ליבנת ארז עזריה  (צילום: אלבום פרטי)
ליבנת ארז עזריה. התשוקה בערה בי | צילום: אלבום פרטי

מי לא חווה את הרגע הזה אחרי הצבא או השירות הלאומי שבו ההורים שלו לקחו אותו לשיחת "עתידך לאן"? ולחצו עליו להירשם ללימודים גבוהים כדי להשיג עבודה טובה ויציבה?

בדור שבו יציבות וקביעות היו מילות המפתח והחלפת מקצוע באמצע החיים היה דבר שלא יעשה, מילים כמו מיצוי עצמי, סיפוק או אושר נחשבות כמעט מילים גסות. מבחינת דור ההורים שלנו המטרה היא להגיע למשרד או למפעל במשך כמה עשורים, ולהרגיש שמילאתם את ייעודכם כמפרנסים ראויים.

כיום, כשדור ה-Y מסתובב ומשנן כמו מנטרה את המילים "ייעוד" ו-"הגשמה עצמית", החלפת קריירה – לעיתים יותר מאחת – היא כמעט מתבקשת. העובד של המאה ה-21 עובר מקריירה אחת לשנייה, מדלג בין תחומים, שלעיתים הם אפילו מנוגדים וסותרים. אבל לא חייבים להשתייך לדור עם יחסי ציבור מוגברים כדי לבצע את המהלך הזה.

ליבנת ארז עזריה (36) עזבה לפני שנה וחצי עסק משגשג כמעצבת פנים ומתמחה בעיצוב חללים מסחריים. "לכאורה חייתי את החלום. עבדתי בעבודה שאני אוהבת מאוד, הכרתי אנשים מופלאים, התפרנסתי בסכומים מכובדים שאפשרו לי לחיות את החיים שאני רוצה. הצבתי לעצמי מטרות יומיות חודשיות ושנתיות כאשר מטרת העל שלי הייתה מאז שאני קטנה - להצליח לקנות בית בכסף שעמלתי עליו".

התוכנית עבדה וארז עזריה הצליחה לרכוש דירת 3.5 חדרים חדשה מקבלן ברמת גן בכוחות עצמה. אבל משהו קרה במעמד החוזה והיא הבינה – עכשיו כשמטרתה הושגה שמשהו השתנה בה והיא אינה יכולה לשוב לעבודתה - מוצלחת ככל שתהיה. "הבנתי שמשהו גדול יותר בוער בתוכי - יש שקוראים לזה שליחות לי זה היה ברור שזה משהו גדול יותר שבדיעבד אז לא יכולתי אפילו לדמיין", היא מספרת.


וכך, בגיל 34, נשואה עם ילדה בת שמונה ובהריון שני, החליטה ארז עזריה לבצע מהפך וממעצבת פנים הפכה ליועצת תזונה. בחירת המקצוע לא הגיעה סתם כך. ארז עזריה מעידה כי במשך שנים למדה את הנושא ורצתה לעסוק בו מאז ומתמיד.

"הבטחתי לעצמי שיום אחד כשאהיה גדולה אעזור לנשים שאוכל אצלן הוא מפלט להיחלץ ממצבים רגשיים. זאת הייתה ידיעה פנימית שהלכה איתי שנים ללא הבנה איך הדברים אמורים לקרות או להתממש", היא מסבירה.

מכיוון שכבר עברה כברת דרך בתור עצמאית ואת המעבר הראשוני בין שכירה לעצמאית עשתה כבר בתור מעצבת היא מעידה כי שינוי התחום במקרה שלה היה מעט קל יותר. "הפחד העיקרי היה בהתחלה לעזוב 'קן של זהב' אל הלא נודע. מסביבי הרימו גבה ולא מעט מהסובבים אותי קיוו שה'שיגעון החולף יחלוף במהרה'. אבל התשוקה בערה בי וידעתי שפחד הוא רגש מופלא וחלק אינטגרלי מהתחלות חדשות", היא מסבירה, "ניקיתי הסחות דעת - הייתי קשובה לאמת שלי וכך יצאתי לדרך".

