בדצמבר 2016 הואשם נהג תושב תל אביב בנהיגה בחוסר זהירות, סיכון עוברי דרך ובגרימת חבלה של ממש.
על פי כתב האישום, כ-8 חודשים קודם לכן, בשעת ערב מאוחרת, יצא הנהג מחנייה עם רכבו. באותו זמן נסע מולו רוכב אופנוע. נטען כי הנאשם יצא מהחניה בחוסר זהירות, סטה שמאלה, לא נתן זכות קדימה לאופנוע שנסע בכביש, חסם את דרכו וכתוצאה מכך כלי הרכב התנגשו. האופנוע נהדף לכיוון רכב חונה ופגע בו. התוצאה: לשלושת כלי הרכב נגרמו נזקים והאופנוען נפצע ונגרם לו שבר ברגל שמאל.
מטעם התביעה העיד נהג האופנוע שסיפר שבאותו יום נסע במהירות סבירה כשלפתע הנאשם יצא עם רכבו ונכנס לנתיב הנסיעה שלו.
עדת תביעה מרכזית שהייתה עוברת אורח שראתה את האירוע לא התייצבה בבית המשפט לתת עדות, למרות ניסיונות המאשימה לזמן אותה ולמרות שניתנו מספר דחיות לצורך כך.
הנאשם טען מצדו שרוכב האופנוע אחראי לתאונה. לדבריו, כשביקש לצאת מהחניה הבחין ברוכב עוד ״מרחוק״ ועצר את רכבו. הנהג הסביר שכשעצר את הרכב רק רבע ממנו בלט לכיוון הכביש ורוכב האופנוע היה בתחילת הרחוב כשהוא נוטה לנתיב שלו (הנגדי). מיד לאחר מכן הרוכב התקרב לעבר הנתיב הנגדי וסטה ממסלול נסיעתו על מנת לעקוף ״במפר״ (פס האטה) ואז התנגש ברכבו שהיה כאמור בעצירה מוחלטת.
התנהגות מעוררת תמיהה
השופט אהרן האוזרמן מבית המשפט לתעבורה בתל אביב הבהיר שמדובר במקרה שבו מתנגשות עדויות הנאשם והנפגע זו מול זו, גרסה מול גרסה.
השופט הדגיש שאמנם על פי הפסיקה המדינה אינה חייבת להביא את הראיות הטובות ביותר שניתן להשיג אך ישנם מקרים, כמו מקרה זה, בהם מחדלים בהבאת הראיות פוגעים ביכולתו של הנאשם להתגונן ומצדיקים זיכוי.
לדברי השופט, עדת התביעה הניטרלית לא התייצבה בבית המשפט למרות דחיית הדיון לשם כך ולמרות שניתנו למאשימה 3 הזדמנויות כדי להצליח לזמן אותה. זאת ועוד, לא ניתן הסבר כלשהו לאי התייצבות העדה והמדינה לא הראתה שנעשו מאמצים ראויים על מנת לאתר אותה, לזמנה ולהבטיח את התייצבותה.
״התנהגות העדה גם מעוררת תמיהה שכן ניכר שהיא ידעה על מועד הדיון ובחרה לא להתייצב. עמדה זו משליכה לגבי אמינותה״, סיכם השופט.
ב״כ המאשימה: עו״ד תעבורה חיים ביטון
ב״כ הנאשם: עו״ד מושיוב
עו"ד ערן בן-הרוש עוסק/ת ב- תעבורה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.