במדינת ישראל יש כ-50 מטוסי מנהלים המופעלים על ידי חברות או בבעלות של אנשי עסקים מהאלפיון העליון. בזכות הצעצוע היוקרתי של הטייקונים, הם יכולים לטוס באופן חופשי לכל מקום בעולם מבלי שהם צריכים לעמוד בתור לבידוק הביטחוני, יודעים שבקוקפיט יושבים הטייסים הטובים ביותר וכל זה על כיסא מפנק עם דיילת צמודה.

לכן כשהתעשייה האווירית הציעה לנו לטוס במטוס מנהלים שהיא מייצרת, הגאלפסטרים G280, לא חשבנו פעמיים וקפצנו על ההזדמנות. כדי להבין את גודל החוויה, דמיינו לכם טיסה במחלקת עסקים אבל על סטרואידים. על הקרקע שמענו על התכניות העסקיות של התעשייה האווירית, הסבות מטוס נוסעים למטען ועל רווחים גבוהים למרות משבר הקורונה העולמי.

ה-G280 פותח ומיוצר במפעל התעשייה האווירית בלוד .לאחר השלמתו הוא מוטס לארה"ב שם גאלפסטרים האמריקאית אחראית להשלמת תא הנוסעים היוקרתי. עניין העיצוב משנה כמובן את המחיר על פי דרישת הלקוח. אולם לפני השלב הזה עלות המטוס קצת יותר מ-20 מיליון דולר. "הרבה אנשים לא יודעים, אבל מדינת ישראל מייצרת מטוסים", אמר בועז לוי מנכ"ל תעשייה האווירית. "זה המוצר בייצור סדרתי היקר ביותר בישראל".

עד היום התעשייה האווירית מכרה למעלה מאלף מטוסי נוסעים, מהם למעלה מ-200 מטוסי G280. חווית הטיסה שהרגשתי כנוסע הייתה מדהימה. בכל זאת, אני רגיל למחלקת תיירים צפופה. אבל המטוס הזה גרם לי להחליק לפוזת הטייקון די בטבעיות. ה-G280 שקט מאוד, את ההמראה כמעט ולא מרגישים, הרבה בזכות רועי, דן דן וצפריר שישבו על ההגאים, והפסיליטיז בקבינה משדרים פינוק. לא פחות חשוב, תא הטייס מתקדם מאוד ומאפשר לצוות הטייסים לבצע את המשימה שלהם באופן בטוח.

גאלפסטרים G280 - מבט אל תא הטייס (צילום: שי לוי)
מבט אל תא הטייס. | צילום: שי לוי

"זה מטוס מאוד מיוחד, כשאנחנו בין קומץ חברות מאוד קטן שיודעת לייצר מטוסי מנהלים סילוניים. הG280 זה מוצר הדגל שלנו", אמר דן הטייס. "שני האלמנטים הכי חזקים שהמטוס הזה נותן זה דבר ראשון נוחות שחשובה לאיש עסקים. דבו נוסף זה הטווחים (כ-6,500 ק"מ) הוא יודע לטוס מפה לאירופה, לחצות את האטלנטי או מנקודה לנקודה בארה"ב. נקודה נוספת לאנשי העסקים זה האמינות. הם לא רוצים שמטוס שלהם יתקלקל והוא יאלץ לחכות כשאנחנו מדברים על אמינות גבוה במיוחד, למעלה מ-90 אחוז".

הוא מוסיף כי מבחינת תא הטייס "הוא נותן לנו כטייסים תמונה מצבית מעולה, אזהרות במקום כשצריך. המטוס נשלט תרך תע"ל (תצוגה עלית) כמו במטוסי קרב עליה יש את כל נתוני הטיסה ואף יותר מזה, תמונת פליר שמוקרנת לטייס וככה הוא רואה את המסלול טוב יותר כשבנוסף היא מעניקה לו את היכולת להגיע למסלול גם בתנאי מזג אוויר קשים. יש פה גאווה ישראלית".

15 אלף דולר לטיסה

העולם העסקי בישראל ספג מכות קשות כתוצאה מנגיף הקורונה, אולם ייצר גם לא מעט הזדמנויות בעבור חברות רבות. אולם בזמן שהתעופה האזרחית הייתה שרויה במשבר קשה, הפעילות האזרחית של התעשייה האווירית עלתה לאורך השנים גם בזמן משבר הקורונה כאשר היום הפעילות האזרחית של החברה המוכרת בגלל הסקטור הביטחוני, עומדת על כשליש מסך הפעילות. זה קורה לא מעט בזכות ייצור מטוסי מנהלים והסבת מטוסי נוסעים לטען.

