כשסוף העולם יגיע – כדור הארץ ייפגע על ידי אסטרואיד, הרוסים יחליטו ללחוץ על הכפתור, וירוס קטלני ימחה חצי מאוכלוסיית הכדור והעולם כפי שאנחנו מכירים אותו יחדל מלהתקיים – סטיב האפמן יהיה מוכן. המייסד והמנכ"ל בן ה-33 של Reddit, חברת המדיה החברתית ששוויה מוערך ב-600 מיליון דולר, לא מתמקד באיום ספציפי על האנושות, הוא דואג בעיקר למה שיקרה אחר כך.
"יש לי כמה אופנועים מוכנים לפעולה (ברוב תרחישי האימה המכוניות ייתקעו בפקקי ענק – ל.א), יש לי רובים ותחמושת", הוא סיפר לאחרונה לכתב המגזין ניו יורקר. האפמן מתגורר בסן פרנסיסקו, כמו רבים מחבריו בהייטק, והבית שלו מצויד היטב לכל אסון שאמור לקרות. לאחרונה הוא גם עבר ניתוח לייזר בעיניים, לא בגלל שזה יותר נוח או אסתטי. "אם העולם ייחרב, או פשוט תהיה איזו קטסטרופה, אני לא יכול להיות תלוי במשקפיים או בעדשות מגע, אני גמור בלעדיהם".
תקראו לזה סוף העולם, ארמגדון, יום הדין או סתם שואה אפוקליפטית – הנושא של קץ החיים כפי שאנחנו מכירים אותם מלווה את התרבות האמריקאית שנים רבות. ב-1961 ג'ון פ. קנדי שלח את האזרחים האמריקאים לבנות מקלטים אטומיים בחצר האחורית, והעיסוק ביום הדין קפץ מדרגה. גם בספרות, בטלוויזיה ובקולנוע הוא מעסיק לא מעט אנשים. שוברי קופות כמו 2012, מלחמת העולמות, היום שאחרי מחר, 12 קופים, ארמגדון ועוד, מציגים בצורה עוכרת שלווה את הקטסטרופה, הרגע הזה שבו כל מה שאתם מכירים קורס, והם הכניסו אולמות קולנוע שלמים ללחץ.
עד לאחרונה, העיסוק בהישרדות אחרי יום הדין היה שמור לקבוצות שוליים, אמריקאים תמהונים שחושבים שהם חיים בסרט מדע בדיוני. אבל עכשיו, התופעה שינתה כיוון והתמקמה באזורים הכי פחות תמהוניים שיש: עשירי ומתעשרי עמק הסיליקון ובכירי עולם הפיננסים בניו יורק. אחת השכבות העשירות באמריקה החלה להתכונן ליום הדין, ומה שמעסיק את החבורה שמתחזקת את התואר הזה, הוא איך לשרוד כשסוף העולם יגיע.
מדובר בבכירים למיניהם בחברות הטק והסטארט אפים, מנהלי קרנות גידור וחברות הון סיכון, ואחרים מהחונטה המבוססת הזו. הכתבה שפורסמה החודש בניו יורקר, עסקה בהרחבה בפרפרז (preppers), בעלי הממון שמתכוננים ליום הדין. כי בסופו של יום, יודע כל סטארטאפיסט מתחיל, זה החזק ששורד.
מסוק מתודלק ומוכן לתנועה
"יש קבוצה שלנו ב'וואלי'", מספר טים צ'אנג, מנהל קרן הון סיכון בן 40, "אנחנו נפגשים בארוחות ערב שבהן אנחנו מדברים על תוכניות כלכליות וגיבוי שאנשים עושים למקרה שהרע מכל יקרה". מפגשי פסגה של בעלי ממון אינם דבר חדש, אבל בקבוצה של צ'אנג מדברים בעיקר על האם כדאי לאגור ביטקוין או ממון וירטואלי אחר (קריפטוקורנסי), איך משיגים דרכון זר נוסף ובאיזו מדינה הכי כדאי לרכוש אדמה ולבנות עליה את בונקר החלומות.
