למי עוזרת עוד נקודת זכות?

הצעת החוק להגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק העבודה, התקבלה סופית השבוע. המשמעות: החל מינואר 2024 ואיך גם הורים לילדים בגילי 17-13 יהיו זכאים לנקודת זיכוי נוספת במס הכנסה.

ערכה השנתי של נקודת הזיכוי הוא כ-2,820 שקל, וערכה החודשי הוא כ-235 שקל נכון לשנת 2023. לא מדובר בעוד כסף למשכורת כי אם בהנחה על מס הכנסה שאנחנו משלמים. איפה הבעיה? הורים המשתכרים משכורות נמוכות כבר מגיע להנחת המס המקסימלית מאי אלו סיבות: נשים, ילדים קטנים וכו'. זאת אומרת שעבור אנשים שמרוויחים מעט וממילא לא משלמים מס גבוה, ומקבלים את ההנחה המקסימלית נקודות הזיכוי לא שוות הרבה.

אולי במקום לתת הנחות אפשר לדאוג למה שבאמת יועיל לכולם: הורדת יוקר המחייה, הוספת שירותים בחינם כמו חוק חינוך חינם מגיל 0, הקמת מערכת תחבורה ציבורית יעילה, צמצום בירוקרטיה, עידוד עצמאים ועוד 1,001 דברים שיכולים להגדיל לנו את המשכורת הפנויה, ולא לתת פלסטרים כדי לנסות להשתיק אותנו.

עמר בר לב וירון אנג'ל עם בניו של הרב אדלשטיין
עמר בר לב וירון אנג'ל עם בניו של הרב אדלשטיין

זה לקח חודש אבל מאפיית אנג'ל התקפלה

דבר אחד טוב צריך לומר על החרדים: הם יודעים לעשות חרם.

תקציר הפרקים הקודמים: החרם על מאפיית אנג'ל החל בעקבות השתתפותו של יו"ר דירקטוריון מאפיית אנג'ל, השר לשעבר עמר בר-לב, בהפגנה נגד חוק הגיוס ולטובת השוויון בנטל שהתקיימה מול ביתו של הרב אדלשטיין - מנהיג הציבור הליטאי ויו"ר ישיבת פוניבז' בבני ברק, שנחשב למשפיע ביותר כיום בציבור החרדי. החרדים דרשו ממאפיית אנג'ל לפטר את בר-לב כדי להפסיק את החרם, ולחזור לקנות את מוצרי המאפייה.

משחברת אנג'ל הודיעה כי בר-לב לא יפוטר, והיא גם לא פרסמה התנצלות, הכריזו החרדים על חרם נגד מוצרי מאפיית אנג'ל, היצרנית המובילה של לחמים בישראל.

חלון הסולחות נוצר עקב הסתלקותו של הרב גרשון אדלשטיין, מנהיג הציבור החרדי ליטאי, בגיל 100. במאפיית אנג'ל היו מי שאמרו שזאת הזדמנות להתנצל ולסיים את הפרשה, ומשלחת מכובדים בדמות המנכ"ל ומבעלי החברה ירון אנג'ל והיו"ר בר-לב,  סרו לביתו של הרב לנחם אבלים ועל הדרך מסרו מכתב התנצלות.

"אנו מתנערים מהדברים שיוחסו לנו, אנו מתנצלים על ששתקנו עד כה, המטרה הייתה הפוכה, ולא נועדה להיות 'שתיקה כהודאה'", נכתב במכתב. אנג'ל לא הסתפקה במכתב הזה ופרסמה גם פשקוויל המתנצל בפני כל החברה החרדית כולה.

מה שגרם לאנג'ל להתקפל הוא משך הזמן שעבר, והפחד שהחרדים יתרגלו לצרוך מוצרי מאפיות אחרות, מה שיפגע באנג'ל לאורך זמן. בחברה לא התרגשו בהתחלה מהחרם ומקורבים לה הביעו דעות לפיהן הוא לא יימשך יותר מכמה ימים. אבל החרם נמשך חודש שלם, ובשטח החרדים מעידים על סגירת חנויות של אנג'ל והיצמדות לחרם ללא פשרות.

חבל שאי אפשר להכריז באותה מתכונת על חרם נגד כל היצרניות והיבואניות הגדולות שהעלו מחירים כאן בחודש האחרון. אולי, אם היינו ממושמעים כמו החרדים - אף חברה לא הייתה מעיזה להעלות כאן מחיר, ולספר לנו כמה היא מפסידה בעוד הדו"ח הכספי שלה מספר סיפור אחר לגמרי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנס ה-OECD בפריז (צילום: משרד האוצר)
לא תאמינו מה הם עשו לי בישראל | צילום: משרד האוצר

עלילות שר האוצר בעיר האורות

עוד לפני שסטיבן קולבר היה מנחה הלייט נייט הפופולרי בארה"ב הוא היה סטיבן קולבר, דמות פיקטיבית של עיתונאי ומראיין שמרני, שבפועל לעג לשמרנים עצמם. קולבר הוא זה שהנחיל לעולם את המושג: "Truthiness" – להצהיר שמשהו הוא אמיתי לא בגלל ראיות או עובדות, אלא בגלל התחושה שהוא צריך להיות נכון, או פשוט כי אנחנו רוצים שהוא יהיה נכון.

