השופט נפתלי שילה דחה לאחרונה תביעה נגד עיזבונו של אדם שנפטר ב-2016. התובע טען שהמנוח חתם על כתב התחייבות לשלם לו 8.8 מיליון שקל בתשלומים במשך 10 שנים. הוא הציג העתק של כתב ההתחייבות והוסיף שהמקור אבד בפריצה לביתו. השופט קבע שעדות התובע לא קיבל חיזוק או סיוע מאף עד אחר ושהוא לא הוכיח שכתב ההתחייבות אותנטי.
התובע הועסק בשנים 1996-1997 על ידי אישה שהייתה בת זוג ואם בנו של המנוח מחוץ לנישואיו. הוא היה נהג ועוזר כללי שלה והפסיק את עבודתו אצלה ב-1997 אך חזר לעבוד אצלה ב-2004 למשך כחצי שנה עד שפוטר על ידה.
המנוח היה איש אמיד ביותר, בעל השכלה משפטית וכלכלית, שניהל חברות גדולות. כשלוש שנים אחרי פיטורי התובע, באוגוסט 2009, הוא הגיש תביעה נזיקית נגד המנוח ובת הזוג. הוא טען כי בתקופה שהועסק אצלה נגרמו לו נזקים נפשיים כיוון שהיא התעללה בו קשות, העליבה אותו וצעקה עליו, וכתוצאה מכך הוא נותר עם נכות נפשית של 50%.
ב-2011, במסגרת הליך גישור, הגיעו הצדדים להסכם לפיו מבלי להודות באף טענה של התובע ובכפוף לכך שהוא יחתום על כתב וויתור המנוח ישלם לו 800,000 שקל. למחרת הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לדחיית התביעה ובית המשפט נתן להסדר תוקף של פסק דין.
המנוח נפטר ב-2016. בתביעה שהגיש נגד עיזבון המנוח טען האיש כי במקביל להליך הגישור המנוח יצר עמו מיוזמתו קשר טלפוני והציע להעניק לו כתב התחייבות לתשלום של 8.8 מיליון שקל בתנאי שלא יגלה דבר על כך, אף לא לעורכי דינו. לדבריו, הוא האמין למנוח והסכים לכך ולכן חתם על כתב הוויתור שבו מוזכר רק התשלום הראשון בסך 800,000 שקל.
לטענתו, בכתב ההתחייבות התחייב המנוח לשלם לו 10 תשלומים נוספים של 800,000 שקל מידי שנה.
הוא הוסיף שב-2017 אירעה פרצה לביתו ונגנבו פריטים שונים כולל כתב ההתחייבות המקורי. הוא ביקש מבית המשפט לקבל כראייה את העתק המסמך.
העיזבון טען כי כתב ההתחייבות הוא מסמך מזויף ושמדובר בתביעה "מפוברקת".
סימני זיוף
השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל אביב ציין שאין אף אדם מלבד התובע שהעיד כי ראה את כתב ההתחייבות המקורי והדבר מעורר ספקות רבים ביחס לאמיתות גרסתו.
גם העובדה שהתובע לא פירט בתלונה למשטרה שנגנב כתב התחייבות פוגמת קשות בגרסתו. השופט כתב כי גם לא סביר שהתובע לא שמר את כתב ההתחייבות בכספת. "איזה אדם סביר לא שומר שטר חוב בסך של 8 מיליון שקל בכספת?" תהה השופט.
הוא הוסיף שכתב ההתחייבות אינו סביר. "לא סביר כלל שהמנוח יומיים בלבד לאחר שהסכים לשלם לתובע 800,000 שקל בלבד לצורך סגירת ההליך הנזיקי ובתמורה לשמירה על סודיות ...יעניק לתובע סכום עתק בגובה של פי עשרה", כתב.
כמו כן כתב השופט שהמנוח היה איש אמיד ביותר ולא הייתה לו בעיה לשלם באופן מידי גם שמונה מיליון שקל. מדוע שהמנוח יבקש לפרוס את הסכום בעשרה תשלומים רק בעוד כשש שנים ועוד עם הפרשי הצמדה מחודש יוני 2011? שאל השופט.
במקביל מצא השופט סימני זיוף בכתב ההתחייבות. בסופו של דבר התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 100,000 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד רנן גרשט
ב"כ הנתבע: עו"ד יוסף בנקל ממשרד שבולת ושות'
עו"ד זוהר כורש עוסק/ת ב- דיני חוזים
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.