השף חיים כהן כועס. הוא אמנם לא היה בוחר מקצוע אחר, ולדבריו מסעדה היא "העסק הכי מקסים בעולם", אך לטענתו העובדה שהוא בחר דווקא בענף הזה לא אומרת שצריך להפלות אותו מול מעסיקים אחרים.

הנושא שעליו מלין כהן, יחד עם איגוד בעלי המסעדות בישראל, הוא היטל המעסיקים הגבוה המושת על התחום. על פי חוק מ–2003, נדרש כל מעסיק של עובד זר לשלם למדינה היטל בן 20% על שכרו.

"אני לא מבקש שירחמו עלי", אומר כהן, "אני מבקש צדק. המסעדות הפכו לפרה החולבת של המדינה, והמסעדנים נדרשים לשלם הרבה יותר ממעסיקים אחרים. נוצר מצב שדווקא הענף שהפך את ישראל למעצמת קולינריה, שבזכותו מגיעים אליה כיום תיירים, סובל ממדיניות לא־שוויונית".

על עובדי סיעוד וחקלאות אין היטל

מטרת ההיטל המקורית היתה למנוע הבאת עובדים זרים לישראל, הפוגעים בעובדים המקומיים. באותה תקופה כמעט לא היו בארץ מבקשי מקלט, אלא שכיום החוק הזה מושת, לפי הוראת האוצר לרשות המסים, על מעסיק של כל עובד זר — ואינו מבחין בין פועל בניין סיני, שעובד בישראל ארבע שנים ואז חוזר למולדתו, למי שברח לישראל ונאלץ להתפרנס בה.

יתרה מכך, בעוד שעבור ענפים שונים המעסיקים עובדים זרים נקבעו מכסות חוקיות של עובדים שבגינן משולם היטל של 0%–15%, הרי שעבור ענף המסעדנות לא נקבעו כאלה ולא ניתן "לייבא" עובדים זרים. לטענת המסעדנים, עובדים מקומיים אינם רוצים לעבוד בעבודות ניקיון או מטבח, ולכן הם נותרים עם אופציה אחת — מבקשי המקלט, או ה"מסתננים" בלשון החוק, שבעבורם, כאמור, עליהם לשלם היטל של 20%.

"זה אבסורד", אומר כהן. "תביאו לי עובדים מקומיים ואקח אותם בשמחה, אלא שאת העבודה הזאת מוכנים לעשות רק מבקשי מקלט, ולא עובדים זרים ברישיון. על כל אחד מהעובדים הזרים אני משלם 50 שקל לשעה, כולל כל המסים. החוק אומר שמצד אחד, הוא עובד ישראלי שמקבל את כל הזכויות, כולל פנסיה, ומצד שני, הוא עובד זר, שאני חייב לשלם עליו היטל בן 20% — הגבוה ביותר מכל הענפים. הטיפול של המדינה במבקשי המקלט הוא מבולבל. איש לא לוקח אחריות, ואנחנו משלמים את המחיר".

ההיטל הוא אכן מגזרי. בעוד מעסיקי עובדים זרים לא חוקיים ומסתננים ישלמו 20% — מעסיקים מתחום הבניין, התעשייה והמלונאות ישלמו 15% מס. מעסיקים בתחום החקלאות אינם משלמים, ורק ב–2019 יתחילו לשלם 10%. גם על עובדים סיעודיים אין מס, מתוך הנחה שמעסיקיהם הם קשישים, ויש רצון להקל עליהם.

"במקום לתמוך בענף הכי מסוכן, שבו נסגרים הכי הרבה עסקים, דורשים מאתנו עוד ועוד דרישות, ועוד כאלה שמפלות אותנו יחסית לאחרים", אומר כהן.

"עסק קטן יכול להתמוטט מהמס הזה"

אף שההיטל נגבה מכוחו של חוק מ–2003, הנושא הפך לנטל על המסעדנים, בעיקר בשנים האחרונות, עם עלייה בהשתתפות של מבקשי מקלט בשוק העבודה. בשנה האחרונה החלו בעלי רשתות בתי הקפה, מסעדנים ובעלי בתי מלון, לקבל שומות המסתכמות, על פי רשות המסים, בחצי מיליון שקל עד 6 מיליון שקל לעסק. ההיטלים מצטברים לסכום של 250–400 מיליון שקל בשנה.

