לפני חודשים אחדים התבשרו הישראלים כי שבוע העבודה שלהם יקוצר בשעה אחת ל־42 שעות, כלומר לקצת יותר משמונה שעות עבודה מדי יום. המהלך הוא חלק מההסכם קיבוצי כללי, שנחתם לפני כשנה בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לבין יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים שרגא ברוש, ואומץ על ידי שר האוצר משה כחלון. המהלך של הממשלה הוא חלק ממאמץ לשפר את האיזון בין עבודה לחיים, ולהגביר את שביעות הרצון של העובד הישראלי, שעובד יותר מרוב העובדים במדינות המערב.
ישראל מדורגת במקום הששי מבין 34 מדינות ב־OECD במספר שעות העבודה בשנה לעובד – 1,885 שעות בשנה, לעומת ממוצע OECD של 1,759 שעות. ישראלים יכולים רק לחלום על שבוע עבודה כמו בגרמניה, שם עובדים רק 1,356 שעות בשנה – ומציגים תפוקה גבוהה יותר מהמשק הישראלי.
אבל למה להסתפק רק בשאיפה לצמצם את שעות העבודה ביום, ולא לחשוב מחדש גם על מספר ימי העבודה? זה מה שביקשה לעשות חברה פרטית שערכה ניסוי ראשון מסוגו בניו זילנד – מדינה שבה היקף שעות העבודה השנתי קטן ב־130 שעות מאשר בישראל.
אנדרו ברנס, מייסד חברת פרפצ'ואל גרדיאן לניהול פיננסי, יזם את הרעיון לאפשר לעובדים לעבוד ארבעה ימים בלבד בשבוע. הרעיון הוא לעבוד חכם יותר, לא קשה יותר. ברנס ביקש מהצוותים בחברה להכין תוכנית עבודה שתאפשר לכל עובד להמשיך לעבוד באותה יעילות ארבעה ימי עבודה בלבד – או 32 שעות בשבוע.
כל עובד היה יכול לבחור את היום החופשי שלו, כשחלק מהעובדים העדיפו להמשיך לעבוד חמישה ימים בשבוע, אבל לפזר את שעות העבודה בצורה נוחה יותר. "רוב העובדים שלנו מעדיפים שבוע עבודה של ארבעה ימים, אבל יש כאלה שרצו להמשיך במתכונת המוכרת, למשל עובדים עם ילדים קטנים שהיו צריכים להביא אותם לגן או לבית הספר מדי יום", אמר ברנס, ואילו אחת העובדות סיפרה: "בחרתי לקחת יום חופש ברביעי, ואז הבנתי – יש לי יומיים שבהם אני צריכה לעבוד קשה, ואז אני מתפנה לעסוק בענייני, ואז חוזרת לעוד יומיים של עבודה קשה לפני סוף השבוע. זה עבד טוב מאוד עבורי".
ברנס, ושותפיו מהאקדמיה, פרופ' ג'רוד האר, חוקר ניהול משאבי אנוש באוניברסיטה הטכנולוגית של אוקלנד, ופרופ' הלן דיליניי, מרצה למנהל עסקים באוניברסיטת אוקלנד, בחנו כיצד משפיע השינוי על שביעות הרצון ועל התפוקה של העובדים. תוצאות המחקר הראו שיפור בכל המדדים. תחושת האיזון בין העבודה לחיים זינקה ב־24% – מ־54% לפני הניסוי ל־78% אחריו. רמת המחויבות של העובדים קפצה ב־20% ל־88%, רמת המוטיבציה טיפסה ב־18% ל־86%, ואילו רמת הלחץ ירדה ב־7% ל־38%.
"התפישה של העובד לגבי העבודה השתנתה – עובדים החלו לעבוד בצורה יעילה יותר, ובה בעת חשו בפחות עומס", אמר ברנס בסרטון שהפיצה החברה, ונהפך ויראלי עם יותר מ־24 מיליון צפיות ומעל 300 אלף שיתופים בפייסבוק. דילייני אמרה ל"גרדיאן" כי המוטיבציה והמחויבות של העובדים עלתה גם מאחר שהם חשו שהצלחת הניסוי תגדיל את הסיכוי להפוך את המצב לקבוע..
הצלחת הניסוי והכיסוי תקשורתי שלו זכתה החברה בעיתונים המובילים בעולם, יובילו כנראה גם לגידול במספר הלקוחות שלה. ברנס כבר הצהיר כי בכוונתו להביא את היוזמה לקיצור שבוע העבודה לאישור הדירקטוריון כדי שייושם באופן קבוע.
עכשיו צריך לקוות שמספר הלקוחות של החברה לא יגדל יותר מדי, כי גם בארבעה ימי עבודה חכמה ויעילה, יש גבול למה שעובד יכול להספיק. תשאלו את העובד הישראלי, שפריון העבודה שלו נמצא בתחתית הדירוג במדינות המערב.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
רב-קו: מהפכת התשלום על נסיעה באוטובוסים - כל מה שצריך לדעת