בואינג 777 שעובר הסבה למטוס מטען (צילום: חזי שמואלי,  יח"צ)
בואינג 777 שעובר הסבה למטוס מטען | צילום: חזי שמואלי, יח"צ

בעוד שמשבר הקורונה קרקע בישראל ובעולם כמעט 15,000 מטוסים, בתחום של המנהלים המצב היה שונה. בניגוד למטוסי הענק של חברות התעופה, למטוסי המנהלים היה מותר לטוס מישראל ואליה. אנשי העסקים ולא מעט סלב ניצלו את זה היטב כפי שראינו כולנו מהכותרות מהשנה האחרונה. יותר מזה, מבדיקה שלנו עולה כי טייקונים רבים העמידו את מטוסי המנהלים שלהם עבור אזרחים שהיו מוכנים לשלם כדי לצאת מהארץ.

מעדויות שהגיעו לידינו, בעיקר מישראלים תושבי מדינות אחרות שרצו לחזור לביתם, הטייקונים הציעו טיסות מישראל לקפריסין בתמורה ל-10,000 עד 15,000 דולר. היו לא מעט שוויתרו אבל מי שהיה מספיק נואש או שהיה לו את הממון הנדרש לקח את ההצעה ושילם. לא ברור כמה טיסות כאלה יצאו מישראל מאז פרוץ המשבר, אולם הערכות מדברות על כמה עשרות.

בעוד שמשבר הקורונה קרקע בישראל ובעולם כמעט 15,000 מטוסים, בתחום של המנהלים המצב היה שונה. למטוסי המנהלים היה מותר לטוס מישראל ואליה. אנשי העסקים ולא מעט סלב ניצלו את זה היטב

בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, עם שי לוי (צילום: חזי שמואלי,  יח"צ)
בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, עם שי לוי | צילום: חזי שמואלי, יח"צ

אחרי הקורונה המטען מחליף את הנוסעים

לצד מטוס המנהלים עליו טסתי במסגרת מטס עצמאות 73, בו השתתפה התעשייה האווירית לראשונה מאז 1987, טס גם פרויקט העתיד של החברה, בואינג 777 שעבר הסבה ממטוס נוסעים למטוס מטען בחטיבת התעופה של תעשייה אווירית בניהולו של יוסי מלמד. מדובר בתחום משמעות בעולם התעופה וכזה שקיבל חיזוק משמעותי בעקבות משבר הקורונה.

חברות תעופה לא אוהבות מטוסים שלא עולים לאוויר, חוץ מהפסדים גדולים בגלל שלא נמכרים כרטיסי טיסה, כל מטוס מקורקע דורש אחסון שעולה כ-2,000 דולר ליום. השמשת מטוס אחרי שלא טס תקופה מגיעה לעשרות אלפי דולרים, הערכות נעות בין 20,000 ל-40,000 דולר. לצד זה חברות רבות ביקשו להסב את מטוסי הנוסעים שלהם למטען ועל גבי אלה הובילו בין השאר את חיסוני הקורונה בחרבי העולם.

דן, טייס ניסוי בתעשייה האווירית, מסביר ש"הסבות מטוס נוסעים למטען זה קו העסקים מרכזי בחברה". כבר לא מעט שנים שהם מבצעים הסבות מהסוג הזה למטוסי הבאוינג 767 הוותיקים. בימים אלה ממש הם עובדים על הסבת מטוס העתיד של החברה בתחום, הבואינג 777-300.

והבואינג 777 הזה "שטס לידנו זה למעשה קו העסקים הבא שלנו" הסביר דן. "זה מטוס שאנחנו מחכים לו ומצפים שהביצועיים העסקיים שלו יתרמו לתוצאות של החברה". הוא מוסיף ש"זה מטוס נוסעים שאנחנו הופכים למטוס מטען כאשר אנחנו מובילים עולמיים בשוק הזה, למעשה אנחנו מספר אחד בתחום. נכון להיום המוצר החזק שלנו בתחום הסבת מטוסי נוסעים למטען זה הבואינג 767. ועכשיו אנחנו לוקחים את זה שלב אחד קדימה למטוס מתקדם וגדול יותר שזה הבואינג 777-300. מדובר בפרויקט הנדסי מדהים כשהמהנדסים של תעשייה אווירית, טייסי הניסוי כבר התחילו לטוס עליו לפני השינוי של האווירון, כדי לראות שההסבה לא פוגעת בביצועים שלו".

"דווקא היום בעת הקורונה יש דגש למטוס כזה, נוסעים שמסבים למטען", מסביר בועז לוי מנכ"ל תעשייה אווירת. "אלה המטוסים שמביאים את החיסונים או המשלוחים שמגיעים אלינו לבית מכל מקום בעולם. אנחנו מהחברות הבודדות בעולם שיש להן את היכולת לבצע פרויקט שכזה".