3 בינואר 2002. לוחמי שייטת 13 פושטים על ספינת הנשק האיראנית "קארין איי", ששייטה בין ערב הסעודית לסודאן, ועשתה את דרכה לרצועת עזה במטרה לחמש את ארגוני הטרור. עומר גור (גייגר), שפיקד על אחת מסירות הגומי, יחד עם עשרות מלוחמי שייטת 13 השתלשלו בחבלים מתוך הסירות ומטוסי הקרב לתוך הספינה. תוך דקות ספורות השתלטו עליה והובילו אותה לישראל.
"עומר לא מכיר את המושג פחד. היה לוחם אמיץ. נועז. מנהיג וחבר אמיתי. היה מעורב במבצעים סודיים ורגישים. הוא היה תמיד בשביל כולם. קם לפני כולם, מארגן את כל הציוד ונשאר אחרון לעזור לכולם. כשהוא פיקד על משימה היינו רגועים שהכול יתקתק כמון שעון שוויצרי. סמכנו עליו בעיניים עצומות. הבן אדם הכי מחושב שהכרתי בחיים. יורד לפרטי פרטיים. הבן אדם הכי לא אגואיסטי בעולם. גם אחרי השחרור היינו בקשר", סיפר ד', לוחם לשעבר ביחידה.
הלוחמים ששירתו עם גור ידעו שהוא הסתדר בחיים. ידעו על הווילה המפוארת בצפון קרוליינה, עשרות מיליוני הדולרים שעברו תחת ידיו במסגרת העסק שמכר מוצרי ים המלח בעגלות בקניונים.
"אבל כששמענו שהוא נעצר על הונאה היינו בהלם. דווקא הוא נפל על הפרטים הקטנים?", אומר ד', "אולי זה נבע מעודף ביטחון שהיה לו שהוא לא ייתפס לעולם? לך תדע מה עבר לו בראש. אני כמעט בטוח שמישהו מהישראלים או איזה מתחרה אמריקאי הלשין עליו כי הפריע להם שהוא מצליח ועושה המון כסף".
14 שנה אחרי הפעולה ההירואית בשייטת עומר גור, מלך העגלות הישראלי, הלוחם שלא ידע פחד, מוצא את עצמו בבית כלא בווירג'יניה לאחר שבית המשפט הפדרלי במדינה גזר עליו שש וחצי שנות מאסר בפועל בגין העסקת עובדים ישראליים באורח לא חוקי, הגשת מסמכים כוזבים והעלמת מס.
"אחרי שנעצר, נסענו אליו כמה חבר'ה שלנו לארצות הברית לסייע לו. למצוא איזה עורך דין טוב שיעזור לו, לברר מה הסיכויים שהוא ישוחרר. אצלנו לא מפקירים חברים לא רק בשדה הקרב אלא בכל מקום בעולם. תמיד היינו אחד בשביל השני. הוא אפילו הציע לי להצטרף לעסקים שלו אבל העדפתי ללמוד באוניברסיטה מדעי המחשב", סיפר ג', חבר אחר של גור.
עוד ב-mako כסף:
- בדקנו: כמה אפשר לחסוך בחופשה עזרת קופונים
- המיליארדרים שמתכוונים להשמיד את היקום
- כך תוודאו שהילדים מבוטחים מפני תאונות בחוגים
אבל הרצון לעזור לא הועיל ללוחמים מול מערכת המשפט האמריקאית. "הבנו מהר מאוד שהרשויות בארצות הברית תפרו אותו מכל הכיוונים. עשו לו אמבוש. הם באו מוכנים עם ראיות ועדויות שהפלילו אותו. הם לא השאירו לו שום סיכוי להשתחרר או לצאת זכאי. אני מעריך שהוא לא חשב שמדובר בעבירה כל כך חמורה, אבל הוא הוא טעה. לא הייתה לו שום ברירה אלא להסכים לעסקת טיעון או לקבל 20 שנות מאסר ויותר, אז הוא העדיף לשתף פעולה ולהודות. מבחינתו זה היה הרע במיעוטו".
מה מצב הרוח שלו?
"לא הכי סימפטי. הבנתי מחברים שהיו אתו בקשר שהוא במצב רוח קודר, אבל שומר על אופטימיות. הוא היה מאוד מעורה בחיי הקהילה היהודית בצפון קרוליינה. הכי כואב לו זה על הניתוק מהאישה והילדים הקטנים שלו. בעיקר כשהם מגיעים לבקר אותו בכלא ולא מבינים איך כל זה קרה להם כל כך מהר".
חברות מעל הכל
איך קרה שמלך העגלות הישראלי שהעסיק מאות עובדים, בהם כ-150 אזרחים ישראליים, בשבע מדינות, בעשרות קניונים, ניהל אימפריה ענקית שגלגלה עשרות מיליוני דולרים בשנה, נפל ביום בהיר אחד ויחד אתו התרסק העסק כולו?
