השופטת עידית איצקוביץ מבית הדין לעבודה בתל אביב הכירה בשחקנית תיאטרון כנפגעת עבודה עקב נזקי שמיעה שנגרמו לה לאחר שנחשפה לרעש חזק בזמן הופעה בהצגה. זאת, למרות העובדה שהשחקנית לקתה במחלת אוזניים כ-4 שנים לפני כן, מה שלכאורה היה אמור לנתק את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בשמיעה לבין האירוע.
ביוני 2014 עלתה השחקנית לבמה ותוך כדי הופעתה נחשפה לרעש חזק ויוצא דופן שבקע ממערכת ההגברה באולם. לדבריה, לאחר שהרעש פסק היא שמעה צפצופים חזקים מאוד "כמו סופה", התקשתה לשמוע את עצמה, ובסיום המופע לא הצליחה לשמוע מה מדברים איתה.
למרות זאת, ביטוח לאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה – ולכן היא פנתה לבית הדין לעבודה, שם טענה כי קיים קשר סיבתי בין חשיפתה לרעש בהצגה לבין הפגיעה באזניה.
בהסכמת הצדדים, השופטת איצקוביץ מינתה מומחה רפואי בתחום אף אוזן גרון.
טראומה עוצמתית לאוזניים
בחוות דעתו המומחה ציין כי אף שהשחקנית סבלה ממחלת אזניים (אוטוסקלרוזיס) כבר מ-2010 ואף עברה ניתוחים בשתי אוזניה כשנה לפני האירוע, איכות השמיעה שלה ירדה רק אחרי האירוע. המומחה הפנה לבדיקות השמיעה של השחקנית שהיו תקינות לפני ההצגה ולאחריה הראו על ירידה משמעותית בשמיעה, מה שמראה כי המצב קשור לטראומה הקצרה והחדה שחוו אזניה בהצגה.
המומחה הדגיש כי הטראומה באה לידי ביטוי בעצמתה ובמידיות, לעומת המחלה שידוע כי היא פועלת ומשפיעה לאט ואף טופלה בניתוחים.
למרות זאת ביטוח לאומי סבר כי הקשר הסיבתי לא הוכח ברמה הנדרשת וביקש מהשופטת איצקוביץ שלא לקבל את חוות הדעת.
אך השופטת התרשמה ממקצועיותו של המומחה וציינה כי לא התגלה שום פגם מהותי שמצדיק סטייה מקביעותיו בחוות הדעת. השופטת הדגישה שממצאי המומחה מבוססים על הידע והניסיון המקצועי, והודיעה שהיא מקבלת את חוות הדעת כפי שהיא.
לאור האמור, השופטת קבעה כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה לקיומו של קשר סיבתי בין האירוע שהתרחש בהצגה לבין ליקוי השמיעה ממנו היא סובלת, וקיבלה את תביעתה. לתובעת נפסקו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.
ב"כ התובעת: עו"ד אורית טורנר שטרנברג
ב"כ הנתבע: עורך דין ביטוח לאומי רועי הררי
עו"ד אורי גרינברגר מייצג נפגעי עבודה בתביעות נזיקיות ומול ביטוח לאומי
הכותב לא ייצג בתיק