בימ"ש השלום בצפת קיבל באחרונה את תביעתו של נהג משאית שנפל ממנה בדרכו למטה ונפגע בגב ובצוואר. אף שביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, השופטת מיכל ברלינר לוי קבעה שמדובר בתאונת דרכים ולכן חברת הביטוח היא שתפצה את הנהג על נזקיו.
האירוע התרחש בשנת 2010 כאשר התובע עבד כנהג מסחרי בחברת "גאוטכנולוגיה", והגיע למפעל בטון על מנת למלא את מיכל המשאית במים. לאחר סיים וסגר את המיכל, תוך כדי ירידה הוא נפל ארצה בשל בוץ שהיה על המשאית.
בעקבות זאת הוא הובהל לבית החולים פוריה שבטבריה, שם אובחנו אצלו רגישויות בגב ובצוואר. בהמשך, ביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לו נכויות זמניות שמנעו ממנו לעבוד לתקופה.
בשנת 2014 הוא הגיש את התביעה לפיצויים נגד חברת הפניקס, מבטחת המשאית, וכן נגד המעסיקה, גאוטכנולוגיה.
התובע טען כי המקרה מהווה תאונת דרכים, ומשכך על הפניקס לפצות אותו מכוח פוליסת ביטוח החובה של המשאית.
לחלופין, ואם ייקבע שהנסיבות אינן בגדר תאונת דרכים, הרי שעל המעסיקה לפצות אותו בגין נזקיו עקב התאונה על פי דיני הנזיקין, בין היתר משום משלא הזהירה אותו מפני הסכנות הטמונות בירידה מהקצה הצדדי של ארגז המשאית, ולא סיפקה לו הדרכה ואמצעים מתאימים.
הנתבעות כפרו בטענות התובע והכחישו את נסיבות התאונה ונזקיה. הן טענו כי פגיעתו נגרמה בנסיבות שאינן מהוות תאונת דרכים, וכן כי לא הייתה כל רשלנות או הפרת חובה מצדן. עוד הן טענו כי הנזקים שלהם טוען התובע מופרכים, ואינם קשורים לתאונה אלא לעבר רפואי קודם.
בתוך כך הנתבעות הודו כי במידה שהתובע יוכיח את גרסתו העובדתית לתאונה, הרי שמדובר בתאונת דרכים.
תמונות, מסמכים ועדות תומכת
"עדותו של התובע היתה מהימנה עלי. התובע מיוזמתו צילם תמונות של המשאית במכשיר הטלפון הנייד האישי שלו, והמחיש במעמד הדיון את נסיבות קרות התאונה, באופן שהיה בו כדי לשפוך אור על נסיבות התאונה הנטענות וההולם את ההיגיון והשכל הישר", קבעה השופטת ברלינר לוי, שקיבלה את גרסתו.
בהקשר זה השופטת הוסיפה כי בניגוד לטענת הנתבעות, גיליון חדר מיון אישש את נסיבות התאונה. כמו כן, גרסתו של התובע זכתה לחיזוק מעדות שומר שהיה במקום, ואף שלא ראה את הנפילה עצמה, השופטת סברה כי עדותו אישרה את גרסת התובע.
לפיכך, ובהתאם להודאת הנתבעות, השופטת קבעה כי התובע נפגע בתאונת דרכים.
בהמשך פסק הדין אימצה את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי בעקבות התאונה נגרמה לתובע נכות קבועה בשיעור של 10% בשל הגבלה בתנועות הצוואר. בעניין זה השופטת הבהירה כי המומחה סיפק מענה הולם לטענות רפואיות שונות שהעלו הנתבעות.
לאחר שניתחה את נזקי התובע, מהם הפחיתה תשלומים בסך 41,000 שקל שקיבל מביטוח לאומי, השופטת חייבה את הפניקס לשלם לתובע פיצויים בסך 67,000 שקל בגין הפסדי השתכרות וכאב וסבל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 13%.
לנוכח הקביעה שמדובר בתאונת דרכים, התביעה נגד המעסיקה נדחתה, שכן הפיצויים הוטלו על חברת הפניקס, מבטחת המשאית.
ב"כ התובע: עו"ד ויסאם חביב
ב"כ הנתבעות: עו"ד אגברייה
עו"ד אלדד בר- אל עוסק/ת ב- דיני נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.