הם מגיעים מארצות אחרות, לרוב בעקבות הצעות עבודה, ושינויים במסלולי הקריירה שלהם. חלקם מגיעים עם משפחה וחלקם בונים כאן את משפחתם. שאלנו מספר אנשים מארצות שונות בעולם, שעברו לגור בישראל בעקבות עבודה, מה דעתם על התרבות הישראלית, ההבדלים בתרבות העבודה בישראל, על האופי הים תיכוני, יוקר המחייה, ההתמודדות מול מגיפת הקורונה, וכן- גם על פוליטיקה.

"לעיתים קרובות אני עובד מגינת הכלבים"

טפיי פוקודה בן ה-32, הגיע לישראל מטוקיו שביפן לפני שנתיים וחצי, בעקבות הצעת עבודה מפתה שהגיעה אליו מחברת אקווה סקיוריטי, המפתחת פתרונות אבטחת מידע לסביבות ענן, לאחר שהתעניינה במוצר קוד פתוח שעליו הוא עבד באופן עצמאי. אקווה רכשה את המוצר שפיתח והוא החל לעבוד כמהנדס ומפתח תוכנות קוד פתוח בחברה. פוקודה עבר לישראל ביחד עם אשתו, וכיום הם מתגוררים בתל אביב עם בנם הקטן שנולד בארץ.

"לפני שהגעתי לכאן ,ישראל סקרנה אותי מאוד כמי שנחשבת לאומת הסטארטאפ", הוא אומר. "קצב החיים כאן מאוד גבוה ביחס ליפן. למשל בכל הקשור בטיפול בקורונה, החלטות כאן מתקבלות במהירות - בישראל היו הראשונים לחסן נגד הקורונה והראשונים להיכנס לסגר. ביפן החלו לחסן רק כחצי שנה אחרי ישראל, והיו הרבה יותר זהירים ביחס ליישום החיסון. המאפיינים הללו של ישראל מתאימים היטב גם לתעשיית ההייטק, בה יש חשיבות מכרעת לתהליכי תגובה והתייעלות מהירים, וזה מסייע לישראל להיות מובילה בתחום".

לפוקודה קסם במיוחד אופי העבודה הישראלי.  "יש גמישות מאוד גדולה בענף ההייטק בישראל. אני יכול למשל למצוא את עצמי בחדר הכושר באמצע היום וזה ממש בסדר כל עוד אני מבצע את המשימות שלי, לעומת יפן ששם מסגרת שעות העבודה היא קבועה.

מה אתה הכי אוהב כאן?

"מזג האוויר כאן מעולה עם שמש נהדרת. לא ידעתי שהשמש יכולה לגרום לי להרגיש טוב כל כך, וכנראה היא הסיבה לכך שכולם ידידותיים ומלאי שמחת חיים בישראל. אחד הדברים שאני הכי אוהב כאן, זה שתל-אביב היא עיר מאוד ידידותית לכלבים. אתה יכול לקחת את הכלב שלך למסעדות, לאוטובוסים ואפילו למשרדים. לעתים קרובות אני אפילו עובד מגינת הכלבים".

חיתוכים 240222- טפיי פוקודה (צילום:  ארינה יאגי)
טפיי פוקודה | צילום: ארינה יאגי

מה ההבדלים בין ישראל לבין יפן?

"האופי החם של הישראלים מתבטא גם בתשוקה של כל אחד להביע את דעתו, בין אם בעבודה או במפגשים חברתיים. היפנים לעומת הישראליים לא אסרטיביים במיוחד בדעותיהם ועם הזמן למדתי לקחת את היתרונות משני העולמות הללו ולאחד ביניהם".

"בנוסף, ביפן מצפים ממך להתנהג כמו אחרים ואם תעשה משהו שנחשב 'שונה', יסתכלו עליך בבוז. ישראל לעומת זאת מכבדת את הדרכים המגוונות שבהן אנשים חיים את חייהם. אתה יכול לצבוע את השיער שלך בכל צבע שאתה רוצה, ללבוש כל בגד שתרצה ולהיות נאמן לעצמך מבלי לחטוף ביקורת מסביב".

ובכל זאת, במה אנחנו צריכים להשתפר?

"בישראל לא מצטיינים במיוחד במתן שירות. למשל, שירותי משלוחים במקרים רבים מפספסים פריטים שהיו בהזמנה, או נהגי אוטובוס לעיתים לא עוצרים לאנשים שמחכים בתחנה. ביפן כל עובד מרגיש תחושת אחריות בכל תחום שבו הוא עוסק, גם בשירות, ועושה אותו על הצד הטוב ביותר".