להבין את כל העסק

ריקי נוה פוטרה מעבודתה כמנהלת משרד בתחום הקשור לבנייה בגיל מתקדם ולא הצליחה למצוא עבודה אחרת במשך יותר מחצי שנה. ביום הולדה, גיסתה , יען, שעבדה אז כקצינה לבריאות הנפש בצבא קבע, נתנה לה במתנה שרשרת שעיצבה בעצמה והציעה לה לפתוח יחד סטודיו לצורפות.

"בתקופה הזו של חיי, שבה הוחלט על פתיחת העסק כבר הייתי מבוססת כלכלית ולא הייתי זקוקה למקום עבודה לצורך הכנסה", מספרת יען נוה, כיום בת 62, "הרעיון להקמה נבע מרצון לעזור לריקי, גיסתי, שאיבדה לפני כעשור את מקום עבודתה, בגיל מאוחר יחסית והתקשתה להשתלב מחדש בשוק העבודה. תחילה ניסיתי לעזור לה למצוא מקום חדש ויום אחד לגמרי במקרה הגיעה הארה. אם אנחנו לא מצליחות למצוא עבורה מקום עבודה חדש, למה בעצם לא לייצר לה אחד? שתינו. מאז ומתמיד הסתדרנו מצוין. לי יש יכולת להוביל, ידע בתכשיטנות ובצורפות ואהבה לעשייה ולריקי יש ידיים טובות, לב טוב, גישה לאנשים ואהבה ליצירה".

יען נווה בעבודה בסטודיו עדיים מכל הלב (צילום:  יחסי ציבור )
יען נווה בעבודה. החשש האמיתי היה שלא ייקחו אותנו ברצינות | צילום: יחסי ציבור

לאחר התייעצות עם בעלה של יען הן החליטו להקציב סכום מסוים לטובת הקמת העסק. " לקחתי סיכון מחושב, בו הקצבתי וסיכנתי סכום מסוים לטובת הפרויקט שהיווה את ההשקעה הראשונית. החשיבה הייתה שאם העסק יצליח ויפרח - מה טוב ואם לא, נחפש אפיקים אחרים. נחזור בעצם לנקודת המוצא של לחפש עבודה. החששות האמתיים היו יותר במובן של הצלחה אישית - האם יאהבו אותנו? האם ייקחו אותנו ברצינות? האם נצליח במשימה לפתוח ולפתח את העסק?" מספרת יען נוה.   

בעוד שיען וריקי נוה פתחו את העסק מיד והתחילו להתמודד עם כל משמעויות עסק חדש מההתחלה, ארז עזריה החליטה לעשות מעבר הדרגתי. "תוך כדי עבודה  למדתי רפואה תזונתית במרכז לרפואת הרמב"ם וקורסים שונים בתזונה, בישול, רוקחות טבעית ואימון מנטאלי. "בהתחלה שילבתי בין עבודתי כמעצבת ללימודיי התזונה והרוקחות שלי. המטופלות הראשונות שלי היו חברות קרובות ובני משפחה שהסכימו לנסות", היא מספרת.

רק לאחר שראתה כי הנשים שעברו את התהליך תחת פיקוחה מצליחות לרדת במקל ולשנות דפוסי חשיבה בקשר לאוכל היא הרגישה בטוחה לעשות את המעבר. " הפידבק היה מהיר והכרחי להן ולי. הן הביאו את החברות שהביאו את החברות וכך תוך כדי תנועה הקליניקה שלי שהייתה למעשה חדר בבית הפכה לתוססת ומלאה. בנקודה הזאת הבנתי שהלימוד האמתי נעשה בזמן אמת ותוך כדי פעולה ועזבתי את עבודתי הקודמת כדי להתמסר כולי למקצוע החדש".

