נריז'ני – התובע – הגיש ב-2009 תביעת לשון הרע על סך 100,000 שקל נגד מקומון "עורי עור", וכן נגד עורך המקומון ושמעון גפסו, שבאותה עת היה המועמד לראשות העיר נצרת עילית, ולטענת התובע שלט בתכני המקומון.

התביעה הוגשה בבימ"ש השלום בנצרת. התובע טען כי בשנת 2008 המקומון פרסם שתי כתבות שייחסו לו מעשים ומחדלים קשים, תוך שימוש בכינויים פוגעניים כגון "מגעיל, שתיין, סופר קשקשן ואנטישמי".

בשלב מאוחר יותר של ההליך הפנה נריז'ני ל"ביטויים דיבתיים" נוספים, כמו "גרפומן נרקיססטי נפוח", "'לוחם אדיאולוגי' תמורת פת לחם עם שומן חזיר" ו"סוחר בדגים בצורה בלתי חוקית". בנוסף, במאמר נכתב כי הוא מסית לשנאה אתנית ונותן הנחיות "לגלוחי ראש".

נריז'ני טען כי הפרסומים משחירים את שמו כדמות ציבורית וכאדם פרטי, וגרמו לו לנזקים חומריים ונפשיים.

במענה לתביעה טען גפסו כי הכתבות פורסמו כתגובה לפרסומים של התובע בעיתון "חדשות הצפון", בהם הכפיש את "עורי עור" לאחר שהנהלת המקומון החליטה שלא לפרסם מסמך שכתב.

לטענתו, הפרסומים שאליהם הפנתה התביעה אינם מהווים לשון הרע, מה גם שהתובע לא הוכיח נזק כלשהו.

עורך המקומון טען גם הוא שהפרסום נעשה כתגובה לפרסומים שפרסם התובע. כמו כן, נטען כי הפרסום מוגן לפי מספר הגנות בחוק לשון איסור לשון הרע, ובהן הגנת אמת בפרסום והגנת הבעת דעה בתום לב על התנהגות נושא משרה ציבורית.

לשיטתו במקרה זה יש להעדיף את חופש הביטוי על פני הפגיעה בשמו הטוב של נריז'ני.

גבולות השיח הלגיטימי

אולם השופט אחסאן כנעאן הגיע למסקנה כי הפרסום מהווה לשון הרע ואין לנתבעים הגנה זאת. השופט קבעה כי המאמר נועד לפגוע בתובע באופן אישי ולצייר אותו כגזען ומושחת, וכי התיאורים והכינויים חוצים קווים אדומים וחורגים מגבולות חופש הביטוי – אף אם מדובר באיש ציבור ובתקופת בחירות.

השופט אף ציין כי קישורו של התובע ל"גלוחי ראש" מייחס לו תכונות נאציות, דבר החורג מגבולות השיח הלגיטימי החוסה תחת חופש הביטוי, לא כל שכן במדינה יהודית ודמוקרטית שקמה על הריסות יהדות אירופה.

לאחר מכן השופט הסביר מדוע הנתבעים אינם זכאים ליהנות מהגנות החוק. בנוגע לאמת בפרסום, השופט ציין כי לא הוכח אפילו בבדל של ראיה כי התובע סחר בדיג בלתי חוקי.

עזרא גולדמן (צילום: אלבום פרטי, פסקדין)
עזרא גולדמן | צילום: אלבום פרטי, פסקדין
בכל הקשור להגנת תום הלב, השופט ציין כי "כאן התכלית לא היתה ראויה, והמידה לא היתה ראויה. הנתבעים לא השתמשו בחופש הביטוי לצורך קידום השקפותיהם או לצורך קידום האידאולוגיה הפוליטית שלהם אלא כל כולו של הפרסום הייתה לתכלית אחת ויחדיה: פגיעה בשמו של נריז'ני ברמה האישית וריסוק תדמיתו כאיש ציבור".

לפיכך, השופט קיבל את התביעה, וחִייב את הנתבעים לשלם לתובע פיצויים בסך 45,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 23,000 שקל.

בתוך כך השופט תיאר השיקולים השונים שהובילו לסכום הפיצוי הנפסק. מחד, בין היתר, העובדה שהדברים פורסמו במקומון ולא בעיתונות הארצית, ומאידך היעדר חרטה או הנתצלות מצד הנתבעים.

לידיעה המקורית

לפסק הדין

*עורך דין עזרא גולדמן עוסק בדיני לשון הרע

** הכותב לא ייצג בתיק. 

ב"כ התובעת: עו"ד רומן קוגן

ב"כ הנתבע: עו"ד ניקולא בולוס