה, לכאורה משום מקום, הגיעו המושיעים, הסעודים, והציעו לו מיליונים כדי שיגיע לשחק במדינה.
הסכום הראשוני שנזרק לאוויר היה מטורף למדי, 200 מיליון אירו לעונה. עיתונות הספורט בארץ ובחו"ל מיהרה כדרכה לאמץ את המספר הזה אל ליבה בלי לתהות אם הוא הגיוני. דיווח מאוחר יותר, וצנוע הרבה יותר, אמר שהסכומים שרונאלדו ישתכר יהיו נמוכים בהרבה.
בישראל, לעומת זאת, הסכומים המופרכים נזרקים לאוויר, ונשארים שם מספיק זמן כדי שכולנו נשלם את המחיר. בשוק ההעברות של הממשלה החדשה, שהיא כל כך טבעית ומתבקשת שתהליך ההקמה שלה נמשך כבר כמעט חודשיים, אין אמצעי שאינו מקובל, גם אם לא ברור לאיזה צורך.
מערכת החוק והמשפט מפורקת בתוך שבועיים כדי "להגביר את המשילות", באופנים שאיש מאנשיו של בן גביר יודע להסביר (אולי כדי שיהיה אפשר להגביל שמאלנים וערבים? לא, בטוח שלא זו הכוונה). משרד החינוך פורר לחתיכות כדי שכל חלק בקואליציה יוכל לנווט מיליונים אל המגזר שלו, וחלילה לא לאף אחד אחר.
הביקורת משמאל על הממשלה הכי ימנית בתולדות המדינה מובנת. אבל גם בימין הכלכלי מבינים שחלוקת הכספים העתידית שהקואליציה עוסקת בה לא צפויה להביא את המדינה למקום טוב יותר. האחרון לציין זאת הוא שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שעזב אותו אחרי עימות חזיתי מול שר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ מהליכוד.
מדובר בסמן קפיטליסטי, שלא אוהב התערבות של הממשלה במשק. תקציבים לאברכים ולבתי ספר שלא טורחים ללמד לימודי ליבה , הוא טוען, יפחיתו השקעה במטרות אחרות. התוצאה תהיה ההמשך ההנצחה של העוני במגזר החרדי. סבסוד של חשמל ודלק כדי לעצור את האינפלציה יעלה גם הוא בטווח ארוך יותר ממה שהישראלים יוכלו לשלם. התקציב, הוא מזכיר, הוא מלאכה חשבונאית פשוטה. סדר העדיפויות וגם מי שהצביע עבור הממשלה יגלה שהוא נשאר מאחור.
אפשר להתווכח מבחינה אידיאולוגית על הגישה הזו אל הכלכלה. אבל נדמה שיש איש אחד לפחות שכשהיה שר אוצר דווקא לא התווכח איתה. אחד, בנימין נתניהו. אבל אין מה להתלונן. תמיד נוכל לשכוח קצת מהצרות עם צפייה במשחקים המרתקים בליגה הסעודית.