בימים האחרונים עובדי אגף האיבה והשיקום של המוסד לביטוח לאומי יצרו קשר עם אזרחים פצועים ובני משפחותיהם על מנת להעניק להם סיוע ראשוני, כחלק מליווי נפשי וכלכלי המוענק לנפגעי טרור. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי מפעיל קו חירום שנפתח במטרה לסייע לפצועים ולבני משפחותיהם במימוש הזכויות.
אילו זכויות ניתן לקבל?
נפגעי פעולות איבה זכאים לזכויות רבות, שכוללות בין היתר סיוע כספי בתשלום על לינה בסמוך לבית חולים, החזר הוצאות רפואיות, החזר הוצאות אשפוז, סיוע כספי על אובדן הכנסה בשל אשפוז, הוצאות החלמה, מימון טיפולים נפשיים, רכישת תרופות ורכישת עזרים אורתופדיים. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי מממן עלות הסעות למשפחות שכולות, הבאת קרובים מחו"ל, מענק לכיסוי הוצאות קבורה ועוד. בהמשך ההליך, עומדת לנפגע הזכות לעמוד בפני ועדות רפואיות אשר יקבעו את נכויותיו וזכאותו הכספית בהתאם לאחוזי הנכות.
כיצד ניתן לקבל סיוע כלכלי מידי?
באופן אוטומטי! המוסד לביטוח לאומי, כגוף האמון על הטיפול באזרחים נפגעי פעולות טרור ובני משפחותיהם, החליט להעביר בימים הקרובים מקדמה כספית לפצועי המלחמה שהגיעו אל בתי החולים. המקדמה תועבר אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. נפגעים שלא הגיעו אל בתי החולים, למשל כאלו הסובלים מטראומה וחרדה, צריכים לפנות ביוזמתם אל קו החירום המופעל על ידי המוסד לביטוח לאומי. לכל מי שיימצא זכאי תשולם בשלב ראשון מקדמה בסך 5,000 שקלים, ובהמשך יועברו מקדמות נוספות, בהתאם למצב המשפחה ועל פי הצורך.
כיצד ניתן לממש את הזכויות?
אם הרשויות פנו ביוזמתן אל הנפגע וסייעו לו בהגשת תביעה להכרה בפגיעה כפגיעת איבה, יש להמתין עד לקבלת החלטה עקרונית בתביעה לגופה. בכל מקרה אחר, יש למלא ולהגיש טופס "הודעה על פגיעה בפעולות איבה", ולפרט בו את הליקויים הרפואיים הרלוונטיים לפגיעה.
אף שהתביעה מוגשת למוסד לביטוח לאומי, שם גם מתנהלת הוועדה הרפואית, בפועל ההכרה ניתנת על ידי משרד הביטחון והזכויות הנלוות לה זהות לחלוטין לזכויות הניתנות על ידי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.
נכחתי בפעולת טרור ומאז אני לא ישן בלילה. למי לפנות?
במקרה של נדודי שינה עקב נוכחות באירוע טרור, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי אל הרופא המטפל ולדווח לו על התסמינים הנפשיים. חשוב שהתסמינים יתועדו בתיק הרפואי סמוך ככל האפשר למועד אירוע הטרור.
פגיעות נפשיות הן מטבען פגיעות שאינן נראות לעין.משכך, ככל שהתלונות על התסמינים הנפשיים הראשוניים מתועדות בתיק הרפואי בשלב מאוחר יותר ביחס לאירוע הטרור, כך פוחת הסיכוי לקבל הכרה. נפגעי פעולות טרור נוטים שלא לייחס חשיבות מספקת לתסמינים נפשיים כמו נדודי שינה, מצב רוח ירוד, תאבון ירוד, הסתגרות בבית ודכדוך, מתוך מחשבה כי התסמינים יחלפו מאליהם, אולם זה לא תמיד כך.
לאחר שהתביעה בגין הפגיעה הנפשית כבר הוכרה ניתן לקבל זכויות נוספות, כמו סל טיפולים מטעם משרד הבריאות, טיפול במרפאות בריאות הנפש, במרכזי חוסן או בעמותות שונות.
נפצעתי באירוע טרור בזמן שעבדתי – פגיעת איבה או תאונת עבודה?
ככלל, נפגעי פעולות איבה אשר נפגעו במהלך ותוך כדי עבודתם זכאים להגיש במקביל גם תביעה להכרה בפגיעה כפגיעת פעולות איבה, וגם תביעה להכרה בפגיעה בעבודה. במקרים רבים, תינתן הכרה בשתי התביעות יחד, אולם לא ניתן יהיה לקבל כפל זכויות. משמעות ההכרה בשני המסלולים יחד, היא שלנפגע תעמוד זכות הבחירה במסלול המיטיב עימו.
היתרון המרכזי במצב זה, הוא שאין צורך להחליט מראשית הדרך באיזה מסלול לבחור. ניתן להתקדם בשני המסלולים במקביל ולהשאיר לסוף ההליך את הבחירה במסלול.
יש להבהיר כי האמור אינו חל על אנשי כוחות הביטחון, חיילי קבע ושוטרים אשר נפגעו בפעילות מבצעית במהלך ותוך כדי עבודתם. במקרים אלה התביעה תוגש ישירות אל אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.
כצעד ראשון, ההמלצה הכי טובה למי שנפגע בפעולת איבה היא לפנות לייעוץ משפטי עם עורך דין בקיא ומיומן במימוש זכויות רפואיות. לזמן יש חשיבות מכרעת לצורך קבלת מלוא הזכויות הרפואיות. פעמים רבות פניה מהירה לקבלת ייעוץ משפטי מייתרת הליכים משפטיים בבית המשפט, ומביאה למקסום הזכויות והכספים שיתקבלו בעתיד בעקבות הפגיעה.
עורכת דין ענבל גורביץ', בעלת משרד עורכי דין ותיק העוסק בתחום הנזיקין, הביטוח והביטוח הלאומי, מנוסה בייצוג בפני הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, בפני חברות הביטוח, ובפני כל ערכאה נדרשת למימוש זכויות רפואיות.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.