אזרח ששהה בשער שכם בעת סיכול המחבל שרצח את שוטרת מג"ב הדס מלכא ז"ל לפני כ-6.5 שנים, ונפגע מירי של השוטרים, הוכר כנפגע פעולה איבה. בהמשך הוא הגיש תביעה נזיקית נגד המדינה, אך השופט אלעד פרסקי מבית משפט השלום בירושלים דחה אותה. נקבע שלא הוכח שהירי כלפי התובע היה מכוון, ובכל מקרה המדינה נהנית מחסינות בשל היות האירוע "פעילות מלחמתית".
הפיגוע שבמהלכו נרצחה הדס מלכא ז"ל התרחש ביוני 2017. זה התחיל כששלושה מחבלים הגיעו למערת צדקיהו בירושלים ותקפו שוטרי מג"ב. שניים מהם נוטרלו והשלישי, שברח לכיוון שער שכם, הצליח למרבה הצער לרצוח שם בסכין את מלכא ז"ל. כוח מג"ב עליו נמנתה השוטרת המנוחה וכוחות נוספים ירו לעבר המחבל והצליחו לחסל אותו.
התובע, אשר נקלע לאזור האירוע, נפגע מהירי בגבו ופונה באמבולנס לקבלת טיפול רפואי. בהמשך המדינה הודתה שהוא נפגע בטעות כתוצאה מהירי שנועד לסכל את הפיגוע, והוא הוכר כנפגע פעולת איבה. אלא שהתובע לא הסתפק בכך והגיש בפברואר 2021 גם תביעה נזיקית לבית המשפט.
לטענתו, הירי כלפיו נעשה באופן ישיר ומכוון ולא אגב ירי כלפי המחבל שחוסל. בנסיבות אלה, כך לטענתו, אין למדינה חסינות בשל "פעילות מלחמתית" ועליה לשלם לו פיצוי על נזקיו.
לעומתו טענה המדינה שהחסינות חלה, וביקשה לדחות את התביעה על הסף.
מאפס למאה
השופט פרסקי הסביר כי הבסיס לדיון הוא סעיף 5(א) לחוק הנזיקים האזרחיים, שקובע כי "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל". בעניינו של התובע יש לברר האם הירי כלפיו היה בלתי-מכוון, האם בוצע כחלק מ"פעולה מלחמתית" והאם כוח מג"ב נחשב ל"צבא-הגנה לישראל" – שאז תהנה המדינה מחסינות.
על כל השאלות האלה השיב השופט בחיוב. לעניין נסיבות הירי הוא הפנה לגרסת התובע שניתנה בסמוך לאירוע, ממנה לא עלה שהירי כלפיו היה מכוון. התובע גם לא טען זאת בהליכי ההכרה בו כנפגע איבה, ומה גם שלא הגיש בזמנו תלונה במח"ש נגד השוטר שירה בו.
השופט הוסיף שהראיות האובייקטיביות בתיק תומכות במסקנה שהתובע נפגע תוך כדי האירוע, ולא אחריו. כך, בשעה 19:31 ניתנה ההוראה לחדול מאש כלפי המחבל שחוסל וב-19:33 התקבלה קריאה במד"א בנוגע לתובע. השופט קבע ששתי דקות אינן מספיקות כדי לראות את הירי כלפי התובע כאירוע נפרד ומכוון, ומדובר בחלק מהסיכול.
"הסבריו של התובע 'אינם מחזיקים מים'. יש להעדיף את גרסתו בהודעתו ואת טענות באת כוחו כפי שבאו לידי ביטוי בסמוך לאחר האירוע על פני גרסה שנכבשה וצצה כארבע שנים לאחר האירוע עם הגשת תביעה זו", סיכם השופט.
למעלה מן הצורך הבהיר השופט כי יש לראות באירוע הירי כפעילות מלחמתית ובכוח מג"ב כצה"ל לעניין החוק – באופן המעניק למדינה חסינות מפני התביעה. לדברי השופט, השוטרים במקום נאלצו לעבור "מאפס למאה" ולהתמודד עם פיגוע טרור הטומן בחובו סיכון מיידי לחייהם, כך שמדובר למעשה בפעילות מלחמתית ולא בפעילות שיטור שגרתית.
לאור האמור התביעה נדחתה והתובע חויב לשלם למדינה הוצאות בסך 8,000 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד מועתז ארשיד
ב"כ המדינה: עו"ד מירית סביון (פמ"י אזרחי)
עו"ד עמית אוריה עוסק/ת ב- נזקי גוף ותאונות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.