עבור הממשלה הנוכחית, מדובר בחלק מתכנית העבודה שלה. מאפיין מרכזי שכל שר צריך לאמץ בין אם כדי לשנות את דעת הקהל, או לפחות כדי להסעיר את דעת הקהל מספיק זמן כדי שאיש לא ישים לב לנזקים האמיתיים שנגרמים בזמן אמת. כך למשל שר הכלכלה ניר ברקת הופך מפגין שהופל באלימות על ידי מאבטח לתוקף מסוכן. אז מה אם ה"תוקף" נראה בבירור בתיעוד מחזיק טלפון ומנסה לצלם את השר? העיקר שאפשר לעשות הקבלה בין ברקת לרבין. ההיגיון הבריא יכול לחכות.

אולם ברקת, למרות מאמציו, אינו הסיפור המרכזי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממשיך להכחיש את המצב הכלכלי הקשה שישראל נמצאת בו ולטעון שכל ביקורת שמוטחת במהלכים ההרסניים שהממשלה מתכננת היא למעשה מחמאה אדירה.

איזה מצב קשה, אתם שואלים? אתמול (ה') התברר שההכנסות ממסים בישראל בירידה תלולה. ליתר דיוק, 8 מיליארד שקל פחות מהתקופה המקבילה בשנה שעברה. אם מוסיפים לעניין את האינפלציה ששוחקת את ערך הכסף, הירידה תלולה עוד יותר. המשק כולו מאט, ובמצב כזה מגיעים פחות מיסים ישירים ועקיפים. האינפלציה היא סיפור עולמי, לא רק ישראלי, אבל הממשלה דאגה בעיקר למהפכה המשפטית, ופחות למשק, וכך הסיכויים לעבור את המשבר העולמי באופן מיטיבי הולכים ופוחתים.

אבל סמוטריץ' לא נבהל. גם לא כשבילה את השבוע בכנס של ארגון  OECD בפריז. דוח ה-OECD על כלכלת ישראל הכריז ש"המחלוקת הפוליטית עלולה להגדיל את הסיכון ולהקשות על עסקים" והבהיר שצריך לטפל באתגרים של "חלקן באוכלוסייה של קבוצות בעלות קשר חלש לשוק התעסוקה".

תגובתו של שר האוצר לגערות האירופאיות המנומסות? "אני מודה לארגון ה-OECD על תחזית הצמיחה המצוינת שניתנה לנו". לאחר מכן הוא הפליג ותיאר השר שהזדעזע מנוכחות של ערבים בממשלה הקודמת כיצד ישראל יכולה להיות גשר למדינות המזרח התיכון. הוא הלל את תעשיית הטכנולוגיה הישראלית שאת פעילותה היוזמות האנטי דמוקרטיות של מפלגתו הביאו כמעט לעצירה. ולסיום, מחמאות לדוח הסביבתי על ישראל, שבמילתיו של העיתונאי אביב לביא הבהיר לישראל שהיא מדינת עולם שלישי.

Truthiness, על חשבוננו.

סניף קרפור ברעננה (צילום: אפרת נומברג יונגר)
סניף קרפור ברעננה. בכל מקום שנפתח הורידו מחירים | צילום: אפרת נומברג יונגר

קרפור הורידה או לא הורידה מחירים בשוק?

בניגוד להבטחות במעמד ההשקה, נראה  שרשת הסופרים הצרפתית קארפור לא הצליחה להביא למלחמת מחירים. בבדיקה שבצענו יחד עם המכון לחקר הקמעונאות, קרפור התמקמה במקום השלישי, אחרי רמי לוי ואושר עד.

הרשת, שהבטיחה במעמד ההשקה "לשבור את השוק", הסבירה בראיון שערכנו כי הסיבה לכך היא בעיקר ביטול הנחות ספקים של היצרניות הגדולות, אבל באותה נשימה התעקשה: בכל מקום שנכנסנו הורדנו את המחירים.

כדי להבין את ההיגיון מאחורי הכרזה שכזו, הרמנו טלפון לשי בן אבי, סמנכ"ל הסחר של קרפור, וביקשנו ממנו להבין איך הם מסבירים את הפער בין הבדיקה, שהציבה אותם רק במקום השלישי, לבין הביטחון שלהם בזה שהרשת הצליחה להוריד מחירים.

"הכל טמון במותג הפרטי" הסביר בן אבי. "בכל מקום שפתחנו סניף של קרפור - בין אם זה סניף דיסקאונט ובין אם זה סניף סיטי - ראינו הורדת מחירים ישירה של המתחרים כתוצאה מהכניסה שלנו",הוא אומר. "זה החוזק האמתי של קרפור - במותג הפרטי. כרגע יש 500 מוצרי מותג פרטי אבל צפויים להגיע עוד הרבה אחרים, כמו גם פתיחת סניפים נוספים. אני מאמין שלאורך זמן המחירים ימשיכו לרדת".

