לפני כשלוש שנים החליט דוד (שם בדוי), איש עסקים מצליח תושב ירושלים שעוסק בתחום הטקסטיל, להרחיב את עסקיו למזרח אירופה. הנוכחות הישראלית הגדולה שם, הוא שיער, תסייע לו. הוא החל לבלות מספר חודשים בשנה באוקראינה ובפולין.
הביקור באומן פתח את עיניו של דוד, במובן הפחות רוחני של המילה. לדבריו, העיר הפכה למקלט המס המועדף על מאות ישראלים, בהם עשרות עבריינים בכירים, שהקימו בה עסקים משגשגים. רשויות המס הישראליות לא מגיעות לכאן.
"אתה רואה מאות מיליונים של שקלים זורמים בשחור ברחובות אומן ואף אחד בארץ לא עושה כלום", הוא אומר בתסכול, "אני משלם מיסים כחוק על העסקים שלי בחו"ל. פה? הפקרות. איש הישר בעיניו יעשה. באו לפה ישראלים והקימו להם מושבה, הקימו עסקים מצליחים ורובם מעלימים מס. זה לא הגיוני שמלבינים פה הון, הם חיים כמו מלכים ואותי ואת אנשי העסקים האחרים רודפים על כל שקל שלא הצהרנו עליו".
התסכול של דוד חושף תעשייה של העלמות מס והלבנות הון בעיר אומן. ברשות המסים מדברים על מאות מיליונים שלא משולמים לקופת המדינה. אנשי עסקים באומן מדברים על מיליארד שקל בשנה. יש מה שמעז לדבר על יותר.
כבר למעלה מעשרים שנה שהעיר אומן באוקראינה, מקום קבורתו של רבי נחמן מייסד חסידות ברסלב, היא מוקד לעלייה לרגל של מאות אלפי חסידים ומאמינים מרחבי העולם. בשנים האחרונות התופעה גרמה לשגשוג נדל"ני: מחירי הדירות זינקו במאות אחוזים, קרקע שסמוכה לחלקת הקבר יכולה לעלות מאות אלפי דולרים.
"הנדל"ן שרוכשים באומן הוא חלק מהלבנת ההון של רוב הישראלים, שרוצים לטשטש את העקבות שלהם מרשויות המס בארץ", טוען תושב אומן, "כדי שלא יעלו עליהם הם דואגים לרשום את העסקים, הבניינים או הקרקעות שהם רוכשים על שמותיהם של תושבים אוקראיניים או יהודים המתגוררים במקום. הם חשבו על הכול".
מלונות והברחת סיגריות
לא רק הנדל"ן הוא הזדמנות עסקית קורצת לישראלים. מסעדה מצליחה יכולה לגלגל בשנה טובה סכום של כ-100 מיליון שקל. ברחבי אומן ממוקמים עשרות בתי מלון ובתי הארחה. מדובר באחד הענפים המכניסים ביותר בעיר. הביקוש בחגים שובר שיאים. בית הארחה או מלון בבעלות ישראלית יכול להכניס כ-25 מיליון שקל בממוצע בשנה ולעיתים הרבה יותר. האם כולם מעלימים הכנסות? כנראה שלא. אבל כל מי שמעורב בנעשה בעיר טוען שמדובר בתופעה רווחת.
אם הענפים החוקיים עושים הרבה כסף, הענפים הלא חוקיים רווחיים הרבה יותר. מה לענפים הלא חוקיים ולמסים שלא משולמים בישראל? סביר להניח שתקציב החינוך הבא לא ימומן ממס שמוטל על רווחי עסקאות סמים. אולם רשות המסים נוהגת מזה שנים ללחום בפשיעה המאורגנת באמצעות העמדה לדין של ראשי הארגונים על העלמת מס, ולא על העבירות עצמן. לכן, מבחינתה של המדינה, גם כסף שהושג באמצעים פסולים, עדיין חייב במס. הרשעה בעבירות מס כוללת איתה קנס גבוה. ריקו שירזי, למשל, שנשלח לפני כשנה וחצי לשמונה שנות מאסר, נקנס בנוסף בסכום של מיליון שקל בעקבות הרשעתו בעבירות מס ובהלבנת הון.
