לא רק עסקים קטנים נופלים בגלל הקורונה. גם העסקים הגדולים סובלים. הקורונה פוגעת ברוב התחומים במשק, אבל יש גם כאלו שמדלגים מעליה ולא נפגעים. אז נתחיל דווקא בחדשות הטובות – יש שורה של חברות ישראליות שהקורונה דווקא עזרה לעסקים שלהם. המשותף לרובן – הן חברות טכנולוגיות שמפתחות יכולות טכנולוגיות למשתמשים באינטרנט. מכירים את פייבר? מדובר בחברה ישראלית שפיתחה פלטפורמה – אתר שמשדך בין פרילנסרים ברחבי העולם ללקוחות. הקורונה מגדילה את הביקוש לפרילנסרים – האתר בפריחה.
מכירים את וויקס? חברה ישראלית שמפתחת פלטפורמה להקמת אתרי אינטרנט. הקורונה מחייבת את כ-ו-ל-ם לחשוב דיגיטלית, להעמיד יכולות מכירה ושיווק דיגיטליות. כולם צריכים אתר אינטרנט. רבים פונים לוויקס (ששווה כבר כמו טבע).
יש עוד סיפורים על מצליחות ישראליות, אבל יש בעיקר – מפסידים מהקורונה. יש הרבה מאוד גופים קטנים שהפסידו הרבה, חלקם ייאלצו לסגור את העסק, ויש גם כמה ענקיות שהעסק שלהם קרס.
נתחיל בתחום המלונאות שהוא חלק משמעותי מתחום התיירות כולו. בתחום התיירות אלפי עסקים קטנים אובדי עצות. ההכנסות התאפסו. נהגי לימוזינות, מדריכי תיירים, בתי מלון קטנים, סגרו את העסק עד יעבור זעם.
מלונות ריקים – מי הכי נפגע?
מבין הגופים הגדולים – מלונות פתאל נמצאת בבעיה הגדולה ביותר. לחברה יש התחייבויות פיננסיות גדולות מאוד למחזיקי אגרות החוב, וכשהמלונות ריקים לחלוטין ומנגד יש הוצאות (למרות הוצאה של רוב העובדים לחל"ת), ההפסדים נערמים. פתאל, שנשלטת על ידי דוד פתאל, היא פנים יחסית חדשות בבורסה. הייתה לה התחלה מדהימה, עד לקורונה. בחודשיים שוויה איבד מיליארדים, והמשבר עוד עלול להמשיך ולהכות אותה.
אם החזרה לשגרה תהיה איטית, אם החזרה של תחום התיירות תתעכב, אם יהיה גל שני של קורונה, אז החברה תמשיך להיפגע וזה עלול להיות קריטי – שאלה של חיים ומוות. על רקע הצרות האלו, החברה מגייסת הון – 100 מיליון שקל, ומבקשת ממחזיקי החוב שלה להגמיש את התנאים מולה. תהיה לה תקופה מאתגרת. אבל ביחס לשתיים הבאות היא במצב ה"טוב ביותר".
יצחק תשובה בנפילה הגדולה בחייו
בעיה גדולה יותר קיימת בענקית האנרגיה – דלק. יצחק תשובה הבעלים הימר לפני כשנה על רכישת מאגרי נפט גדולים בסכומים של מיליארדים ורוב הסכום ירד לטמיון במקביל לירידה במחיר הנפט בחודשיים האחרונים. הפירמידה שבנה תשובה מתפרקת, כאשר גם המאגרים בארץ – תמר ולוויתן סובלים מהקורונה – אספקת הגז תרד, וקיים חשש שההסכמים ייפתחו והמחירים ירדו.
תשובה פנה למימושים של כל העסקים שהם לא בליבה. ועדיין – דלק חייבת 8 מיליארד שקל, מתוכם מעל 6 מיליארד למחזיקי אגרות החוב. הם יכולים לדרוש פירעון מידי ואז לקחת את החברה לידיהם, אבל כנראה שיתנו לו צ'אנס בעיקר מכיוון שהוא יזרים כספים לחברה.