"אני אהיה גלוי – אני קונה עכשיו מאגר של נכסים. גם כדי לייצר הכנסה פאסיבית, אבל גם כדי שיהיו לנו כמה מקומות בטוחים לברוח אליהם", הוא אומר. צ'אנג ואשתו מחזיקים בתיקים ארוזים ומלאי ציוד עבור עצמם ובתם בת הארבע, אתם יודעים, אם פתאום הנורא מכל יקרה. במציאות הפריכה שבה אנחנו חיים, אולי לא מדובר בכזה רעיון גרוע.
להישרדותנים העשירים יש גם קבוצות פייסבוק סודיות שבהן מחליפים טיפים על מסכות גז, לוקיישנים בטוחים לשינוי אקלימי קיצוני וכמובן בונקרים. אחד החברים בקבוצה, מנהל חברת השקעות, סיפר שהוא מחזיק כל הזמן מסוק מתודלק ומוכן לתנועה ויש לו בונקר תת קרקעי עם מערכת לטיהור אוויר. הוא גם הודה שההכנות האלה שלו שמות אותו בצד האקסטרימי בקרב עמיתיו והוסיף: "הרבה מהחברים שלי עושים את הקטע של האקדחים והאופנועים ומטבעות זהב. זה ממש לא דבר נדיר".
תעשיית ההישרדנות בארה"ב משגשגת. השורדנים המבוססים רוכשים נכסים במיוחד עבור הרגע שבו ייאלצו להימלט מהאסון. הם משקיעים הון קטן בהפיכת מקום המפלט לגן עדן לשורדים – בונקרים ממוגנים, מלאי ציוד לחימה, אריזות מזון ומים, ושאר חפצים שיעזרו להם להינצל מהשואה. אלה שמציעים את כל אלה למכירה – מתכוונים לעשות קופה קטנה בעצמם.
מי שבהחלט גזר קופון על הטרנד הוא לארי הול, המנכ"ל של Survival Condo Project, מתחם מגורים יוקרתי לשורדנים שממוקם באזור כפרי בקנזס, בלב שדות סויה ואורז. המתחם נמצא כולו מתחת לאדמה. הוא נבנה בבונקר תת קרקעי שהיה שמור לטילים, ואפילו אירח טיל עם ראש נפץ גרעיני לכמה שנים.
"זאת צפירת הרגעה להרבה מהאולטרה עשירים", הוא אומר לכתב הניו יורקר, "הם יכולים לבוא וישמרו עליהם שומרים חמושים, הילדים יכולים להתרוצץ חופשי". הבנייה הושלמה בסוף 2012, בעלות של 20 מיליון דולר. במתחם יש 12 דירות, ועלות דירה 3 מיליון דולר. כמו כן יש איזורים משותפים כמו חדר כושר, בריכת שחייה, קיר טיפוס, וגם אגף רפואי, כולל משרד של רופא שיניים. מחסן המזון, אגב, נמצא עדיין בשלבי הצטיידות.
הבניין נמכר כולו, חוץ מדירה אחת שהול שמר לעצמו. החלק הכי קשה בפרויקט, הוא אומר, הוא לקיים חיים מתחת לאדמה. הוא למד איך להימנע מליצור דיכאון (יותר תאורה), למנוע קליקות בין השורדים ובאופן כללי לחקות את החיים מעל האדמה. הול כבר התחיל לבנות את מתחם ההישרדות השני שלו, לא רחוק מהראשון, והתחיל להתעניין ברכישת שטחים נוספים.
באז וורד אחר שמעסיק את השורדנים הוא ניו זילנד. ביום אחרי שטראמפ נבחר, 13 אלף אמריקאים נרשמו ברשות ההגירה הניו זילנדית. הבהלה לניו זילנד החלה עוד לפני כן. ב-2016 נרכשו במדינה כמויות עצומות של אדמות על ידי זרים, אמריקאים בעיקר אבל לא רק. המדינה הפסיפית מציעה ביטחון ומרחק, ורוכשי האדמות שם הם מאותה קליקת שורדנים עשירה הבטוחים שבגלל המרחק של ניו זילנד, והאופי של אזרחיה, סביר שכל קונפליקט ייפתר בדרכי שלום. בניגוד כמובן למציאות האמריקאית, שהיא בלתי צפויה, ועכשיו גם די בלתי יציבה. לבונקרים דווקא אין ביקוש בניו זילנד, כנראה שהמרחק מהבית הלבן עושה את שלו והרוכשים נרגעים, אבל הרבה מהם מבקשים לבנות מנחת מסוקים בשטח הבית. כי בכל זאת צריך להגיע איכשהו הביתה.
