בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה את תביעתו של עובד חברת אם אס סי ישראל, לפיצויים עקב פגמים בהליך פיטורים או להחזרתו לעבודה בחברה. השופטת דלית גליה קבעה כי פיטורי התובע נעשו משיקולים ענייניים, ולאחר שניתנה לו אפשרות להניא את החברה מהחלטתה.
התובע החל לעבוד ב-2005 כמנהל מחלקת תיירות בחברה, העוסקת בספנות מטען ומפעילת "קרוזים", כחברת בת של MSC העולמית.
נראה כי הבעיות החלו בשנת 2013 כאשר התובע המליץ על שינוי מתכונת מכירת כרטיסים לקרוזים והחלפתם במכירת חבילות נופש שכוללות גם טיסות ומלונות. לאורך השנתיים הבאות אסטרטגיית המכירות החדשה כשלה, והסתיימה בהפסדים עצומים לחברה.
בשנת 2015 מנכ"ל החברה הציע לתובע לעזוב עם חבילת פרישה והצעה להמשיך כפרילנסר, אולם התובע הביע טרוניות על תנאי הפרישה שהוצעו לו. מאוחר יותר נשלחה לו הודעת פיטורים בדוא"ל. הוא התבקש לפנות את משרדו תוך מספר שבועות ולהחזיר את הציוד שניתן לו.
בהמשך, לאחר שקיבלה מכתב מהתובע שלפיו פיטוריו בטלים כיוון שבוצעו ללא שימוע, ולאחר שנאלצה להזמין פורץ מנעולים לצורך פתיחת משרדו, החברה זימנה את התובע לשימוע אצל מנהלת משאבי האנוש ומנהל הכספים בחברה. יום למחרת השימוע הוא קיבל מכתב פיטורים וסיכום שימוע.
בבסיס התביעה שהגיש לפני כשנתיים ניצבה דרישתו של התובע – אותו ייצג עוה"ד בנימין מ. כהן – לבטל את ההחלטה על פיטוריו ולהחזיר אותו לעבודה בחברה, תוך תשלום משכורתו וזכויות נלוות, מיום הפיטורים ועד מתן פסק הדין. לחלופין, התובע דרש סעד כספי בגובה של 20 משכורות – סך של 430,000 שקל.
החברה – אותה ייצג עוה"ד יאיר ארן – טענה כי התובע אינו זכאי לתשלום כלשהו ולא נפל כל פגם בפיטוריו, וטענותיו התקבלו במלואן על השופטת גילה.
לא ניצל את הבמה
השופטת קבעה כי "גרסת הנתבעת, ופרשנותה את העובדות ואת הדין, נמצאה אמינה ועדיפה בעינינו על פני גרסת התובע".
בנוגע לפיטורים, השופטת השתכנעה שבגלל תפקידו הבכיר של התובע ועל מנת שלא לפגוע בו, מנכ"ל החברה החליט תחילה שלא לעשות שימוע פורמלי – עם זימון בכתב וניהול פרוטוקול – אלא להסביר לו את המצב בשיחה בלתי רשמית, ולהציע לו לסיים את יחסי העבודה בהסכמה.
השופטת אף הזכירה שכאשר התובע הביע התנגדות, הנתבעת נענתה לדרישתו באופן מיידי וזימנה אותו לשימוע רשמי, בעוד שהוא הערים קשיים ונעדר שלוש פעמים עד שבפעם הרביעית נערך לו שימוע.
השופטת אף התרשמה כי הנתבעת ערכה את השימוע כהלכה, בלב פתוח ולא למראית עין, אלא שהתובע לא השכיל לנצל את הבמה ולהעלות טענות ענייניות, ובמקום התנער מאחריות והאשים רבים אחרים בכישלון התכנית שהגה.
כמו כן, השופטת הבהירה שגם בפניה התובע לא העלה טענות שיכולות היו להביא למסקנה בדבר ביטול הפיטורים. "בסופו של יום שוכנענו כי התובע פוטר משיקולים ענייניים ולגיטימיים, עקב ההפסדים העצומים של המחלקה שבראשותו", כתבה השופטת.
בהמשך פסק הדין נדחתה בין היתר גם תביעתו לבונוסים בסך 70,000 שקל, כאשר השופטת קיבלה את טענת הנתבעת שלפיה הבונוס תלוי בשיקול דעתה.
לפיכך, התביעה נדחתה במלואה. התובע חויב בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד בנימין מ. כהן
ב"כ הנתבעת: עו"ד יאיר ארן