בדצמבר 2007 ארגנה חברת "אייר פרדייב" צניחת היכרות. לאחד המשתתפים הצניחה הסתיימה בכי רע. במקום לקפל את רגליו בנחיתה על הקרקע הוא יישר אותן, ונפצע בעמוד השדרה.

בתביעה לפיצויים שהגיש בבימ"ש השלום בתל אביב כעבור 6 שנים, הוא טען כי ספג גם את חבטת הקרקע וגם את משקלו של המדריך שהיה רתום אל גבו, ושילוב הדברים גרם לו לנכות קבועה בשיעור של 10%. התביעה הוגשה נגד החברה וכן נגד מדריך הצניחה וחברת הביטוח כלל.

התובע סיפר שבחלוף 4 חודשים מהצניחה הוא פנה אל פרדייב במכתב תלונה, אולם החברה הגיבה במכתב דחייה סתמי ולא המשיכה להתעניין במצבו.   

לטענת התובע, המדריך לא אמר לו להרים את רגליו לפני הנחיתה, כפי שהיה אמור לעשות, וכתוצאה מכך הוא פגש את הקרקע ראשון, במקום המדריך. התובע ביקש פיצויים בגין הוצאותיו הרפואיות, והכאב והסבל שנגרמו לו.

הנתבעת הכחישה את אחריותה וטענה שהתובע הגיע לנחיתה כפי שהיה אמור לנחות – כשרגליו מקופלות. לבית המשפט אף הוגשו תמונות שצולמו מיד לאחר הנחיתה, בהן התובע נראה עומד על שתי רגליו, שמח ומחויך.  

הנתבעת הוסיפה כי התובע היה מעורב בתאונת דרכים שבגינה אושפז בבית חולים וסבל מכאבי גב, כחודש לפני הצניחה. אילו היה חושף בפניה עובדה זו, כך נטען, ייתכן שלא היה מורשה לצנוח.

עו"ד איתן גליק (צילום: צילום עצמי, צילום ביתי)
עו"ד איתן גליק | צילום: צילום עצמי, צילום ביתי
על כך השיב התובע כי בזמן הנחיתה ומיד אחריה לא חש בכאבים, אלא רק לאחר זמן מה, כשהתפוגגה השפעת האדרנלין – החלו הכאבים מהם הוא סובל עד היום.

מהעדויות והראיות שהובאו בפניו, השופט ד"ר מנחם קליין הגיע למסקנה שהמדריך לא אמר לתובע לקפל את רגליו בשלב הנחיתה ולפיכך המדריך הוא שנגע שני בקרקע ואז נפל על גבו של התובע.

השופט הסתמך בין היתר על עדות ראייה של אחד הצונחים האחרים, שהייתה קוהרנטית וברורה לעומת עדות בעל החברה שהייתה מעורפלת ועדותו של מדריך הצניחה – הנתבע השני – שהייתה מבוססת על "השערות". בתוך כך השופט ציין כי לבסוף המדריך אף הודה שיכול להיות מקרה שבו ברגע האחרון יוריד הצונח את רגליו לפני הפגיעה בקרקע.

אחריות מוגברת

בפסק דינו ציין השופט כי הנתבעים עשו פעולות רבות כדי להגן על הצונחים ועל התובע, ביניהן הקרנת סרטון ההדרכה, תרגולים בקרקע ובאוויר, ועוד. עם זאת, השופט סבר שפעולות אלו אינן מספיקות.

לשיטתו, הנתבעת הייתה חייבת לקבוע נהלי צניחה שיקטינו את הסיכון, כך שגם במצב בו הצונח והמדריך לא יפעלו נכון, הסיכוי שהצנחן יפגע יישאר נמוך מאוד. כמו כן, השופט הסביר שעל החברה חלה אחריות מוגברת, במסגרתה עליה לקחת אחריות על כל נזק שנגרם בשוגג.

לאחר שחישב את כל ראשי הנזק, ביניהם הפסדי שכר ופגיעה בכושר ההשתכרות, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, השופט חייב את התובעים בפסק לתובע פיצויים בסך כ-445 אלף שקל ובנוסף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 24 אחוז מסכום זה.

שמות עורכי הדין, באי כוח הצדדים, לא הוזכרו בפסק הדין. 

לכתבה המקורית

עו"ד איתן גליק עוסק/ת ב- דיני נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.