הסחר בסמים וגביית דמי החסות באומן תפסו תאוצה בשנתיים האחרונות. על פי החשד, התחומים מנוהלים על ידי עבריינים בכירים החברים במאפיה הירושלמית ובארגוני פשיעה בדרום הארץ. אבל זה רק קצה הקרחון. גורמי איכפת חוק מעריכים שהפשע המאורגן הישראלי מפעיל גם דוכני אוכל ומכירת פריטי קודש בעיר ולוקח את הנתח שלו ממיליוני שקלים שזורמים לקופות צדקה המפוזרות באומן.
תחום רווחי נוסף הוא הברחות הסיגריות מאומן לישראל. הפער בין המחיר בעיר למחיר בישראל גדול מאוד, וכך נוצרה תעשייה של עשרות חסידי ברסלב שמעורבים בהברחות עשרות אלפי פקטים של סיגריות. השווי המוערך על פי חוקרי רשות המסים: מיליוני דולרים. הסיגריות נמכרות לפיצוציות בבני ברק, ירושלים ובית שמש. חלקם של ראשי המבריחים הוא עשרות מיליוני שקלים. המדינה? מפסידה.
"בחגי תשרי ובימים מסוימים לאורך השנה אנחנו מתגברים את כמות עובדי המכס בנתב"ג כדי לאתר את הברחות הסיגריות", מספר גורם ברשות המיסים, "זה לא קל. למעשה כל אחד יכול לבצע את ההברחה. זה בלתי אפשרי לאתר את כל המבריחים. אבל אני יכול לומר לך שאנחנו תופסים אלפי פקטים כל שנה והמספרים רק הולכים ועולים. להערכתי מה שאנחנו תופסים זו טיפה בים".
מי שנעצר משתף פעולה בחקירה?
הם שומרים על קשר שתיקה. קשה מאוד לפצח אותם בחקירה וזה לפעמים מונע מאתנו להגיע לראשי הרשת. הם מיומנים מאוד כיצד להתנהג בחקירות".
גיוס המבריחים מתבצע בדרכים שונות ומגוונות. כך למשל, כאשר חסידים חסרי מזומנים רוצים להתארח באכסניה בעיר, הם נדרשים לשלם כל אחד עבור חדרון 120 דולר כולל ארוחת בוקר ללילה אחד.
"יש בעלי בתי הארחה ואכסניות שמעורבים בהברחות והם מציעים לאותם חסידים להבריח לרשתות שלהם הפועלות בישראל עשרות פקטים ולעיתים יותר בתמורה לכך שלא ישלמו עבור החדרים. רובם מסכימים כדי לחסוך בעליות. הם מקבלים את הפקטים ארוזים עם מספר טלפון של אחד מחברי הרשת שמיד עם נחיתתם יוצרים אתו קשר ומעבירים לו את הסיגריות", מגלה א', תושב אומן המכיר מקרוב את התנהלות רשת הברחות הסיגריות.
"אנשים פה חיים בפחד. יש פה מאפיות של עבריינים שהשתלטו בכוח על עסקים. הם כופים על יהודים לעבוד עבורם בכל מיני דוכנים וריקון קופות צדקה. מי שלא עובד איתם חוטף מכות או נדקר. אומן זו מדינה בפני עצמה. את פה את חוקי מדינת ישראל", מספר ב', המתגורר במקום כעשר שנים, "אתה רוצה להפעיל במקום דוכן אתה צריך לשלם פרוטקשן לכל מיני עבריינים שהחליטו ביום בהיר אחד שהשטחים שייכם להם. אנשים פה חיים בפחד. עושים פה כסף מכל דבר ולא משלמים מיסים. השלטון האוקראיני מפחד להתערב כדי שלא יטיחו בו אשמה שזה על רקע אנטישמי. הם מסתכלים על מה שנעשה באומן מהצד ובינתיים הישראלים נוגסים עוד ועוד שטחים ועושים מיליונים על חשבון התושבים הוותיקים".
המשטרה כבר עוקבת
"למשטרת ישראל או לרשות המיסים אין בכלל דריסת רגל במקום לכן העבריינים פה חוגגים ומשתלטים על עוד ועוד עסקים", טוען דוד, "כשהגעתי לפה בפעם הראשונה הייתי בהלם ממה שראיתי. בארץ, יחידת 'יהלום' של רשות המיסים (יחידה המטפלת בפשע המאורגן) הייתה חוגגת ומבצעת מעצרים של אותם עבריינים אבל פה זה עיר מקלט עבורם. הם יודעים שאף אחד לא יפריע להם ולא יעצור אותם. אז העסקים שלהם רק פורחים ופורחים".
