מחקר אורך שביצע מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית - בחן את השלכות אירועי מאי 2021 על יחסי ערבים ויהודים בישראל. המחקר העלה כי תחושות הפחד והשנאה בין יהודים לערבים לא פחתו ותחושת אי האמון אף גדלה. במקומות עבודה הערבים רוצים לעבוד יחד, לעומת היהודים שפחות רוצים. עם זאת, חלה ירידה בתחושות הכעס משני הצדדים ובתמיכת יהודים בהחרמת עסקים ערביים, ושתי הקבוצות תומכות בהשקעה ממשלתית בחינוך לחיים משותפים.
מה שיכול להשפיע לטובה על החוסן בין שתי הקבוצות היא החשיפה היומיומית באמצעות עבודה במקומות מגוונים, שבהם מועסקים יהודים וערבים. אצל מי שעבדו במקומות עבודה כאלה חלה יותר עלייה בעמדות, בתפיסות וברגשות חיוביים כלפי הקבוצה השנייה בחלוף הזמן, בהשוואה למי שעובדים במקומות לא מגוונים.
העובדים הערבים מתחבאים בשירותים בזמן הצפירה
לפני שלוש שנים העלו חוקרי מרכז אקורד על הכתב "מדריך לימים רגישים" לקראת יום הזיכרון והעצמאות ויום הנכבה, כדי לסייע למקומות עבודה מגוונים להתמודד עם האתגרים הרבים העולים בתקופה זו.
אחת מכותבות המדריך, החוקרת אזהאר סעדי, מספרת כי ביום הזיכרון בשנה שעברה, עובד ערבי, שבימים כתיקונם מסתדר לא רע עם הקולגות היהודים שלו, סירב לעמוד בצפירה, והעובדים היהודים כעסו עליו בטענה שזה לא מכבד. תשובתו הייתה שכשהעובדים היהודים יכבדו את הכאב שלו ביום הנכבה, הוא יעמוד בצפירה ויכבד את כאבם ביום הזיכרון. המחלוקת יצרה כמובן פיצוץ בין העובדים. "אנחנו שומעים על עובדים שמתחבאים בשירותים בזמן הצפירה כדי שלא יראו שהם לא עומדים כי הם לא רוצים להיכנס לעימותים", אומרת סעדי.
לדבריה, המדריך נכתב מתוך צורך שעלה מהשטח והוא מיועד להקנות למנהלים ומנהלות ידע על השינויים הפסיכולוגיים המאפיינים ימים אלה ולעזור להם להתמודד עם האתגרים הצפויים. המדריך מופץ בלמעלה מ-50 חברות שעובדות עם המיזם קו אימפקט, לקידום תעסוקה בחברה הערבית בשילוב טאלנטים ערבים בחברות עם רוב יהודי במגזר הפרטי והעסקי.
"לפני כמה שבועות זימנו צ'מפיונים – ממוני גיוון לא רשמיים בחברות – ויזמנו מפגש בנושא הימים הרגישים. הצ'מפיונים שיתפו בהמון מורכבויות, השטח צמא לכלים להתמודדות ולידע שמסביר מה קורה, ובמדריך יש עצות פרקטיות איך להתמודד עם הסוגיות הללו", אומרת סעדי.
קיבלתם כבר תגובות על יישום ההמלצות בשטח?
"בהחלט, ההמלצות יושמו כבר בשנה שעברה וקיבלנו פידבק מצוין – שהמדריך עוזר להם להרגיש שהם שולטים ויכולים להתמודד עם הסוגיות הללו. השנה שינינו ושדרגנו את המדריך בשל העובדה שעיד אל פיטר מתנגש עם יום הזיכרון ויום העצמאות. שמענו מראש עיריית טבעון שהוא דיבר עם ראש הכפר בסמט טבעון, וזה נעתר לדחות את חגיגות עיד אל פיטר כי רצה לכבד את השכנים. אנשים לא מבינים שיש פה נרטיבים שונים, היסטוריה שונה ודעות שונות. מבחינת העובדים הערבים הם חוגגים את החג שלהם – חג הקורבן ועיד אל פיטר – הם לא עושים 'דווקא' וזה לא ממקום של שנאת חינם או חוסר כבוד, זו הדת שלהם. צריך לזכור גם שיום העצמאות הוא יום משמח עבור העובדים היהודים, אבל רוב הערבים רואים בו קטסטרופה ואין להם סיבה לחגוג. זה לא הגיוני לצפות מהם להסתכל על אותם ימים באותו אופן".