נחיתת אונס באל על
מי שכנראה נמצאת במוות קליני היא חברת התעופה אל על. החברה קרסה תוך חודש ועכשיו היא מתחננת על חייה. אל על היא חברה שנכשלה בשנים האחרונות לייצר רווחים. הוועדים שלה, העובדים המיותרים שלה, הטייסים עם השכר המנופח, גרמו לכך שגם כששוק התעופה היה חזק וטוב, החברה לא הצליחה להרוויח סכומים משמעותיים. ואז הגיע הקורונה.
הקורונה דיממה את פעילות החברה. 90% מהעובדים נמצאים בחל"ת. אין הכנסות. יש משבר גדול. החברה נזכרה לעשות תוכנית עסקית, ויש שאלה עקרונית – האם המדינה צריכה לתמוך בה? בכסף שיזרימו לאל על, אפשר לעזור לאלפי עסקים אחרים. אז למה לתמוך בחברה שמראש היא כושלת ולא באלפים אחרים?
בנוסף לאל על יש גם את ישראייר וארקיע, שתי חברות תעופה קטנות מאל על, אך עדיין מדובר בחברות עם אלפי עובדים שנמצאות במשבר גדול. תמיכה באל על, לא יכולה להיות ללא תמיכה גם בחברות האלו.
התמיכה הזו אגב, יכולה ללכת לפח כי תחום התעופה הוא האחרון להתאושש יחד עם תחום התיירות.
ההתאוששות תלויה בכמות החל"תניקים
היציאה מהמשבר תלויה במספר פרמטרים, אבל נראה שהפרמטר העיקרי הוא מספר החל"תניקים. האנשים בחל"ת לא יודעים מתי הם יחזרו, אם הם יחזרו, והם בצדק מצמצמים את ההוצאות. יחד איתם יש כמובן את המובטלים שנמצאים במצב בעייתי יותר.
האבטלה רגע לפני הקורונה היתה 4% בלבד, והיא עלתה למעל 25% (כולל החל"תניקים). באוצר העריכו שעד סוף השנה האבטלה תרד ל-8%-9%. בפועל, עובדים שהוצאו לחל”ת והיו סביב מיליון אנשים כאלו, עדיין לא ממש חוזרים לעבודה. על פי ההערכות כ-150 אלף איש חזרו מחל"ת לעבודה. זה מעט. באוצר ציפו למספרים גבוהים בהרבה. הבעיה שנוצר כאן מעגל קסמים – החברות לא מחזירות עובדים כי הן חוששות מגל שני וירידה בפעילות, והעובדים שנמצאים בבית לא צורכים בגלל החשש שלא תהיה להם פרנסה והם בעצם מחזקים את תחושת המעסיקים כי המשבר עוד לא מאחורינו.
מעבר לכך, העסקי לא באמת יודעים עד הסוף מה המענק שיקבלו על החזרת העובדים, הם עוד לא יודעים להעריך את השפעה הכלכלית של התקופה על העסק, הם לא יודעים למה להיערך בעתיד. הם לא יודעים להעריך את הכדאיות של החזרת העובדים לעבוד, וכך נוצר מצב של הקפאה – מחכים לראות מה יהיה, רק ש/בינתיים הזמן עובר וההמתנה הזו פוגעת בעסקים ובעובדים.
העניין הזה קריטי לחזרה לפעילות – אם העובדים לא יעבדו, לא תהיה צריכה, לא יחזרו לקניונים, לא יקנו ברשתות, לא ינפשו בבתי מלון. בתרחיש שהמשק חוזר לאט לשגרה, נראה עוד נפילות – עוד הרבה נפילות של עסקים קטנים וגדולים.
תכנים נוספים מאתר ביזפורטל:
המניות שעלו במאות אחוזים בחודש האחרון - זהירות
צעירים? המבוגרים דופקים אתכם
כסף - כל מה שצריך לדעת