המעבר מאחת המדינות הזולות בעולם לאחת המדינות היקרות בעולם

דייגו לייטרפוטר בן 24 מארגנטינה התאהב בישראל לאחר שהיגר לכאן בעקבות עבודה, "באתי בגלל שפע ההזדמנויות שיש פה וגם בשביל צמיחה אישית", הוא מספר.

לייטרפוטר , יזם בחברת Godshot LTD, אומר שאמנם בישראל צריך לעבוד מאוד קשה, בעיקר בגלל שיש פה הרבה אנשים מוכשרים,  מה שמוביל לתחרות, אבל מהלל אותנו בכך "שבישראל כללי המשחק ברורים וזה נותן וודאות, לעומת ארגנטינה, בה החוקים יכולים להשתנות מיום אחד למשנהו, מה שהופך את הכל ליותר מסוכן."

חיתוכים 240222- דייגו.  (צילום: עצמי)
דייגו לייטרפוטר | צילום: עצמי

איזה הבדלים מהותיים אתה רואה בין ישראל לארגנטינה?

"קודם כל בכלכלה ובמערכת המשפט, אבל גם בביטחון- אפילו כשיש מלחמה בישראל אני מרגיש בטוח פה יותר מאשר בארגנטינה שיש בה פשע.  

שוני משמעותי נוסף שדייגו הרגיש במעבר מארגנטינה לישראל הוא המעבר מאחת המדינות הזולות בעולם לאחת המדינות היקרות בעולם, "זה היה אתגר גדול אבל הוא שווה את המאמץ. לחיות בכלכלה חזקה ויציבה נותן הרבה יותר וודאות, וזה מביא גם למוטיבציה - לבנות משהו, לחשוב על העתיד, בלי לדאוג אם הממסד עובד כמו שצריך, בישראל המערכת שקופה ונראה כי היא עובדת כמו שצריך".

למרות הקושי שהוא חווה בשפה ומהמרחק מארגנטינה, דייגו, שהוא גם רווק, אומר שהדבר שהכי טוב בישראל הוא הגיוון התרבותי והחינוך. "אני מזדהה עם המנטליות בישראל, זו מדינה שיכולה לעשות מה שהיא רוצה, לא משנה מהם המחסומים שבדרך. מחסומים נועדו להישבר, זו המשמעות של התקדמות, אולי זו הסיבה שיש פה כל כך הרבה חברות יוניקורן שמוכרות פתרונות בכל העולם."

לצד כל היתרונות שלייטרפוטר מוצא בישראל, הוא מעיד, כי "התחבורה הציבורית בישראל היא אחד הדברים הכי פחות טובים שהוא ראה כאן, בגלל התדירות שבה היא מופיעה והשעות שבהן היא פועלת. כמעט בלתי אפשרי להתנייד פה עם תחבורה ציבורית מאוחר בלילה או בשעות המוקדמות של הבוקר, על אחת כמה וכמה במהלך יום שבת. אני חושב שזו אחת הסיבות המרכזיות לכך שיש המון מכוניות על הכבישים שגורמות לפקקים גדולים"

"אני לא מפחדת לטעות כאן כי אני יודעת שיקבלו ויכילו גם את זה"

ליג׳ינג זאהו, בת 42, נשואה פלוס אחד, גרה בתל אביב ועובדת כנציגת פיתוח עסקי ומכירות (SDR)  בחברת Incredibuild. היא נולדה וגדלה בשאנגחאי שבסין והגיעה לישראל בשנת 2014, לפני כשבע שנים, בעקבות אביה של בנה.

"בישראל נותנים המון מקום לחופש, יצירתיות ולהתפתחות אישית. המנהלת שלי מעודדת אותי להתפתח ולגדול וזה כל כך לא מובן מאליו. בנוסף, מקום העבודה שלי הפך ממש למשפחה עבורי. אני עובדת פה לא מתוך מקום של מניע כלכלי כמו בסין, אלא מתוך הוקרה והערכה שמקום העבודה שלי מאפשר חברה, התפתחות וצמיחה. גם כאינדיבידואל וגם כחברה בצוות. אני מרגישה שרואים אותי. למשל, המנהלת שלי ידעה שבראש השנה הסיני לא יכולתי לטוס ולבקר את המשפחה בגלל הקורונה, אז היא ארגנה לי עם הצוות מסיבת ראש השנה. זה מאוד מרגש ולא מובן מאליו", היא מספרת בהתרגשות.

ואיך זה שונה מסין?

"בשנגחאי יש לנו הבדלי מעמדות ברורים ודיסטנס בין מנהל לעובד. לעובדים אין אפשרות אמיתית לממש את עצמם או להביע עמדות שלא קשורות ישירות לעבודה. אמנם האנשים בסין מאוד חרוצים ומהירים בביצוע המשימות שלהם, אך זה נובע בעיקר ממקום של פחד לאבד את מקום העבודה ולא מתוך יצירתיות".