גור, 36, נשוי לסיוון פישל-גור (במקור מרמת השרון), אב לשני ילדים קטנים בגילאי 4 ו-6, נולד בנצרת עילית. יש לו ארבעה אחים: הצעיר, 34, שירת אף הוא כלוחם בשייטת ויש לו שני אחים נוספים בני 37 ו-42. כנער אהב מאוד לשחק כדורגל וכדורסל עם ילדי השכונה.
"עומר היה מנהיג כבר מגיל צעיר. היה משכין שלום בין השכנים הנוצרים, המוסלמים והיהודים. היה ילד שמקובל על כולם. כשהגיע לשכונה שלנו בפעם הראשונה משפחה מוסלמית הוא היה הראשון לסייע להם להתאקלם ולדאוג שישחקו עם הילדים שלהם", סיפר אחיו במכתב אופי ששיגר לבית המשפט, "היו לו חברים מכל עדות והדתות. הוא נתן דוגמא לאחרים כיצד להתייחס לאנשים אחרים בחברה ולקבל אותם כשווים בין שווים".
לניר סמילגה, חבר ילדות של גור ושל אחיו, יש רק זכרונות חמים ממנו. "אפילו שאני ואחיו היינו קטנים ממנו ומהחברים שלו הוא תמיד דאג לשלב אותנו במשחקים שלהם ולתת לנו להרגיש רצויים. באחד הימים נפלתי מהעץ. חטפתי מכה חזקה ברגל. עומר, סחב אותי על הגב עד הבית. אצלו חברות מעל לכול", סיפר סמילגה ל-mako, "זה עומר. מלח הארץ. היה ילד מיוחד".
דרכיהם של סמילגה ושל גור הצטלבו מאוחר יותר כאשר במהלך טיול שעשו בנפרד בדרום אמריקה. "במהלך הטיול בברזיל הכרתי גם את שותפו אייל כץ, שהציע לי לעבוד אצלו בצפון קרוליינה בהובלות. עבדתי שם תקופה קצרה. מאוחר יותר עומר הצטרף לכץ והם עזבו את תחום ההובלות ועברו לעסקי העגלות. מאז כמעט לא היינו בקשר. חזרתי לארץ והוא נשאר שם", נזכר סמילגה.
על פי עדותו בבית המשפט היחסים בין גור לאביו היו קשים, טעונים מאוד ומתוחים. לדבריו, כשהיה בגיל עשר אביו עזב את עבודתו ובזבז את כספי המשפחה על שיעורי טיסה וטיסות לחו"ל.
"טליה, אמו של גור, הייתה עמוד השדרה של הבית", העיד אחד מחבריו של גור, "היא עשתה הכול כדי לתת חינוך טוב לילדים ולדאוג לכל מחסורם. אישה מסורה ואדיבה מאוד".
כנער, גור ניקה חצרות בתים, מדרגות, מכר פרחים ברחובות כדי לסייע לאמו בנשיאת העול הכלכלי של הבית. "הוא תמיד דאג לשמור בסוף שבוע זר פרחים אחד לאמו והביא לה הביתה לשמח אותה. הוא אהב אותה מאוד. עבד קשה לסייע בפרנסת המשפחה. אבא שלו כמעט ולא היה בסביבה", סיפר ל-mako חבר אחר של גור. הוריו של גור התגרשו לבסוף כמה שנים מאוחר יותר.
"הכריזמה שלו הצילה חיים"
עוד בתיכון החליט גור לשרת ביחידת עילית בצה"ל. "הוא היה רץ על גבעות, מתאמן סביב השעון, עושה כושר. הוא רצה לעמוד בכל הדרישות המחמירות של הגיבוש כדי להתגייס לשייטת", סיפר שכן לשעבר של גור.
כלוחם בשייטת הוא נחשב בעל זיכרון פנומנאלי, מנהיג שדאג לכל הלוחמים ולא פחות חשוב - לוחם נועז ביותר. "הוא שימש דוגמא לכולם. קם מוקדם בבוקר. מנקה את החדר. מסדר את הארונות בחדר של הלוחמים כשאלה עוד היו ישנים. בודק שהציוד שלהם תקין. היה בקשר עם חברים שנפצעו והורים שכולים", סיפר לוחם לשעבר, "לא פעם המנהיגות שלו, והכריזמה שלו הציל חיי לוחמים. הוא השרה עלינו רוגע ונסך בנו ביטחון. כשחבר נפצע והיה זקוק לניתוח הוא היה הראשון לחזק, לתמוך ולעודד אותו".