כיצד האירועים האלימים והפיגועים בערים השונות עלולים להשפיע על המצב הנוכחי?
"אנחנו שנה אחרי אירועי מאי, ואם היו דברים שלא טופלו בזמן וכמו שצריך ברמת היחסים בין העובדים הערבים והיהודים ונשארו מתחת לפני השטח, הם יגרמו לפיצוץ חזק יותר. צריך לזכור שימים רגישים כמו יום הזיכרון, העצמאות והנכבה מנכיחים את הזהות הלאומית – אנחנו יותר ערבים, יותר פלסטינים, יותר יהודים או ישראלים. אם בימים רגילים הזהות הלאומית היא חלק ממנעד גדול יותר של זהויות, כמו זהות מקצועית ואישית, בימים רגישים זה מתחדד, אנחנו מתחלקים לשתי קבוצות של אנחנו והם, וגוברת הנטייה להכללה של התנהגויות או מאפיינים מסוימים.
"עובדים ערבים ויהודים שרגילים לעבודה יחד ולא מייחסים חשיבות לכך יכולים להרגיש בתקופה הזו שחברי קבוצת החוץ כועסים ומרוחקים. במושגים פסיכולוגיים-חברתיים הם מרגישים מאוימים, בין שזה איום אמיתי או סימבולי. בנוכחות קונפליקט חזק וגלוי יש קושי לחוש אמפתיה, לחוש את הכאב של האחר, וגובר הרצון לשנות את האחר".
"מבחינת העובדים הערבים הם חוגגים את החג שלהם, הם לא עושים 'דווקא' וזה לא ממקום של שנאת חינם או חוסר כבוד. צריך לזכור גם שיום העצמאות הוא יום משמח עבור העובדים היהודים, אבל רוב הערבים רואים בו קטסטרופה ואין להם סיבה לחגוג. לא הגיוני לצפות מהם להסתכל על אותם ימים באותו אופן"
מהם העקרונות המנחים שלכם למקומות עבודה מגוונים?
-
לחזק את הזהות הקבוצתית הארגונית, להציב אלטרנטיבה לקבוצה של אנחנו והם באמצעות חיזוק תחושת השייכות והמחוברות לארגון והדגשת המשימה המשותפת.
-
להכיר בכך שנקודות המבט לא זהות וכל צד אוחז בנרטיבים לאומיים שונים ושניהם לגיטימיים ואינם מבטלים את התפיסה של האחר.
-
להפגין אמפתיה ורגישות של כל העובדים והעובדות מהקבוצות הלאומיות השונות ולתת מענה לצרכים הייחודים של כל קבוצה.
-
לקיים עבודת הכנה עם העובדים לקראת המועדים. להסביר שמציאות החיים שונה מאוד והפרשנויות שכל קבוצה מעניקה שונות מאוד ויכולות ליצור אי-הבנה בין העובדים.
-
לזכור שהחברה הערבית מורכבת מקבוצות שונות, לא כולם חוגגים את אותם חגים, יש נוצרים ודרוזים שלא חוגגים. ולמי שאכן חוגג אפשר לאחל חג שמח.
-
לקדם מדיניות גמישה לגבי נוכחות בימים לאומיים ובחגים. אם יש עובדים שרוצים להיעדר, כדאי להתחשב בבקשתם. הצפירה היא סיטואציה רגישה וקשה עבור חלק מהעובדים, ויש לאפשר להם להימנע מלהיות נוכחים. כדי להימנע ממבוכה וכעס מומלץ להכין מראש מרחב חופשי עבור עובדים ערבים שלא רוצים לעמוד ומרחב עמידה עבור עובדים ישראלים.
-
להיות ערים למה שמתרחש במרחב הפיזי והדיגיטלי, לאתר התנהגות שחוצה קווים אדומים ולטפל בה מיד ולא לטאטא מתחת לשטיח ולהגיד שיהיה בסדר.