לפי איגוד בעלי המסעדות, מלונאים נדרשים לשלם עשרות מיליוני שקלים. פניות בשנה האחרונה לבתי משפט השלום ולבתי משפט מחוזיים הניבה אמירה ברורה: בעלי המסעדות צריכים לשלם.

"הכיוון הוא בית המשפט העליון", אומר שי ברמן, מנכ"ל איגוד בעלי המסעדות ובתי הקפה, המאגד כ–700 בעלי עסקים מתוך ה–8,000 הפועלים כיום. "נוצר פה אבסורד. החוק הזה מיועד לעובדים זרים — אנשים שמגיעים לכאן כדי לעבוד, ויש להם לאן לחזור. למסתננים אין כרגע לאן לחזור, לכן אנו טוענים שיש להתייחס אליהם כאל ישראלים, ולא להחיל עליהם את ההיטל.

שי ברמן, מנכ"ל איגוד בעלי המסעדות ובתי הקפה (צילום: דניאל צ'צ'יק, TheMarker)
שי ברמן, מנכ"ל איגוד בעלי המסעדות ובתי הקפה | צילום: דניאל צ'צ'יק, TheMarker

"בניגוד לענפים אחרים שיש בהם מכסות, ויש גם מקומיים שעובדים בהם — בענף שלנו מקומיים, יהודים או ערבים, לא רוצים לעבוד. אף אחד לא תופס מקום של עובד ישראלי, ולכן ההיטל מיותר. עסק קטן שמקבל פתאום שומה של חצי מיליון שקל עבור ארבע שנים יכול להתמוטט".

מצד שני, הוא לא שילם בזמן.
"זה נכון, אבל מדובר בהיטל לא הוגן, לא מידתי ולא שוויוני. אנחנו מוכנים לשלם את כל הזכויות שלהם כחוק, אבל המדינה צריכה להחליט אם הם ישראלים או עובדים זרים. אי אפשר לדרוש מסים גם על זה וגם על זה".

למה זה קורה דווקא בענף שלכם?
"כי לתחומים אחרים, כמו חקלאות או בניין, יש לובי חזק בכנסת, ואנחנו ענף חלש, שאף אחד לא רוצה לטפל בו. אין אף משרד ממשלתי שפורש עלינו את חסותו".לדברי השף כהן, הוא קיבל דרישת תשלום קטנה יחסית. "למזלי, שילמתי כל השנים האלה, אז השומה שלי היא 200 אלף שקל", הוא אומר.

אחרים לא שילמו.
"כי הנושא מקומם ועדיין לא הוסדר סופית".

טבחות במסעדה כעבודה מועדפת

אם זה היה תלוי במסעדנים, כך עולה מהשיחה עם כהן, הם לא היו מעסיקים דווקא את מבקשי המקלט. "אני לא שופט אותם, כי מדובר באנשים שנלחמים על הישרדותם היומיומית", אומר כהן. "אבל גם לא פשוט להיות מעסיק שלהם. הכשרה של עובד במטבח יכולה לעלות לי 5,000 שקל, אבל לרוב הוא לא נשאר לאורך זמן — אם מסיבות שתלויות בו, ואם משום שהמדינה שולחת אותו למתקן חולות. עובד כזה לא מחזיק מעמד יותר מכמה חודשים.

"הם גם למדו את כוחם, והבינו שיש בהם צורך, אז קל ונוח לעבור ממקום למקום. היום למשל הגיע אלי עובד שלא מסכים לנקות שירותים. פניתי לחברת כוח האדם וביקשתי עובד אחר, שכמובן צריך לשלם גם עבור ההשמה שלו.

"בנוסף, כולנו נתונים לבדיקות של משרד הכלכלה. אני זה שצריך לוודא שהם לא חורגים מהוויזה שניתנת להם רק לשלושה חודשים, ואם עבר אפילו יום אחד — אני נחשב עבריין. יש היום תעשייה שלמה של אישורי עבודה מזויפים, וגם לזה המעסיק צריך לשים לב, אחרת שוב — הוא עובר על החוק. ההעסקה הזאת דורשת לא מעט תשומת לב ניהולית, וכמובן תשלומים רבים".