לרשות המיסים אין כמעט אמצעים או תקציבים לשגר סוכנים סמויים מטעמה כדי לבצע מעקבים אחר מעלימי מס במדינות ברחבי העולם. המידע מגיע ליחידות המודיעין ברשות באמצעות הרשתות החברתיות - בעיקר פייסבוק, אתרי חדשות באינטרנט, עיתונים, טלוויזיה ורדיו ותכניות ומדורי רכילות.
"רשות המיסים כמעט ולא עושה מעקבים סמויים בחו"ל", מסביר עורך הדין קובי כהן, מומחה בתחום המיסוי, ומי ששימש בעבר כפקיד השומה בתל אביב, "זה עניין של תקציב ואמצעים. פשוט אין כסף לזה. רק במקרים נדירים מבצעים חיקורי דין מחוץ לישראל. בסופו של דבר רשות המיסים מגיעה לכולם. יש לעובדים שם מספיק מקורות מידע לאתר את מעלימי המס. כל חריגה ולו הקטנה ביותר של העברת כספים נבדקת, כל העברה בנקאית. קיים קושי גדול להלבין כסף שחור. קיים שיתוף פעולה בין מדינות ויש חקיקה בעניין העברת מידע לגבי חשבונות בנק של תושבי חוץ. בנקים נאלצים לחשוף את פרטי בעלי החשבונות, בניגוד למה שהיה בשנים עברו".
לדבריו, ברשות המיסים באופן כללי עוקבים אחר ההמראות והנחיתות של אותם חשודים בהעלמת מיסים בחו"ל, אוספים עליהם פרטים לגבי הימים ששהו בארץ ובודקים שלוש שנים לאחור את התקופות ששהו בישראל.
"איסוף מידע לגבי הטיסות והנחיתות של אותם חשודים עוזרת לעובדי רשות המיסים להבין עד כמה הם קשורים לארץ, בדיקת דרכונים על יציאות וכניסות שלהם עוזרת לפענח את כל התמונה", אומר כהן, "יש אנשי עסקים ישראלים שנוחתים בארץ, נניח, בשעה 23.30 בלילה, שזה היום ה-182 שלהם שהם בחו"ל ומחכים להיכנס לישראל לאחר חצות כיוון שיום ה-183 שיאפשר להם להציג שהם תושבי חוץ ולא תושבי קבע בישראל, זה חוסך עלויות מס רבות".
לגבי אומן, טוען כהן שלרשות המיסים יש יכולות לאתר את מעלימי המס. "זו עבודת נמלים אבל זה אפשרי. צריך להבין שהיום קיים קושי ממשי להלבין הון, כלומר להשתמש בכסף השחור שלא הוצהר עליו. כשכסף מולבן עובר כמה ידיים יש סיכוי גדול שהמעורבים ייתפסו. גם אם אזרח או איש עסקים הצהיר מעכשיו לעכשיו שהוא עוזב את ישראל זה לא אומר שהוא לא ישלם מיסים. הבדיקה לגביו תמשך לאורך תקופה של שלוש שנים כדי לבדוק שהוא אכן עומד בכל התנאים מבחינת תשלום המס לישראל או למדינה בו הוא החליט להשתקע. חוץ מזה אל תשכח שיש גם עבריינים שמלשינים לרשות המיסים על יריביהם. היום קל יותר לאסוף מידע גם על מקום כמו אומן".
קצין מודיעין במשטרה המכיר את התופעה טוען כי יותר ויותר עבריינים בארגוני פשיעה הפכו את אומן לעיר מסתור עבורם והם העתיקו אליה חלק מהפעילות העסקית והפלילית שלהם.
"אנחנו עוקבים כבר כשנתיים אחר הנעשה בעיר. יש שם פעילות פלילית של עבריינים ישראלים שברחו בעקבות חקירות שנפתחו נגדם, בהם גם ראש ארגון פשיעה גדול. אנחנו מעריכים שיש הלבנות הון גדולות שם כי אין אכיפה מקומית. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשות המיסים", אמר הקצין.
ל-mako כסף נודע, שבאחרונה רשות המיסים ויחידת "יהלום" פתחו בחקירה אחר כמה עשרות דמויות באומן המעורבים בהעלמת מס של מאות מיליוני שקלים.
מרשות המיסים נמסר בתגובה: "רשות המיסים אינה מתייחסת לשאלות בנושא חקירות. אין בכך כדי לאשר או להכחיש קיום חקירה".