"המעבר עבורי בין עבודה כשכירה לעצמאית לא היה תהומי כפי שניתן אולי לדמיין, מאחר וגם כשהייתי שכירה לקחתי על עצמי אחריות והתנהלתי באופן עצמאי. עם זאת, אין ספק שלהיות הבוס של עצמך הוא דבר משחרר. היכולת לקבוע את שעות העבודה, להשקיע במשהו שאת יצרת ותחושת הסיפוק גדלה גם היא", מספרת יען נוה.

"מצד שני" מוסיפה ריקי נוה "הצדדים הפחות חיוביים בעצמאות הן החששות והעיסוקים בכל הפרטים הנלווים כמו משכורות, חשבונות שיש לשלם, הפרשות, ניהול מלאי, ספקים וכן הלאה. עצמאי חייב להבין בכל האספקטים של העסק ולא רק בהגדרת התפקיד הצרה שלו ויש לקחת זאת בחשבון".

"לפעמים יוצא לי לחשוב על כך שאני כבר לא בגיל בו אני אמורה להקדיש את חיי לעבודה ולעבוד מסביב לשעון", ,מוסיפה יען, "אבל סך הכל אני מאוד נהנית ממה שאני עושה ומהאנשים איתם אני עובדת, בין אם משפחה ובין אם העובדים האחרים".

הסטודיו מעסיק אנשים בעלי צרכים מיוחדים ויען מעידה כי ברגע שהעסק התרחב והיה צורך בהעסקת עובדים, הבחירה באנשים בעלי צרכים מיוחדים הייתה טבעית עבורה כמי ששנים חיה את התחום. "הם הסיבה שכשקשה אני ממשיכה הלאה גם עבורם כי יש תחושת מחויבות ואחריות. מצד שני, יכול להיות שהמשברים היו עמוקים יותר אם העסק היה משמש עבורי כמקור עיקרי לפרנסה, אז בוודאי החרדות הקיומיות והחששות היו גדולים יותר בתקופות קצת יותר רגועות", היא מסכמת.

כמה קשה לשנות

"הפחד העיקרי של אנשים מפני שינוי קריירה או מעבר משכירים לעצמאיים מונע בראש ובראשונה מהשלכות כלכליות", קובעת נעמה ויסבורט מנכ"לית נעמה ודנה המרכז לכלכלה אישית.  "המשמעות של לאבד משכורת אחת בזמן שאנחנו לאו דווקא מבינים או יודעים מה אנחנו רוצים לעשות או עד שהעסק מתחיל לצבור תאוצה היא קריטית ומשפיעה המון על המצב הנפשי והפיזי", היא מסבירה.

החלטות (צילום: Shutterstock)
כל מעבר דורש תמיכה נפשית וכלכלית | צילום: Shutterstock

קושי נוסף שעולה אצל אנשים המעוניינים לעשות שינוי מקצועי הוא תגובת המשפחה למהלך. "שינוי תעסוקתי יגרור אחריו כמעט תמיד צמצום הוצאות המטרה לנסות ולצוף מעל פני המים גם עם משכורת אחת", היא מסבירה.

אצל עצמאיים השינוי עוד יותר משמעותי כי גם לא נכנס כסף וגם הם נאלצים להוציא כספים שנועדים להקים עסק וכך הסיכון כפול. שלא נדבר על שינוי בשעות העבודה. "עצמאיים לעיתים נאלצים לעבור או להיות זמינים 24/7 מה שאולי לא היה המצב שהם היו שכירים", מדגימה ויסבורט.

כמה כסף צריך. בצד הכלכלי צריך להיערך לשנה קשה שבה לא רק יכנס כסף אלא גם יצא על שהיה בבית, קורסים מקצועיים והוצאות חיפוש עבודה (הרשמות לאתרים, הוצאות ביגוד, נסיעות, ארוחות בחוץ וכו')  .

