בית המשפט גזר על הנהג – שלפני כשנתיים דרס הולך רגל קשיש – עונש קל של שלושה חודשי מאסר בפועל, שלושה חודשי עבודות שירות ופסילת רישיון לעשור. הסיבות לכך הן נסיבות חייו של הנאשם, הצער והחרטה הכנים שהביע, המלצת שירות המבחן שלא לשלוח אותו אל מאחורי סורג ובריח והעובדה שרשלנותו הייתה ברף הנמוך.
לפני כשנתיים חתם הנהג על הסדר טיעון שבמסגרתו הודה כי גרם ברשלנותו למותו של הולך רגל בשנות ה-90 לחייו.
נסיבות התאונה לא פורטו בגזר הדין למעט העובדות שהנאשם נהג בעיקול ושדה הראיה שלו היה מצומצם, וכי המנוח חצה את הכביש במקום שאינו מיועד לחצייה. בנוסף פורט כי הנאשם לא נהג במהירות מופרזת או עולה על המותר.
תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם המליץ לבית המשפט להימנע מעונש מאסר בפועל, ובמקום זאת להטיל על הנאשם עבודות שירות בלבד. שירות המבחן הסביר זאת, בין היתר בנסיבות חייו של הנאשם שככל הנראה לקה בהלם קרב לאחר שהשתתף כחובש במבצע צוק איתן בקיץ 2014 (הפרטים לא נחשפו בגזר הדין מטעמי צנעת הפרט).
אלא שבאת כח המדינה התעקשה על עונש מאסר בפועל. היא טענה כי תיק כזה לא מאפשר גזירת עונש קל של עבודות שירות, והציגה פסיקה התומכת בעמדתה. התובעת ביקשה לפיכך לתת משקל נמוך לנסיבות האישיות של הנאשם ולהשית עליו את העונש המרבי בהתאם להסדר הטיעון – 8 חודשי מאסר בפועל.
לטיעונים אלה הצטרפו עדויות בנותיו ואלמנתו של המנוח, שתיארו את הכאב שמלווה את המשפחה מאז מותו "הסתמי והמיותר".
מנגד, סנגורו של הנאשם ביקש מבית המשפט להתייחס לכך שרשלנות הנאשם הייתה ברף התחתון. הוא הפנה לתסקיר שירות המבחן ולנסיבות האישיות שתוארו שם ואף צירף פסיקה התומכת בעמדתו כי במקרה שכזה יש להטיל עונש של עבודות שירות בלבד.
"חי-מת"
הנאשם נשא גם הוא דברים, וסיפר כי מאז האירוע הנורא הוא למעשה חי-מת. "אין מילים אחרות לתאר את זה הרגתי בנאדם", אמר והביע חרטה עזה על מעשיו. הנאשם הדגיש כי "שום דבר לא נעשה במכוון או בזלזול בוטה כלפי החוק". "אני מקדש את החוק אני שומר עליו", אמר וביקש את סליחתם של בני המשפחה.
סגן הנשיא, השופט יהושע צימרמן התרשם מעומק צערו וכאבו האמיתיים של הנאשם אולם סבר כי לא ניתן לפטור אותו ממאסר בפועל.
השופט הסביר שגזירת הדין בעבירה של גרימת מוות ברשלנות נשענת על שלושה נדבכים – הראשון הוא הכלל לפיו בעבירה זו יש לגזור מאסר בפועל. הנדבך השני הוא בחינת רמת רשלנותו של הנאשם והשלישי – נסיבותיו האישיות.
השופט התרשם שנסיבות חייו של הנאשם קשות ומורכבות הן, ואף קיבל את עמדתו של הסנגור לגבי רמת הרשלנות הנמוכה, שכן, המנוח חצה את הכביש שלא במעבר חצייה והנאשם לא נהג בפראות ואפילו לא קרוב לכך. עם זאת, השופט ציין כי אינו יכול להתעלם לחלוטין מהכלל של הטלת מאסר על העבירה.
לבסוף, ובצעד יצירתי, השופט החליט לגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר ולחלקם לחצי: שלושה חודשים ירוצו על ידו בעבודות שירות ושלושה – במאסר בפועל. בנוסף, רישיון הנהיגה של הנאשם נשלל לעשור ויהיה עליו לפצות את עזבון המנוח ב-30 אלף שקל.
שמות באי כוח הצדדים, עורכי דין תעבורה, לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד רון מייסטר עוסק/ת ב- תעבורה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.