מצנח יוקרתי
ההערכות הן שכ-50 אחוז ממתעשרי הטק מתעסקים בענייני הישרדות. למה דווקא הם מעורבים בתעשיית החרדות הזו? אולי בגלל שאנשי עמק הסיליקון ידועים ככאלה שיודעים לחזות טרנדים ומגמות עוד לפני שהם קורים. איך הם עושים את זה, חוץ מכישרון? בזכות הטכנולוגיה שהם יצרו, בדגש על הרשתות החברתיות שיכולות לנבא מגמות עולמיות גדולות ודברים שעתידים לבוא. לפני המשבר הכלכלי של 2008, למשל, כבר רחשו הרשתות החברתיות בענייני משכנתאות וחובות. "היינו מצפן טוב לקריסה", אומר האפמן, מייסד רדיט, "כולם דיברו כל הזמן על חובות והיו מודאגים. בטוח שאם תהיה איזו קריסה גדולה, נראה את הסדקים כבר ברשתות החברתיות".
אפשרות נוספת היא שאותם אנשים נוטים לשיגעון גדלות מסוים. חברת קאליקו של גוגל מנסה לדחות את המוות האנושי בעוד כמה שנים, יש חברה שמקפיאה מליארדרים מתים בתקווה שיום אחד מישהו יחזיר אותם לחיים, וגם ההישרדנות היא בהחלט ניסיון לדחות את המוות, בדגש על מי שיכול להרשות לעצמו. ייתכן שהרבה מהם לא באמת חושבים שזה יקרה, וסבורים שמדובר באירוע בעל סבירות נמוכה מאוד, אבל כשהם מסתכלים על תוצאה של אירוע כזה – היא ממש קטסטרופלית, וזה מספיק, מסבירים בכירים בסיליקון ואלי. "אנשים עם כל כך הרבה כסף, למה לא להוציא פסיק ממנו על תעודת ביטוח?", אומר מנהל בכיר בעמק. " זה הדבר ההגיוני לעשות".
"למה אנשים שמקנאים בהם בגלל הכוח העצום שיש להם נראים פתאום חלשים ומפוחדים?", תוהה רוברט ג'ונסון, מהנדס וד"ר לכלכלה שעבד בגבעת הקפיטול ובקרנות גידור ענק בעולם. הוא מכיר היטב את האליטה הכלכלית הזאת, והוא מתעניין במה זה אומר על המערכת שבה אנו חיים. "זה דבר מוזר מאוד", הוא מסביר לניו יורקר, "מה שאנחנו רואים זה שאנשים שהיו הראשונים לקרוא את המפה, שלא לומר לכתוב אותה בעצמם, אלה עם הכי הרבה משאבים, כי בעצם מזה עם עשו את הכסף שלהם – הם עכשיו אלה שהכי מתכוננים לקפוץ מהמטוס הבוער עם מצנח יוקרתי".
מתעשרי הטק והפיננסים אמנם השתלטו על סצנת ההישרדנות, אבל יש גם אמריקאים פחות אמידים שמנסים לדחות את הקץ. בשנים האחרונות תיאוריית יום הדין חדרה עמוק לתרבות, וההערכה כיום היא שכ-3 מיליון אמריקאים מכינים את עצמם ליום של הפצצה, מבלי להשקיע הון. הם אוגרים בעיקר מזון, מים ותחמושת.
בלוגים ואתרים שלמים עוסקים בהישרדנות, והם מציעים מלאי של תובנות ומידע בנושא. גם תעשיית ספרי ה-how to בתחום ההכנות ליום הדין משגשגת. יש אפילו קורסים בהישרדות, שם מלמדים איך לצוד מזון, איך להשיג מים נקיים, ועזרה ראשונה בסיסית. הנרשמים, אגב, אינם פריקים או מיליציות. הם אנשים ונשים מהמעמד הבינוני-גבוה שרוצים להיות מוכנים. סקר שערך ערוץ הנשיונל ג'יאוגרפיק, בעקבות ריאליטי ששידר על שורדנים, גילה ש-41 אחוז מהאמריקאים חושבים שלאגור מצרכים ולבנות מקלט הם רעיונות ממש טובים. מה הם היו עושים בישראל?