בני נוער רבים מתלבטים בימים אלו באיזו עבודה כדאי להם לעבוד כדי להעביר את הזמן ולנסות לחסוך כסף במטרה לממן את הפעילויות שלהם בקיץ ובשנה שלאחר מכן. האפשרויות מגוונות והביקוש הוא רב. אבל ישנם בני נוער שלמרות רצונם הרב להשתלב בעבודה בקיץ, פריבילגיה זו כלל לא קיימת עבורם. מדובר בבני נוער עם מוגבלות פיזית, נפשית או קוגניטיבית.

לפי מחקר שביצע מכון המחקר והמידע של הכנסת שפורסם לאחרונה, נכון לשנת 2015 מבין 13,265 בני הנוער שמקבלים קצבת ילד נכה בגילאים 18־16 רק 3.3 אחוזים עבדו לפחות חודש בשנה. רק 6.2 אחוזים מקרב בני הנוער שלא מקבלים קצבה הצליחו להשתלב בשוק התעסוקה ועבדו לפחות חודש בשנה. עוד מציין המחקר, כי במהלך חודשי הקיץ ישנה עלייה של 33 אחוז בהעסקת בני נוער ללא מוגבלות, בעוד שבקרב בני הנוער מקבלי קצבת הנכות ישנה עלייה של 13 אחוז בלבד.

כדי לצמצם את הבעיה, מדינת ישראל מקיימת בחלק מבתי הספר לחינוך מיוחד תכניות לשילוב תעסוקתי של בני נוער עם מוגבלויות. אלא שאולי באופן מפתיע, הנפגעים העיקריים שלא מצליחים להשתלב בקיץ בשוק העבודה, הם דווקא בני הנוער בעלי המוגבלות שלומדים במערכת החינוך הרגילה, ולכן לא נכללים בתכניות אלה. אמנם מעת לעת קמות יוזמות וישנם מספר עסקים שכן דואגים לשלב בעבודה בני נוער עם מוגבלויות - אך זוהי אינה תמונת המצב הכוללת.

בפועל, שני גורמים עיקריים מובילים לבעיית השילוב של בני הנוער הללו במקומות עבודה. הראשון, הוא החששות של מעסיקים פוטנציאליים רבים לשלב בני נוער עם מוגבלות בעסקים שלהם. מעסיקים אלו נוטים להעדיף בני נוער ללא מוגבלות, שלא ירתיעו את הלקוחות ויזרזו את תהליך העבודה.  החשש הזה אולי מובן אבל ודאי שלא מוצדק. בני נוער רבים שחווים ומתמודדים עם מוגבלות כזו או אחרת אינם מוגבלים ביכולתם לעבוד ולהיות יצרניים בתחומים רבים אשר אינם מתנגשים עם מוגבלותם. לדוגמה, האם  נער חירש אינו יכול לעבוד במשתלה? האם נכה אינו יכול למכור בחנות ספרים? הגורם השני הוא שמקומות עבודה מסוימים פשוט אינם מוגשים לעובדים בעלי מוגבלויות. הם אולי מונגשים ללקוחות  בעלי מוגבלות, אבל עדיין מעדיפים שלא להשקיע משאבים וזמן בהנגשת המקום גם לעובדים כאלה.

התפיסות האלה כאמור הן שגויות ונטועות לא פעם בדעות קדומות. בפועל, בני הנוער בעלי המוגבלויות לא פעם חדורי מוטיבציה שלאו דווקא קיימת אצל בני נוער "מן השורה". הם שואפים לצאת לשוק העבודה בקיץ ככל שאר בני גילם ולהשתלב במעגל העבודה ובחיים הרגילים שכולנו לוקחים כמובנים מאליהם, ודרך כך לחוש תחושת הגשמה אישית ומסוגלות החיונית להעלאת ערך העצמי שלהם בגיל ההתבגרות.

לכן, כדאי ורצוי שעסקים במדינת ישראל ישכילו להבין ששילוב בני נוער בעלי מוגבלות בעבודה אצלם הוא לא רק בעל היבט חברתי של מתן הזדמנות שווה בתעסוקה, אלא הוא גם ייטיב עם העסק שלהם לטווח הארוך ויסייע לשינוי הגישה הכוללת בחברה.

כדאי וחשוב לשלב בני נוער מוגבלויות בשוק העבודה - במהלך הקיץ ובכלל. לא מדובר בסיסמאות, אלא בצורך אמיתי של קבוצה שלמה באוכלוסייה בעלת רצון ומוטיבציה להשתלב בעולם התעסוקה ובחברה בכלל. תנו להם צ'אנס אמיתי ואין ספק שתופתעו לטובה.

הכותבת היא מנכ"לית ארגון אלאור – חינוך, טיפול ושיקום לאנשים מיוחדים