אם החלטתם להיות שכירים קחו בחשבון שיש צורך לצמצם הוצאות עד למציאת מקום עבודה חדש. ייתכן שתרוויחו פחות ממה שהורגלתם עקב חוסר ניסיון. "אם החלטתי שלא טוב לי בהייטק ממשכורות של 30 אלף שקל בחודש ואני יורד למשכורות של 12 אלף שקל בחודש כי שיווק זה היעוד שלי אז צריך להיערך שיש פחות הכנסה והבית צריך להתכנס לתוך הכנסות חדשות", אומרת ויסבורט.

אם החלטתם לצאת לעצמאות קחו בחשבון הוצאות שיווק וביסוס העסק במידה. לעומת שכיר שצריך לרוב לקחת בחשבון צמצום הוצאות, עצמאי, בנוסף לעובדה שהוא איננו מכניס משכורת בחודשים הראשונים של העסק נכנס גם להוצאות חדשות כמו שיווק, רואה חשבון, בניית אתר, השתלמויות מקצועיות, פרסום תשלומים לספקים, שכירת מקום ועוד.

"השאיפה שלנו היא קודם כל להבין כמה כס אפשר להביא מהבית לפני שנגשים לבנק לקחת הלוואה", אומרת ויסבורט. "כדי לדעת מהו סכום ההלוואה הנדרש לכם יש לחשב גם את סכום ההלוואה שתצטרכו להחזיר כל חודש, גם את הוצאות העסק וגם את הסכום שתצטרכו כדי לכסות על הוצאות הבית".

מה סבתא תגיד. בני משפחה וחברים טובים יכולים להיות כלי עזר נפלא אם הם תומכים במהלך ולעומת זאת יכולים להוות את המקור הראשון לכישלון. "בני משפחה יכולים להיות רעשי רקע ולהציף את כל הפחדים שממילא קיימים אצלנו ולמנוע מאתנו לבצע את המהלך או לוותר מהר מדי", מסבירה ויסבורט.

"מה שאתם צריכים לענות לכל אותם אלו שמרפים את ידיכם הוא שזה מה שאתם רוצים לעשות וזה מה שעושה לכם טוב", היא אומרת, "אם אתם לא תחיו בידיעה פנימית עמוקה שמגיע לכם לעשות מה שאתם באמת אוהבים ולהבין שלא כולם חייבים לתמוך במהלך שלכם - אז קיים סיכוי גדול שתתנו לרעשי הרקע האלה להשתלט עליכם ולא להצליח לכבות אותם".

 הרמתם ידיים? צריך להבין למה. יכול להיות שזה לא התחום שלכם. לא כולם יכולים להיות לדוגמא קואוצ'רים, סטייליסטים או צלמים מובילים. תצטרכו להבין האם העניין הוא חוסר ניסיון בתחום החדש, או שלא התנעתם מהלך שיווקי כמו שצריך? אולי המסר שלכם לא נכון וצריך להיעזר באיש מקצוע? מנגד אולי צריך לקבל החלטה להמשיך ולחפש את המקום הנכון עבורכם מתוך ידיעה שכאשר תמצאו אותו תצליחו ותתפתחו המהירות ולא תחוו תקיעויות.

"הדבר החשוב ביותר לעשות הוא לא להתחיל להגיע למסקנות שנגמר לכם הכסף ומקורות המימון אלא לסמן נקודות לאורך הדרך שבהם תבחנו את ההתקדמות שלכם, כמה כסף אתם צריכים, כמה כסף נשאר לכם והאם אתם מרגישים כי אתם בדרך הנכונה להשיג את מה שרציתם" אומרת ויסבורט.

בסופו של דבר אתם תהיו אלו שתצטרכו לקבל את ההחלטה ולהיות שלמים אתה. היו שלמים עם החלטותיכם, סמנו לעצמכם מטרות והסתערו קדימה.