הוא שירת ארבע וחצי שנים בשייטת כולל שירות קבע. כשהשתחרר מהצבא בשנת 2004 נסע עם חברים לטיול בדרום אמריקה, ושם הכיר את אייל כץ, ישראלי לשעבר שהציע לו לעבוד אצלו בהובלות. השניים הקימו את חברת "רסקו" שהעסיקה כ-340 עובדים, רובם צעירים ישראליים ששהו בארצות הברית באשרת תייר. החברה הפעילה מאות עגלות בקניונים בכמה מדינות (ווירג'יניה, פנסילבניה, ג'ורג'יה, צפון קרוליינה, מרילנד, ניו ג'רזי ומיזורי) אשר מכרו מוצרי יפוח שמקורם בים המלח. גור העסיק בצמרת החברה תשעה עובדים ישראליים שסייעו לו לנהל את עסקי העגלות.
העסקים שגשגו וגור החל להרוויח עשרות אלפי דולרים בחודש. לטענת הרשויות בארה"ב הוא נישא באופן פיקטיבי לאמריקאית כדי לקבל "גרין קארד" ומאוחר יותר גם אזרחות שתאפשר לו לנהל את העסקים מבלי שיגורש. הוא בנה וילה מפוארת בעיר ריילי שבצפון קרוליינה ששוויה נאמד ב-1.3 מיליון דולר. נסע במכוניות יוקרה, אכל במסעדות גורמה והקפיד ללבוש בגדי מותגים ומעצבי על.
"עומר לא הלך למסיבות, ברים ומועדונים. הוא מעולם לא נגע בסמים ובקושי שתה אלכוהול. הוא תמיד דאג שהעובדים שלו יקבלו משכורות טובות. ידע לשמור על עצמו וליהנות מהחיים", סיפר חבר שביקר אותו כמה פעמים. גור הוא נהג ברכב שטח מפואר "אאודי Q5", בג'יפ ב.מ.וו ובמרצדס והחזיק דירה נוספת בעיר. בשעות הפנאי למד טיסה.
החברה פתחה משרד גדול במגדל המשולש בקניון "עזריאלי" בתל אביב בקומה 37 במטרה למשוך צעירים ישראליים לעבוד בארצות הברית תמורת הטבות מפתות. לצעירים הובטח שכר של 5,000 דולר פלוס בונוסים. עוד הציעה החברה דירות הסמוכות לקניונים בהם מתנהלים עסקיה, כולן מאובזרות ומרוהטות ברמה גבוהה, וכלי רכב חדשים לשימוש פרטי.
"הערך המוסך שמקבלים כשעובדים בחול במסגרת RASKO - עובדים קשה אך מרחיבים אופקים, נהנים מחיים חברתיים, חוויות חדשות והכול באווירה משפחתית ומיוחדת", נכתב באתר של החברה.
העובדים גויסו גם בשיטת "חבר מביא חבר", כאשר לכל מי שסייע לגייס עובדים חדשים הוצעו בונוסים והטבות. החברה אף הפיצה סרטון תדמית כדי לפתות החיילים המשוחררים לבוא לעבוד בעגלות בארה"ב. בסרטון מככבים כמה מהנאשמים בפרשה.
בשנת 2007 הכיר את סיוון פישל-גור, מי שלימים תהיה אשתו ואם ילדיו. "הגעתי לבקר את אחותי שגרה בצפון קרולינה. התאהבתי בעומר והחלטתי ללמוד באוניברסיטה המקומית כדי להיות קרוב אליו", כתבה פישל-גור במכתב לשופט שדן בתיק נגד בעלה, "הוא עזר לי המון בבית עם הילדים. עשה להם אמבטיות, קם בלילה כדי לטפל בהם ולאפשר לי לישון. היה קורא לילדים סיפורים לפני השינה. כשקיבלתי עבודה בתחום השיווק עומר הסכים להישאר יומיים בשבוע בבית כדי שאוכל לפתח את הקריירה שלי. היה חשוב לי שתהיה לי קריירה אף שלא היינו צריכים הכנסה נוספת, לא היה חסר לנו דבר".
14 מיליון דולר
התפנית בעסקיו של גור החלה בשנת 2011. בעקבות שינוי חוקי ההגירה הופסקה הנפקת אשרות עבודה לישראליים ופעילות החברה הפכה ללא חוקית. ולמעשה החברה פעלה בניגוד לחוק.
רשויות האכיפה בארצות הברית קיבלה מידע על כך שחברת "רסקו" העסיקה ישראליים ללא אישור עבודה בהפעלת עגלות בקניונים וסייעה להם להגיש הצהרות שווא לרשויות ההגירה כדי להאריך את שהותם בארצות הברית.