הגזירות, על פי ברמן, לא מפסיקות לנחות. מתחילת 2017 ינוכו 16% משכרו של כל עובד לקרן שתיפתח כשיעזוב, במטרה לעודד יציאה מהארץ. "מדובר בעובדים שרוצים את הכסף עכשיו כדי לאכול, ובקרוב המעסיק יצטרך להסביר להם למה הסכום קטן יותר", הוא אומר. "כמו כן, אנחנו משלמים ימי חופשה ומחלה ופנסיה לאנשים שלא ברור היכן יהיו מחר".

זה קורה בגלל ניצול של העובדים החלשים במשק על ידי מעסיקים, גם במסעדות.
"ובמנצלים צריך להילחם, אבל אי־אפשר להשליך על כולם".

בשל המחסור, זולגים מבקשי המקלט מתחום הניקיון גם למטבחים. דווקא בנושא הזה יש לאיגוד בעלי המסעדות פתרון — הגדרת מקצוע הטבח כעבודה מועדפת. "פנינו כבר לכנסת", אומר ברמן, "אבל שם חוששים שמסעדן יקבל מלצרים לעבודה מועדפת, במקום עובדי מטבח".

התשובה הזאת מרגיזה את כהן "התפישה הבסיסית היא שכולנו עבריינים", הוא אומר. "מצדי, מי שעובר על החוק שירימו אותו על טיל, שיסגרו לו את המסעדה, אבל אי־אפשר לפגוע בכולם".

מהגר סודני באילת (צילום: אוליבייה פיטוסי, TheMarker)
מהגר סודני באילת | צילום: אוליבייה פיטוסי, TheMarker

גם עבודה מועדפת היא זמנית.
"נכון, אנחנו מניחים שאנשים צעירים שייכנסו למטבח במסגרת עבודה מועדפת, וזאת התשוקה שלהם, גם יישארו בענף, וכולנו נרוויח. בכל העולם יש מחסור בטבחים, למה לא לעזור?"

ברמן מדגיש כי "עבודה מועדפת במטבח היא רק נושא אחד. יש עוד לא מעט צעדים שאפשר לנקוט כדי לא לחסל את הענף, כמו לקבוע מכסות לעובדים זרים, או להעסיק מסתננים באותם תנאים של ישראלים. אם מתעקשים להמשיך את ההיטל, אי־אפשר לדרוש מאתנו את הסכום הגבוה ביותר.

"אני רואה במשרד האוצר לדורותיו את האחראי למצב העסקים הקטנים בכלל, ומצב המסעדות בפרט, ויש לנו ציפייה משר האוצר, משה כחלון, ששם את נושא העסקים הקטנים כאחת האג'נדות המרכזיות שלו, להפוך את סדר העדיפויות — ולהקל על העסקים הקטנים לפני השחקנים הגדולים במשק".

מרשות המסים נמסר: "רשות המסים אוכפת את הוראות החוק ומיישמת את מדיניות הממשלה בנושא".

ממשרד האוצר נמסר: "בשל הכדאיות שבהעסקת עובדים זרים על פני עובדים ישראלים (בשל רמות השכר הנמוכות שהם דורשים), שורה של ועדות מקצועיות, ובהן אקשטיין, טרכטנברג, ובאחרונה אלאלוף המליצו על ייקור והשוואת עלות העסקה של עובדים זרים, ובפרט בענפי הבניין (שבו מועסקים כ–180 אלף ישראלים), התיירות והמסעדנות (שבהם מועסקים כ–200 אלף ישראלים).

"ההעסקה הנרחבת של עובדים לא־ישראלים בענפים אלה מביאה להורדת רמות השכר בהם. כך, השכר הממוצע למשרת שכיר בענף האירוח הוא 4,479 שקל בלבד. ההיטל נועד למימון העלויות החיצוניות שכרוכות בהעסקת עובדים זרים, ובהן השלכות על דחיקת ישראלים משוק העבודה והשלכות על מרקם החיים החברתיים של תושבי ישראל".

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
האמא קונה בזארה, הבת לא התקבלה לבית ספר
מינוף על מינוף: דוד פתאל רוכש 5 מלונות בסקוטלנד וסלובניה בכ-400 מיליון שקל