השופטת אורית ליפשיץ קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה רמ״י נגד בני זוג שהקימו מתחם פיינטבול בנחלה. השניים ביקשו ליצור לעצמם אפיק פרנסה לאחר שעסקיהם בתחום החקלאי נכשלו, והם פעלו בגיבוי המועצה המקומית ואף השיגו רישיון עסק. השופטת הביעה תמיהה על התנהלות הרשות המקומית והוסיפה כי התרשמה שהנתבעים הם אזרחים שומרי חוק, אך הפעילות מנוגדת להסכם המשבצת ואין מנוס מהריסת המתחם.
בכתב התביעה טענה רמ״י שהנתבעים משתמשים במשך שנים בשטח הנחלה, שעומד על כ-4192 מ"ר, לאטרקציה תיירותית שאינה חקלאית. כמו כן לדבריה, הם בנו מספר מבנים ללא היתר.
לטענתה, השימוש המפר החל ב-2016. היא פנתה לנתבעים ביולי 2017 ודרשה את הפסקת השימוש החורג והריסת המבנים אך הפסקת השימוש נעשתה רק ביולי 2019.
הנתבעים הודו בהקמת מתחם הפיינטבול ב-2016 אך הכחישו את טענות רמ״י באשר למשך תקופת השימוש. לטענתם הם מעולם לא ביצעו כל פעולה בלתי חוקית במקרקעין, והכול נעשה בהתאם לאישורים והיתרים מהרשויות.
לטענתם, הם בעלי המשק מזה שנים ארוכות ובעקבות כישלון כלכלי יזמו אטרקציה תיירותית בעקבות פניה יזומה של הרשות המקומית לבעלי משקים באזור. בשל כך ובשל רצונם להתפרנס הם הקימו את מתחם הפיינטבול, כאשר החממות שנותרו מהפעילות החקלאית הן חלק מהמתחם.
לטענת הנתבעים ביולי 2015 אף ניתן היתר לרישוי עסק מהמועצה האזורית מרחבים כך שאין לחייבם בדמי שימוש. הם הדגישו כי הקמת מתחם הפיינטבול במשק היה ביוזמת כל הגורמים הרלוונטים והם קיבלו את כל האישורים הנדרשים מהגופים השונים.
הנתבעים הודו שהפיינטבול היה בשימוש, אך לתקופה קצרה יותר מזו שטוענת התובעת. לדבריהם, המתחם פעל החל מחודש ספטמבר 2016 עד לספטמבר 2017, זמן קצר לאחר קבלת מכתב ההתראה מטעם התובעת.
הם הוסיפו שבניית המתחם עלתה להם 1,200,000 שקל ותהו מדוע התובעת המתינה עד סוף הבנייה כדי לטעון שמדובר בשימוש חורג.
שימושים מפרים
השופטת אורית ליפשיץ מבית משפט השלום בבאר שבע קבעה שאכן מדובר בשימושים מפרים ועל הנתבעים להרוס את כל המבנים שהוקמו לצורך פעילות הפיינטבול.
היא הבהירה שבהסכם המשבצת עם אגודת המושב ניתנה הסכמת רמ״י לשימוש במקרקעין למטרות חקלאיות, מבני מגורים ומבני ציבור בלבד. מכוח הסכם המשבצת מחזיקים הנתבעים במקרקעין מושא התביעה והזכויות והחובות המעוגנות בו חלות עליהם. הסכם המשבצת אוסר על בניית מבנים לשימושים לא חקלאיים.
זאת ועוד, הנתבעים הודו שהקימו את מתחם הפיינטבול ומאחר שמדובר בפעילות שאינה חקלאית בהגדרתה, מדובר בשימושים מפרים.
השופטת קבעה שיש להרוס את המבנים אשר הוקמו לצרכי הפיינטבול ולפנות את המקרקעין לחלוטין מפעילות ואביזרי הפיינטבול.
עוד קבעה השופטת שיש לחייב את הנתבעים בתשלום דמי שימוש מכוח עשיית עושר ולא במשפט.
עם זאת, היא קבעה שהתובעת לא הוכיחה שהמתחם היה פעיל כבר בתחילת 2016, וצילום עמוד הפייסבוק של הנתבע מאותה תקופה אינו יכול לשמש כראיה.
השופטת הבהירה שהתובעת הוכיחה שהמתחם היה פעיל בסמוך למועד ביקור פקח מטעמה, בספטמבר 2016. במקביל היא קיבלה את טענת הנתבעים כי השימוש המפר הופסק בתחילת ספטמבר 2017.
סה״כ חייבה השופטת את הנתבעים בתשלום דמי שימוש עבור 11.5 חודשים, בסך של 47,437 שקל.
הנתבעים חויבו גם בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 6,000 שקל.
ב״כ התובעת: עו"ד יגאל מינדל
ב״כ הנתבעים: עו"ד אסף סיידה
עו"ד מירב ברונר עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.