החקירה הסמויה התנהלה במשך כחצי שנה, במהלכה התברר כי החברה לא ניכתה מס משכר העובדים ולמעשה העלימה מסים בשיעור של מיליוני דולרים. עוד התברר שחלק גדול מ-14 מיליון הדולרים שהחברה הרוויחה הוצאו מחוץ לארצות הברית ועשו את דרכם על פי ההערכות לישראל.
לפני כשמונה חודשים החקירה הסמויה הפכה לגלויה. רשויות החוק והמס בארה"ב עצרו את גור ואת בכירי החברה - בועז בן כנען, שלמה גניש, ציון ששון, אייל כץ, עידו רודס, גיא מאזון, שמעון מזרחי ושי יונה. הדירות וכל רכושם חולטו לטובת קופת המדינה. החוקרים הצליחו לתפוס רק 300 אלף דולר במזומן.
המעצר של גור היכה בתדהמה את משפחתו, את חבריו הקרובים ואת הקהילה היהודית בצפון קרוליינה. "כששמעתי שהוא נעצר הייתי בשוק לגמרי", סיפר אחד מחבריו, "לא ידענו עד כמה הוא מסובך. חשבנו שאולי מדובר בטעות, באי הבנה, אבל ככול שחלפו הימים וקראנו את כתב האישום הבנו שהוא בצרה והחלטנו לעזור לו".
נגד גור ונגד בכירי החברה הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בווירג'יניה. עוזר התובע בריאן ג'קסון טען, שמיליוני דולרים הוברחו על ידי עובדי החברה אל מחוץ לארה"ב. שני עובדים נוספים עדיין מבוקשים על ידי שלטונות ארה"ב.
גור מיהר לשכור את שירותו של עורך הדין בארי בוס בניסיון לחלץ את עצמו. חברים ובני משפחה נסעו לצפון קרוליינה כדי לעזור לו להתמודד עם ההאשמות.
עוד לא החליט אם לערער
גור עמד בפני עונש של 20 שנות מאסר. אולם החלטתו לסייע לרשויות ולהודות במעשים שיוחסו לו הובילו עזרה לו מול הרשויות.
פרקליטו ביקש להקל בעונשו ולגזור עליו עונש מאסר של שנתיים וחצי בלבד. הוא הציג בפני בית המשפט את גור כגיבור מלחמה שסייע לעשרות אנשים, ועכשיו צפוי להפסיד את השנים הראשונות והמעצבות של ילדיו.
עורך הדין בוס מסר לבית המשפט עשרות עדויות אופי ותצהירים של אנשים ששיבחו את גור. לטענתו, עובדי החברה לא נוצלו והועסקו בתנאים טובים ביותר.
עובדים בחברה העידו לטובתו של גור וסיפרו עליו שהוא היה בוס מתחשב ודואג שסייע להם רבות בתנאי מגורים ומבחינת שכר.
"כשפרצה מלחמת לבנון השנייה עומר ואייל סייעו למשפחות שלנו שהיו תחת ירי טילים", סיפרה ויקי עובדת לשעבר בחברה, "פה הם דאגו לנו לדירות מרווחות. קיבלנו תנאים טובים מאוד. ארגנו לנו ימי הולדת ומסיבות חנוכה".
מורן, גם הוא עובד לשעבר, סיפר על התמיכה הרגשית והעידוד שקיבלו הוא וחבריו מגור. "היחס היה כמו במשפחה. יעצנו לו מה לעשות עם הכסף שהרווחנו כדי שלא נבזבז אותו ככה סתם", העיד.
אף שהתביעה דרשה לגזור על גור עונש של חמש שנים ועשרה חודשים, השופט ריימונד ג'קסון החליט להחמיר ולגזור עליו שש וחצי שנות מאסר וקנס אותו בסכום של 25 אלף דולר בנוסף לחילוט רכושו. השופט ציין בפסק הדין, כי גור עמד בראש תכנית מאסיבית של שקר מרמה וגניבה שהסבה נזק לקופת המדינה. ההערכה היא שהעונש החמור נגזר על גור במטרה להרתיע ישראליים אחרים מלהפעיל עגלות בקניונים ולהעסיק עובדים באופן לא חוקי. סנגורו של גור מסר ל-mako שטרם החליט אם לערער על גזר הדין.
מצבו רוחו של גור השתפר באחרונה אבל הוא מודע לכך שבתום מאסרו הוא יגורש מארצות הברית ולא יוכל לחזור אליה יותר.
"רק היום (חמישי ש.א.) שמעתי לראשונה ממך על גזר הדין. זה אבסורד. עומר שהיה עושה אמבוש למחבלים, היה מבריק במהלכים מבצעיים כמו רב אומן בשחמט, לא היה מספיק חכם להבין שעושים לו אמבוש וחטף מט מהסרטים. זה ממש לא מתאים לו", סיכם בצער אחד מחבריו הקרובים.
סייע בהכנת הכתבה: אהוד קינן
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il