בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את בקשתה של פושטת רגל להורות לבנק לאומי לאפשר לה להמשיך לנהל את חשבונה אצלו, אף שהוא מצוי ביתרת חובה. 

החייבת הגישה בבית המשפט בקשה לצו כינוס בסוף דצמבר 2015. כשלושה שבועות לאחר מכן לקחה הלוואה מבנק הלאומי. כעבור חודשיים נוספים ניתן בעניינה צו כינוס.

החייבת סיפרה שהבנק מסרב לאפשר לה להמשיך להפעיל את חשבונה, כאשר לטענתה הוא נמצא ביתרת זכות. היא אף טענה שחובה על מוסדות בנקאיים לאפשר לחייבי פשיטת רגל לנהל חשבון בנק, במיוחד לנוכח העובדה שניתן צו כינוס לבנק כבר לפני כשנה וחצי, וכתוצאה מכך הוסרו עיקולים שרבצו על החשבון.  

הבנק מצדו שלל מכל וכל את עמדת החייבת. לשיטתו, החייבת נהגה כלפיו בחוסר הוגנות ואף במירמה, בכך שלקחה הלוואה שהעמידה את החשבון ביתרת חובה, בתקופת הביניים שבין הגשת הבקשה לצו כינוס לבין המועד שבו הצו ניתן.

כלומר טענת הבנק הייתה כי החייבת המשיכה את פעילותה בחשבון תוך שהיא מסתירה את מעמדה המשפטי כנתונה בהליך פשיטת רגל, ורק לאחר שניתן הצו – אחרי שלקחה את ההלוואה – הודיעה לבנק על מעמדה המשפטי, ואז גם מנעה את המשך תשלומי החזרת ההלוואה, בטענה של העדפת נושים אסורה.

כמו הבנק, גם המנהל המיוחד בהליך וכן הכונס הרשמי, ביקשו לדחות את הבקשה, מאחר שסברו כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב. הכנ"ר אף ציין כי בהתאם להוראות צו הכינוס, באפשרותה של החייבת לנהל חשבון רק ביתרת זכות.

התנהלות "ראויה לגנאי"

החלטתה של השופטת נועה גרוסמן הייתה חדה מאד, כאשר החליטה לדחות את בקשת החייבת, וקבעה שאין לחייב את הבנק להמשיך לתת לה שירותים בנקאיים.

עו"ד אבי פרץ (צילום: פוטו ניסים,  יח"צ)
עו"ד אבי פרץ | צילום: פוטו ניסים, יח"צ
"אין מקום למתקפה שערכה החייבת על הבנק, ולניסיונותיה לאלצו להמשיך להפעיל את חשבונה שם, שעה שהחשבון מצוי ביתרת חובה אליו נקלע בעקבות התנהגותה חסרת תום הלב", כתבה גרוסמן, והבהירה כי לאחר שהחייבת הגישה את הבקשה לצו הכינוס, היה עליה להימנע מלקחת הלוואה וליצור חוב חדש.

בתוך כך השופטת ציטטה את שופט ביהמ"ש נעם סולברג, שהבהיר במקרה אחר כי בנק אינו מחויב להעניק שירותי אשראי ללקוח, והדבר נתון לשיקול דעתו ומתוך מטרתו להבטיח בין השאר את החזר כספו.

מעבר לעניין חשבון הבנק, חשוב לדעת כי התנהלותה של החייבת – התנהלות "ראויה לגנאי" כלשהון השופטת גרוסמן – עשויה להשפיע גם על המשך מעמדה של החייבת ולהוציא אותה מהגנת הליך פשיטת הרגל, שכן אחד התנאים על מנת ליהנות מהגנות ההליך – שכולל צווי תשלומים נמוכים ואף יכול להביא להביא להפטר מחובות בסופו – הוא החוב לנהוג בתום לב ובניקיון כפיים.

בהקשר זה השופטת אמנם הבהירה כי סוגיית מעמדה של החייבת תיבחן ותוכרע בהמשך, אולם היא כן ציינה כי "אפשר ומעשיה אלה של החייבת עשויים אף לשלול ממנה את הגנת פקודת פשיטת הרגל".

לקריאת ההחלטה לחצו כאן

ב"כ המבקשת/חייבת: עו"ד לירום סנדה

ב"כ המשיב 3 (בנק לאומי): עו"ד עופר חן

לכתבה המקורית

עו"ד אבי פרץ מייצג בתיקי פשיטות רגל

הכותב לא ייצג בתיק