"מה קיבלתם לחג מהעבודה?"
זו תהיה שאלה נפוצה סביב כל שולחן חג בישראל, אך האם חובה לתת ולקבל מתנה לחג? מתנה לחג ניתנת על ידי מעסיק לעובדיו בדרך כלל על פי נוהג הקיים במקום העבודה או על בסיס הסכם אישי, הסכם קיבוצי או צו הרחבה שחל על הצדדים ליחסי העבודה. בחוקי העבודה אין כל חובה על המעסיק להעניק לעובדיו מתנה לחג.
כשמעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה ובמילואים. מתן שי רק לחלק מהעובדים, עלול להיחשב כאפליה אסורה.
כדאי לדעת שמותר למעסיק לתת מתנה צנועה יותר מבעבר ולא מדובר בהרעת תנאים. לעומת זאת, מעסיק שנהג לתת לעובדיו שי לחג, והחליט להפסיק את הנוהג מכל סיבה שהיא, נראה כי עובדיו יוכלו לראות בכך הרעה מוחשית בתנאי עבודתם, ובמידה שהם בעלי ותק של שנה ומעלה, הם יוכלו להתפטר תוך דרישת פיצויי פיטורים. בית הדין לעבודה יצטרך לפסוק בעניין זה ולהחליט על מתן פיצוי כתלות בנסיבות ובערך השי.
מבחינת חוקי המס, מתנה לחג נחשבת ל"טובת הנאה" החייבת במס הכנסה שיגולם בשכר העובד. המשמעות היא שבשל המס על מתנת החג, שכר הנטו של העובד עשוי לקטון.
עבודה בערב החג, בחג, בחול המועד ובמימונה
במקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה עד 7 שעות. כל שעת עבודה מעבר לכך היא שעה נוספת. במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות. בענפים מסוימים נקבעו כללים מיוחדים בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה.
למרות זאת, אם במקום עבודה מסוים עבדו לאורך שנים 4 או 5 שעות בערבי חג (תמורת שכר של לפחות 4 או 5 שעות בהתאמה או תמורת שכר גבוה יותר), זכות זו הופכת במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד באותו מקום. הנוהג מחייב את המעסיק.
ואם כבר דיברנו על חירות – חשוב לדעת שעובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו והחל מ-01.01.2019 עובדים זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם (הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסויימים).
ומה לגבי השכר?
עובד במשכורת חודשית זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת. במקרים בהם החג חל בשבת, זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג, בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. במילים אחרות – אין כפל תשלום על עבודה בחג שחל בשבת.
אף על פי כן, אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי / מיוחד / צו הרחבה / חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.
עובד שעתי או יומי זכאי לשכר של 150% משכרו הרגיל עבור שעות עבודתו בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום. אם הועסק בחג מתוך כורח, יהיה זכאי בנוסף לדמי חגים בשיעור של 100% משכרו.
אם העובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות. כלומר, עבור השעתיים הנוספות הראשונות הוא זכאי לתשלום של 175% משכרו הרגיל, ומהשעה הנוספת השלישית – 200%.
ימי חול המועד – ייחשבו כימי עבודה רגילים, למעט הסכמים קיבוציים שבהם נקבע יום עבודה מקוצר בחול המועד.
יום חופשה בערב חג, בחול המועד או במימונה דינו כיום חופשה מלא – חופשה בערב החג יכולה להיות ביוזמת המעסיק, או ביוזמת העובד (והסכמת המעסיק) – ואז העובד יהיה זכאי לתשלום דמי חופשה ובמקביל ינוכה לו יום חופש ממכסת ימי החופשה שצבר.
מותר להוציא עובדים לחופשה כפויה
מעסיק יכול להחליט על סגירת מקום העבודה בערבי החג או בימי חול המועד והעובדים ישהו בחופשה שנתית. אך זאת בכפוף לשתי מגבלות: אם מספר ימי החופשה (כולל ימי המנוחה השבועית) הוא 7 ימים ומעלה, יש להודיע על כך שבועיים מראש לפחות ולוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה לניצול.
מבחינת השכר, עובד חודשי יקבל את כל משכורתו החודשית אם עבד את כל ימי העבודה האפשריים שבהם הוא מחויב באותו החודש. עובד שעתי/יומי שעבר 3 חודשים במקום העבודה, זכאי לתשלום עבור ימי חג אם הוא לא נעדר מהעבודה יום לפני החג וביום לאחריו (אלא אם המעסיק הסכים לכך).
עובד לא יהודי – לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו. עם זאת, הוא גם רשאי להודיע למעסיק כי הוא בוחר במועדים של לוח החגים היהודי לצורך היעדרות מעבודתו. במקרה כזה יחולו עליו אותם כללים החלים על עובדים יהודים.
ואם חליתי בחג?
אצל עובד במשכורת חודשית ימי המחלה ינוכו ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו. לעומת זאת, לעובד ששכרו משולם על בסיס שעתי/יומי אין לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, אלא אם קיים נוהג לפיו הוא עובד בימי מנוחה וחגים על פי היתר.
מה עושים אם מקום העבודה לא כשר לפסח?
מלבד האיסור על מכירת חמץ, אין חוק המחייב מעסיקים להכשיר את מקום העבודה בפסח. על כן, על העובד להגיע למקום עבודתו, גם אם המקום לא הוכשר. יחד עם זאת, המעסיק נדרש לנסות להגיע לפתרון מוסכם עם עובד המקפיד על כשרות. אם לא באמצעות הכשרת מקום העבודה, אפשר למשל להורות על עבודה מהבית בימי החג או יציאה לחופשה.
הורים יחידים? ייתכן שאתם זכאים לסיוע בקייטנות
משרד העבודה והרווחה מעניק סיוע לזכאים בסך של עד 2,000 שקל לילד, לתקופת זכאות שנמשכת עד שנה וחצי. הקריטריונים ברורים וצריך לעמוד בכולם: הילד טרם התחיל ללמוד בכיתה ה'; ההורה עובד כשכיר/עצמאי לפחות 20 שעות שבועיות או לומד 20 שעות שבועיות במסלול לימוד מוכר; במהלך 12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה ההורה הגדיל את היקף עבודתו/לימודיו ב-10 שעות שבועיות או התחיל לעבוד בעבודה חדשה אחרי שהיו מובטל 3 חודשים, או חזר למקום עבודתו אחרי שהיו מובטל 6 חודשים; ההורה קיבל הבטחת/השלמת הכנסה או קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי בחודש אחד לפחות מתוך 12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, או שעומד במבחן ההכנסות באתר.
חג חירות שמח!
- עו"ד רענן פלץ עוסק ב- דיני עבודה
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.