ובאמת, ראוי לציין שבבדיקה שערכנו בתחילת השבוע, בדקנו סל שהורכב מ-136 המוצרים השכיחים ביותר בקניות החודשיות ברוב משקי הבית הממוצעים בישראל, אבל השארנו את המותגים הפרטיים מחוץ לסקר על מנת להציג זהות אחידה בין רשתות השיווק. לכן חזרנו שוב והחלטנו לעשות בדיקה נוספת: השוואת מותגים פרטיים.

בהשוואה לא הסתפקנו רק בהשוואת המותג הפרטי של קרפור היפר (סניף הדיסקאונט של החברה) אל מול המותג הפרטי של רשת שופרסל, רמי לוי, ויוחננוף, אלא השווינו למחירי המותג המוביל בקטגוריה בכל אחת מהרשתות.

התוצאות מעורבות, יש מותגים שקרפור אכן נותנת את המחיר הזול ביותר למותג הפרטי, כמו מחירי הפסטות, אבל יש המון מוצרים שרמי לוי עדיין מצליח לעקוף אותה. בן אבי התייחס גם למלחמה מול רמי לוי בהקשר הזה וטוען כי רמי לוי "נאלץ" להוריד את המחיר כדי להתחרות במותג הפרטי של קרפור.

המסקנה היא בעיקר אחת: אם הצרכנים יתחילו לרכוש את המותג הפרטי (לא משנה של איזו רשת) היבואניות הגדולות יתחילו לפחד, ואז נראה כאן ירידת מחירים אמיתית. לא דקה אחת לפני.

טקס החילופים במשרד האנרגיה בין קארין אלהרר לישראל
ישראל כ"ת וקארין אלהרר. מי הכי הועיל למשק החשמל?

ככה סתם, כאילו כלום

אתם צריכים לחשוב על ועדת יוקר המחיה החדשה, אבל אתם חושבים על חשמל. בסוף שבוע שרבי נוסף אפשר רק לקוות שהפעם זכר מישהו לשלוח את המייל הנכון שמבטיח שהפעם לא יצטרכו לבחור לספק חשמל לישובים דתיים על חשבון ישוביים חילוניים כי כניסת השבת מתקרבת.

אתם צריכים לחשוב על העובדה ששר האוצר סמוטריץ' בכלל לא טרח להגיע לוועדת יוקר המחיה כי הוא "מכיר את החומר", אבל במקום, הרבה יותר מעניין להיזכר כיצד שר האנרגיה ישראל כ"ץ התעלם מהעובדה שהוא עצמו היה חבר בממשלה במשך שנים ארוכות, ומאשים את הממשלה הקודמת בתקלות בחברת החשמל. הממשלה הקודמת אכן לא נקטה פעולה מספיקה ולא קיבלה החלטות כלשהן כדי להתמודד עם המחסור בחשמל. ישראל כ"ץ אכן אישר הקמת תחנת כוח חדשה. אבל האם באמת ממשלה שכיהנה שנה וחצי בלבד השפיעה יותר מכל הממשלות שכ"ץ כיהן בהן עד כה, וששרי הליכוד היו אחראים בהם על משק החשמל? מה זה אומר על היכולת של הליכוד? ועל היכולות של כ"ץ.

אתן צריכות לחשוב על כך שבסופו של דבר מונה לראשות ועדת יוקר המחיה שמואל סלבין, מנכ"ל קרן המשקיעה בנדל"ן ומקורב לליכוד. כבר בשבוע הראשון הבהיר סלבין שאין בכלל אפשרות לעצור את עליית מחירי הדיור, מקווה שאולי אפשר "להוריד במעט מחירים" ושמי שאשם בפגיעה בכלכלה הם בכלל המפגינים נגד המהפכה המשטרית. אבל במקום אפשר להיזכר שלחברת החשמל אין בכלל יעד להפחתת כמות הזמן שבו תושבי ישראל מבלים בלי חשמל, למרות ביקורת שנשמעת כבר שנים ארוכות בנושא. בחברה ימשיכו לגרור את הרגליים ואנחנו נמשיך לחכות

אנחנו צריכים לזכור שהדבר הראשון שהתעסקה בו ועדת יוקר המחיה הוא מדבקות על מוצרים. פריט זניח שראוי לישיבה של שני פקידי ממשלה במשרד צדדי (עם כיבוד הולם) ולא בניסיון להבין באמת את הבעיות שמעכבות את המשק. אנחנו צריכים לזכור, אבל אנחנו יודעים שלממשלה יש יעדים אחרים שלא כוללים את תיקון משק החשמל או שיפור יוקר המחיה. עבורם מדובר בתקלות של יחסי ציבור, לא במשהו ממשי שיש לטפל בו. ועד שזה לא ישתנה, לא משנה מה נזכור ומה נחשוב.