"הישראלים מאוד מאמינים בעצמם, בדרך שלהם, במחשבה שלהם. אני לא מפחדת לטעות כאן כי אני יודעת שיקבלו ויכילו גם את זה. בסין אין מקום לטעויות. יש פחות ביטחון לאנשים שם והרבה נוקשות. בנוסף, בסין יש תרבות אחת, דת אחת והכל זהה, ואחד הדברים שהכי הרשימו אותי כשהגעתי לישראל ומפליאים אותי עד היום הוא קבלת מגוון התרבויות הדתות, ההכלה, הגיוון והקבלה של האחר".

מה את אוהבת בישראל?

"הישראלים תמיד שמחים לעזור לאחר, לא משהו שרואים בכל מקום. בנוסף, בסין נושאים כמו פוליטיקה או יוקר המחיה לא נמצאים על סדר היום בשיח הציבורי. שם שמים יותר דגש על נושא התרבות, הבדל מהותי לעומת ישראל. ברמה האישית אני פחות עוסקת בנושאים פוליטיים, אך אי אפשר לחיות בישראל בלי לדון בכך שכן זה שיח שנמצא בכל מקום- בעבודה, במונית, עם חברים וכדומה. המעורבות של הציבור והעם והרצון להשמיע את קולם, להשפיע ולעשות שינוי ראוי להערכה ואני מאוד אוהבת את זה. בסין תמיד יש רק חדשות טובות בתקשורת. אבל כאן מביאים הכל –השלילי והחיובי ואני דווקא מתחברת לשקיפות הזו."

ומה את פחות אוהבת בארץ?

"אנשים מרשים לעצמם להגיד כל מה שהם חושבים או רוצים, ונכנסים לפרטים שאינם נוגעים אליהם. יש יותר מידי ישירות ופחות מידי נימוס, ולא תמיד מכבדים את הקווים הפרטיים של האחר".

לישראלים יש מוסר עבודה גבוה יותר

ליאנדרו רוזינברג, בן 52, נשוי ומתגורר בנתניה, עובד כמהנדס מכירות בכיר בחברת גרדנוקס, מספר: "עברתי לישראל מפורטו אלגרי בדרום ברזיל, לפני קצת יותר מארבע שנים. עליתי לארץ ממספר סיבות אבל המרכזית בהן היא הציונות, תמיד הייתי מחובר לישראל. יש לי משפחה בישראל, דודתי עלתה לישראל ואחי ואחותי גרים פה ורציתי לגור לצידם. סיבה נוספת שהשפיעה על החלטתי לעלות היא המצב הכלכלי בברזיל שהוא קשה וגם שיעור הפשיעה שם שהוא גבוה מאד".

איפה אתה רואה הבדלי מנטליות?

לדבריו, "בהשוואה לחברות בברזיל ובארה"ב החברות הישראליות יותר מבולגנות, בעיקר בניהול. מצד אחד אנחנו מרגישים שיש לנו יותר עצמאות ומהצד השני יש יותר בלאגן. עם זאת, העובדים הישראלים יודעים לשתף פעולה ומתנהלים בצוות טוב יותר מאשר הברזילאים. הישראלים שמים יותר פוקוס על שיתוף פעולה כדי להגיע למטרות. לתחושתי, לישראלים יש מוסר עבודה גבוה יותר מלעובד הממוצע בברזיל. האנשים בישראל מאד מחויבים, מוכשרים וחכמים וזה יוצר סביבה תחרותית ומאתגרת".

חיתוכים 240222- ליאנדרו רוזינברג. (צילום:  גרדנוקס)
ליאנדרו רוזינברג | צילום: גרדנוקס

מה טוב כאן ובמה אנחנו צריכים להשתפר?

"היבטי הפשיעה בברזיל מאוד גבוהים. התושבים בישראל, יחסית לברזיל, בעלי תחושת ביטחון גבוהה יותר, מה שתורם לשקט הנפשי שלנו. לעומת זאת, חיסרון משמעותי של החיים בישראל הוא יוקר המחייה. עלות הדיור פה מטורפות וזה מקשה מאד על החיים. כמו כן, פקקי התנועה קשים, ויש תרבות הנהיגה של צפירה וחוסר סבלנות, מה שלא אופייני לנהגים בברזיל."

"בברזיל גם יש יותר ימי חופש מבישראל אבל המשכורות בישראל גבוהות הרבה יותר. ישראל יקרה יותר מברזיל פי שתיים או שלוש אבל המשכורות בהתאם כך שכשמסתכלים על רמת החיים- רמת החיים בישראל עדיין טובה יותר למרות העלויות הגבוהות.  בסוף היום שווה לחיות פה גם כי החינוך והבריאות בישראל יותר טובים".